קיום שטרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==קיום שטרות בכתיבה== | ==קיום שטרות בכתיבה== | ||
נחלקו הפוסקים אם מועילה כתיבה בקיום שטרות, כגון באלם שאינו יכול לדבר, אם ניתן לקיים השטר על ידי שיכתוב שמכיר חתימת העדים. המהרש"א על גיטין דף ה נוקט בפשיטות שקיום שטרות נחשב כעדות ויש בו דין מפיהם ולא מפי כתבם, ואילו הפני יהושע שם סובר שמלשון הש"ך משמע שקיום שטרות מועיל על ידי כתיבת האלם שמכיר חתימת העדים.<ref> ז"ל הפני יהושע גיטין ה ע"א: "מיהו מלשון הש"ך בח"מ סי' מ"ו משמע שלענין קיום שטרות נמי מהני באלם מתוך הכתב והבית שמואל סי' קמ"א חולק ע"ש וגם הר"ן ז"ל נראה כמסופק בזה ע"ש".</ref> | נחלקו הפוסקים אם מועילה כתיבה בקיום שטרות, כגון באלם שאינו יכול לדבר, אם ניתן לקיים השטר על ידי שיכתוב שמכיר חתימת העדים. המהרש"א על גיטין דף ה נוקט בפשיטות שקיום שטרות נחשב כעדות ויש בו דין מפיהם ולא מפי כתבם, ואילו הפני יהושע שם סובר שמלשון הש"ך משמע שקיום שטרות מועיל על ידי כתיבת האלם שמכיר חתימת העדים.<ref> ז"ל הפני יהושע גיטין ה ע"א: "מיהו מלשון הש"ך בח"מ סי' מ"ו משמע שלענין קיום שטרות נמי מהני באלם מתוך הכתב והבית שמואל סי' קמ"א חולק ע"ש וגם הר"ן ז"ל נראה כמסופק בזה ע"ש". אמנם עיין דברי רעק"א שם, גיטין ה ע"א, שביאר כוונת המהרש"א באופן אחר: "ולזה נ"ל דאף דמהרש"א נקט הסברא. דלענין קיום לא מהני עדות בכתב, לא דס"ל למהרש"א כן לדינא אלא דבל"ז הי' אפשר לומר כן, '''אבל לקושטא דמלתא גם לענין קיום מהני עדות בכתב''', וכמ"ש הר"ן להדי',</ref> | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:20, 14 בדצמבר 2020
|
|
אישור בית דין, שנבדקו חתימות העדים בשטר ונמצאו כי נכונות הן.
מדין תורה, "עדים החתומים על השטר, נעשו כמי שנחקרה עדותם בבית דין", ואין צורך ב"קיום שטרות". אבל חכמים תיקנו, שכדי לגבות באמצעות שטר, יש צורך לאשר את החתימות שעליו, או על ידי העדים החתומים עצמם, או על ידי עדים אחרים המכירים את החתימות שעל גבי השטר, או על ידי שמדמים את חתימות העדים שעל שטר זה לשטרות אחרים שחתומים עליהם אותם עדים.
קיום שטרות בכתיבה[עריכה]
נחלקו הפוסקים אם מועילה כתיבה בקיום שטרות, כגון באלם שאינו יכול לדבר, אם ניתן לקיים השטר על ידי שיכתוב שמכיר חתימת העדים. המהרש"א על גיטין דף ה נוקט בפשיטות שקיום שטרות נחשב כעדות ויש בו דין מפיהם ולא מפי כתבם, ואילו הפני יהושע שם סובר שמלשון הש"ך משמע שקיום שטרות מועיל על ידי כתיבת האלם שמכיר חתימת העדים.[1]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ז"ל הפני יהושע גיטין ה ע"א: "מיהו מלשון הש"ך בח"מ סי' מ"ו משמע שלענין קיום שטרות נמי מהני באלם מתוך הכתב והבית שמואל סי' קמ"א חולק ע"ש וגם הר"ן ז"ל נראה כמסופק בזה ע"ש". אמנם עיין דברי רעק"א שם, גיטין ה ע"א, שביאר כוונת המהרש"א באופן אחר: "ולזה נ"ל דאף דמהרש"א נקט הסברא. דלענין קיום לא מהני עדות בכתב, לא דס"ל למהרש"א כן לדינא אלא דבל"ז הי' אפשר לומר כן, אבל לקושטא דמלתא גם לענין קיום מהני עדות בכתב, וכמ"ש הר"ן להדי',