קיצור דיני חנוכה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דיני חנוכה הוא שיר שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובו תמצית הלכות חג החנוכה. השיר מופיע בספר אורות הראי"ה, בהוצאת מוסד הרב קוק, בעמ' ז. השיר נכתב בעיר סמארגון בשנת תרמ"ג. כמה חיבורים נכתבו על שיר זה וביאורו.

תוכנו וביאורו

זכר חסדים ופלאי אלוה,

בשנות קדם הביט מגבוה,

לתת עז להחליף כח, 

לעם ממשך מגזע קדוש פורח,

חובה לעינו לעד להזכירה,

חסד אל במעשה ואמירה. 

שורות אלו מהוות מעין הקדמה לשיר.

בעשרים וחמישה לכסלו החודש, 

יום אדיר ברב טוהר וקודש, 

שמונת ימים בו יבאו, 

להודות ולהלל יקבעו, 

להדליק נרות כברקים מזהירים, 

ומדי יום יוסיפו המדרים הבחירים, 

גם כל נפשות בית ידליקו בגילה, 

איש נרותיו ויסלדו בחילה. 

בכ"ה בכסלו מתחילים שמונת ימי החנוכה, שנקבעו להלל והודיה ולהדלקת נרות. והמהדרין מן המהדרין מדליקים בכל יום נר אחד נוסף, וכן כל אחד מבני הבית מדליק[1].

ושלוש יברכו עת ידליקו, 

בברכת זמן רצון יפיקו, 

ובכל הלילות אך שתים ברכות, 

מצוות וזכר נסים יחד נערכות, 

לבד אם שכח או שגה בהלכה, 

ולא ברך ראשון לזמן הברכה, 

אז מפי חכמים הדת תנונה, 

בכל לילה שיזכר לברך זמן באמונה. 

יש לברך בלילה הראשון שלוש ברכות- כולל ברכת זמן (ברכת שהחיינו, והחל מהלילה השני, יש לברך שתי ברכות- ברכת המצוות (אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה) וברכת שעשה ניסים. אבל, אם שכח או לא ידע ולא ברך שהחיינו בלילה הראשון, יברך בלילה בו נזכר ששכח לברך.

ואם להדליק נרות פס כחהו, 

ישא ברכה עת תחזינה עיניהו, 

וברכת זמן ונסים יודה לאל, 

בראותו נרות מצווה בבתי ישראל. 

אם אין באפשרותו להדליק נרות- יראה נרות חנוכה בבית אחר ויברך ברכת הנסים וברכת הזמן.

ועובר אורח בארץ נכריה, 

אם בבית זבולו אשתו הליכות צופיה, 

וכדת היא נרות עורכת,

גם בעד בעלה אשר הרחיק ללכת, 

אז חובה עוד אין עליהו, 

להדליק נרות במלון מגורהו. 

מי שאינו נמצא בביתו בזמן ההדלקה, אשתו תדליק עליו בביתו, וכך יצא ידי חובה ולא יצטרך שוב להלדיק היכן שנמצא.

ואם הגבר האורח יבוא בגפו,

לקחת חלק בנרות הבית יפרש כפו. 

אם האורח רווק, עליו להשתתף עם בעל הבית בנרות.

והאיש אשר אין לו מקום קבוע,

הנה יאכל פתו ולשכב הנה ינוע, 

במקום אשר יאכל מאכלו, 

שמה להדליק שפרה גורלו. 

מי שאוכל במקום אחד וישן במקום אחר- ידליק במקום שבו הוא אוכל.

והדת על הכל מחכמים נתנה, 

כי אף לנשים היא למנה, 

כי אף להן זאת יאתה, 

כי מידי אשת חיל יד ה' נגלתה. 

אף נשים חייבות במצווה זו- שכן גם הן ניצלו בנס הזה וכן היו שותפות בניצחון.

