קיצור דיני חנוכה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־15:21, 5 בדצמבר 2010 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''קיצור דיני חנוכה''' הוא שיר שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובו תמצית הלכות חג החנוכה. השיר מו…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דיני חנוכה הוא שיר שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובו תמצית הלכות חג החנוכה. השיר מופיע בספר אורות הראי"ה, בהוצאת מוסד הרב קוק, בעמ' ז. השיר נכתב בעיר סמארגון בשנת תרמ"ג. כמה חיבורים נכתבו על שיר זה וביאורו.

תוכנו וביאורו

זכר חסדים ופלאי אלוה,

בשנות קדם הביט מגבוה,

לתת עז להחליף כח, 

לעם ממשך מגזע קדוש פורח,

חובה לעינו לעד להזכירה,

חסד אל במעשה ואמירה. 

שורות אלו מהוות מעין הקדמה לשיר.

בעשרים וחמישה לכסלו החודש, 

יום אדיר ברב טוהר וקודש, 

שמונת ימים בו יבאו, 

להודות ולהלל יקבעו, 

להדליק נרות כברקים מזהירים, 

ומדי יום יוסיפו המדרים הבחירים, 

גם כל נפשות בית ידליקו בגילה, 

איש נרותיו ויסלדו בחילה. 

בכ"ה בכסלו מתחילים שמונת ימי החנוכה, שנקבעו להלל והודיה ולהדלקת נרות. והמהדרין מן המהדרין מדליקים בכל יום נר אחד נוסף, וכן כל אחד מבני הבית מדליק[1].

ושלוש יברכו עת ידליקו, 

בברכת זמן רצון יפיקו, 

ובכל הלילות אך שתים ברכות, 

מצוות וזכר נסים יחד נערכות, 

לבד אם שכח או שגה בהלכה, 

ולא ברך ראשון לזמן הברכה, 

אז מפי חכמים הדת תנונה, 

בכל לילה שיזכר לברך זמן באמונה. 

יש לברך בלילה הראשון שלוש ברכות- כולל ברכת זמן (ברכת שהחיינו, והחל מהלילה השני, יש לברך שתי ברכות- ברכת המצוות (אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה) וברכת שעשה ניסים. אבל, אם שכח או לא ידע ולא ברך שהחיינו בלילה הראשון, יברך בלילה בו נזכר ששכח לברך.

ואם להדליק נרות פס כחהו, 

ישא ברכה עת תחזינה עיניהו, 

וברכת זמן ונסים יודה לאל, 

בראותו נרות מצווה בבתי ישראל. 

אם אין באפשרותו להדליק נרות- יראה נרות חנוכה בבית אחר ויברך ברכת הנסים וברכת הזמן.


הערות שוליים

  1. כך מנהג אשכנז, על פי דעת הרמב"ם אך מנהג ספרד, על פי דעת ר"י המובאת בתוספות, שהמהדרין מן המהדרין מדליקים נר נוסף בכל יום, אך רק אחד לכל בני הבית.