קניינים דרבנן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''קניינים שאינם מדאורייתא אלא מתקנת חכמים.''' | '''קניינים שאינם מדאורייתא אלא מתקנת חכמים.''' | ||
'''לדוגמא''', קניין ארבע אמות, מעמד שלושתן, וכן משיכה במטלטלין (לרבי יוחנן {{מקור| | '''לדוגמא''', קניין ארבע אמות, מעמד שלושתן, וכן משיכה במטלטלין (לרבי יוחנן {{מקור|בבלי:בבא מציעא מז:|כן}}). | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''האם מועיל לדאורייתא''' - נחלקו הראשונים האם קניין דרבנן מועיל לדיני דאורייתא, למשל לקדש אשה בכסף שהקנה לה במעמד שלושתן - האם קניין מעמד שלושתן, שמקורו מדרבנן, יקנה את החפץ מדאורייתא, והאשה תהיה מקודשת {{מקור| | '''האם מועיל לדאורייתא''' - נחלקו הראשונים האם קניין דרבנן מועיל לדיני דאורייתא, למשל לקדש אשה בכסף שהקנה לה במעמד שלושתן - האם קניין מעמד שלושתן, שמקורו מדרבנן, יקנה את החפץ מדאורייתא, והאשה תהיה מקודשת {{מקור|אבני מילואים כח-לג: רמב"ן וב"י - מועיל לדאורייתא, רש"י, רמב"ם, ר' ירוחם, טור - לא מועיל לדאורייתא. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה הנה שרש: רש"י, רי"ף, ר"ן - מועיל לדאורייתא, תוס' - לא מועיל לדאורייתא. וכן דנו בזה מחנה אפרים מכירה ב וקהילות יעקב בבא מציעא לו. וספר המקנה לג-טו הביא כמה מקורות בעניין זה|כן}}. | ||
ובטעם שיועיל מדאורייתא יש שלוש אפשרויות: | ובטעם שיועיל מדאורייתא יש שלוש אפשרויות: | ||
@ משום שהפקר בי"ד הפקר, שרבנן הפקיעו את החפץ מהמוכר והקנו אותו לקונה. | @ משום שהפקר בי"ד הפקר, שרבנן הפקיעו את החפץ מהמוכר והקנו אותו לקונה. | ||
@ לשיטת החזון איש שהקניינים חלים ע"י הגמירות דעת ולא ע"י המעשה, הרי גם ע"י קניין דרבנן יש דעת, וממילא יועיל מדאורייתא ככל הקניינים {{מקור| | @ לשיטת החזון איש שהקניינים חלים ע"י הגמירות דעת ולא ע"י המעשה, הרי גם ע"י קניין דרבנן יש דעת, וממילא יועיל מדאורייתא ככל הקניינים {{מקור|חזון איש חו"מ כב ד"ה כלל גדול|כן}}<ref>הובא עם החולקים עליו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס בין מעשה הקניין לבין הדעת לקניין.</ref>. | ||
@ לשיטת השערי יושר {{מקור| | @ לשיטת השערי יושר {{מקור|ג-ג וה-א|כן}} שכל דיני ממונות תלויים בסברת האדם ("תורת המשפטים<ref>בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך [[בעלות#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>") אפשר לבאר שיועיל משום שמסברא קנוי לו (כמו שביאר שם לעניין סיטומתא). | ||
'''כשהאדם אינו בר קניין''', כגון קטן, לכו"ע קנייניו לא מועילים לדאורייתא, שחכמים לא יכולים לעשות את הקנאתו להקנאה {{מקור| | '''כשהאדם אינו בר קניין''', כגון קטן, לכו"ע קנייניו לא מועילים לדאורייתא, שחכמים לא יכולים לעשות את הקנאתו להקנאה {{מקור|מחנה חיים ח"ב יו"ד נז, הובא בספר המקנה לג-טו אות ה|כן}}. | ||
'''הפקעה מדרבנן של קניין''' - כאשר חכמים הפקיעו קניין, כגון קניין כסף במטלטלין, דנו האם הם הפקיעו את הקניין מעיקרו שאינו מועיל כלל, או שהוא מועיל, ורק אחרי שקנה הוא מתבטל מדין הפקר בית דין {{מקור| | '''הפקעה מדרבנן של קניין''' - כאשר חכמים הפקיעו קניין, כגון קניין כסף במטלטלין, דנו האם הם הפקיעו את הקניין מעיקרו שאינו מועיל כלל, או שהוא מועיל, ורק אחרי שקנה הוא מתבטל מדין הפקר בית דין {{מקור|קובץ שיעורים פסחים קלה|כן}}.'''משיכה במטלטלין''' - חידש התורת משה {{מקור|לבעל החתם סופר, חוקת ד"ה אם|כן}} שאת התקנה שמטלטלין נקנים במשיכה ולא במעות תיקן משה רבנו. | ||