ואף איש נדכא עור עינים,

לפעולת צדק זאת יתן ידים, 

ואם אין לאל ידו לערך המערכה, 

יעזרהו רעהו והוא יברך כהלכה. 
 
אך אם עמדו תהי עזרתו, 

בעדו תעשה היא מצוותו, 

כי במצווה זאת חכמים אמרו, 

להוציא הגברים חובתם הנשים יגברו. 

עיוור- חייב אף הוא במצווה זו- אולם אם לא יכול להדליק- חברו ידליק בעדו והוא יברך, ואם הוא נשוי, אשתו תדליק בעדו, כי נשים יכולות להוציא את הגברים ידי חובה במצוות נר חנוכה.

אף תוכל אשה למלאות יד שליח, 

אך מצווה לאיש יראת ד' הריח. 

נשים גם יכולות למנות שליח למצווה זו- ומכל מקום, עדיפות יש לגברים לקיים מצווה זו.

כי מצווה רבה היא בערכה נהדרה, 

מיין קדוש והבדלה היא יקרה.  

רק נר שבת ממנה יכבד בעינינו, 

כי גדול היום וקדשו לאדוננו. 

מי שאין לו כסף לנר חנוכה וליין לקידוש ולהבדלה- נר חנוכה קודם, אולם אם אין לו כסף גם לנר שבת- נר שבת קודם.

אשרי ירא ד' בזמנה יקדימנה, 

כבא השמש ומהר יעשנה, 

אך אם אנה לידו דבר מפריע, 

ימהר עונתה שעה ורביע. 

ורב שמן במנורה אז יציקו, 

לזמן כחצי שעה בלילה עוד ידליקו. 

לכתחילה צריך להדליק מיד בזמן ההדלקה- בתחילת הערב, אך בשעת הדחק אפשר להדליק שעה ורבע קודם הערב (פלג המנחה), וישים שמן שיספיק לדלוק חצי שעה לאחר תחילת הערב.

אך יזהר ולא יחבק ידים,
  
עד עת בשוק כלו רגלים, 

אך לעת זאת ליעקב עת צרה, 

אשר רק בביתו יתהדר במצווה היקרה, 

אז זמן המצווה נתאחר, 

ויכול לעשתוה עד עלות השחר, 

אם בכל ביתו עוד גלויי עינים, 

וחבלי שנה עוד לא סגר להם עפעפים, 

ומדת השמן בלבו בלבבו ישער, 

אם חצי השעה תהי לבער. 

לכתחילה ידליק מיד בזמן עד זמן שתכלה רגל מן השוק, אך בדיעבד, ידליק מאוחר יותר עד עלות השחר, כל עוד יש בביתו מישוה ער, וישים שמן שידלוק חצי שעה.

ובפתח הבית יערך נרהו, 

במזוזת שמאל למען המצוות יסובבוהו, 

ידליק נרו בפתח הבית מצד שמאל של הנכנס- כדי שיהיה מוקף במצוות (מימין מצוות מזוזה ומשמאל מצוות נר חנוכה).

אם בלא מזוזה פתחו כמחתרת, 

אז משמאל הימין נבחרת. 

אם אין לו מזוזה בפתחו- ידליק בצד ימין.

אם על יד רחובות ביתו נפתחת, 

בפתח ההוא ידליק הנר המשמחת. 

ואם סביב לה יקיף החצר, 

אף אז מפתחה לא יבצר. 

אם ביתו פונה לרשות הרבים- ידליק בפתח ההוא ואם ביתו מוקף בחצר- ידליק בפתח החצר.

ואם משני עברים לביתו דלתים, 
בשתיהן ידליק למנוע מראה עינים. 


הערות שוליים

  1. כך מנהג אשכנז, על פי דעת הרמב"ם אך מנהג ספרד, על פי דעת ר"י המובאת בתוספות, שהמהדרין מן המהדרין מדליקים נר נוסף בכל יום, אך רק אחד לכל בני הבית.