==קניינים שונים== | ==קניינים שונים== | ||
'''בסעיף זה''' נפרט לגבי כל קניין האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור| | '''בסעיף זה''' נפרט לגבי כל קניין האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|וכמעט בכולם היא מחלוקת המפרשים, כדלקמן|כן}}: | ||
'''מחלוקת יסודית בזה''' היא מחלוקת החינוך והמנחת חינוך: החינוך {{מקור| | '''מחלוקת יסודית בזה''' היא מחלוקת החינוך והמנחת חינוך: החינוך {{מקור|שלו ד"ה ואין ספק|כן}} כתב שכסף, שטר, חזקה, הגבהה, משיכה ומסירה הם מדרבנן, והפסוקים הם רק אסמכתא. אמנם המנחת חינוך {{מקור|שם [יב]|כן}} כתב שכסף, שטר, חזקה, חליפין וחצר הם מדאורייתא. | ||
'''מעמד שלושתן''' - מדרבנן {{מקור| | '''מעמד שלושתן''' - מדרבנן {{מקור|בבלי:גיטין יג:|כן}}. | ||
'''קניין ארבע אמות''' - מדרבנן, שתיקנוהו כדי שלא יריבו על המציאות {{מקור| | '''קניין ארבע אמות''' - מדרבנן, שתיקנוהו כדי שלא יריבו על המציאות {{מקור|בבלי:בבא מציעא יא.|כן}}. | ||
'''הפקר בית דין הפקר''' - מדאורייתא {{מקור| | '''הפקר בית דין הפקר''' - מדאורייתא {{מקור|שו"ת הרשב"א תשעה, התשובות המיוחסות לרשב"א רנו, חתם סופר או"ח קיז בסופו, מקור חיים תמח-ט ד"ה וגם יש תקנה|כן}}. | ||
'''חליפין''' - נחלקו האם הן דאורייתא {{מקור| | '''חליפין''' - נחלקו האם הן דאורייתא {{מקור|רמב"ן בהשגות על ספר המצוות לרמב"ם סוף שורש ב, מנחת חינוך|כן}}<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית.</ref> {{מקור|(שלו-יב, ארעא דרבנן תקפב (הובא בשדי חמד ח"ב עמוד 406 ד"ה חליפין))}}, דרבנן {{מקור|(רדב"ז בתשובות החדשות תקג, והשדי חמד שם כתב בדעת התוס' שלא פשוט להם שמדאורייתא, דאפשר שהוא דרבנן. וספר המקנה (כז-ה ד"ה אם) ותורת הקניינים (ח"א עמוד קמ) דנו האם מדאורייתא או מדרבנן)}}, או מנהג {{מקור|דבר אברהם ח"א א|כן}}. | ||
'''אודיתא''' - נחלקו המפרשים האם הוא מדרבנן {{מקור| | '''אודיתא''' - נחלקו המפרשים האם הוא מדרבנן {{מקור|שו"י תמח, וספר המקנה ו-א הביאו ודן בזה. וכן כתב הקצוה"ח קצד-ג בשם תוס' בבא קמא קד ד"ה אגב|כן}} או מדאורייתא {{מקור|תורת הקניינים ח"ב עמוד ערב הביא מחלוקת בזה|כן}}. | ||
'''סיטומתא''' - נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן {{מקור| | '''סיטומתא''' - נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן {{מקור|שו"ת הרמ"א פז, נתיבות המשפט קפד: דרבנן. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה נמצא, דבר אברהם ח"א א-א, קובץ שיעורים קידושין עט: דאורייתא|כן}}. | ||
'''משיכה''' - נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם מועילה מדאורייתא או מדרבנן {{מקור| | '''משיכה''' - נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם מועילה מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|בבלי:בבא מציעא מז:|כן}}<ref>הארכנו בביאור מחלוקתם בערך [[משיכה#מקור_וטעם]].</ref>. | ||
'''כסף במטלטלין''' - נחלקו אמוראים: לריש לקיש לא מועיל אפילו מדאורייתא, ולרבי יוחנן מדאורייתא מועיל ורק חכמים גזרו שלא יועיל {{מקור| | '''כסף במטלטלין''' - נחלקו אמוראים: לריש לקיש לא מועיל אפילו מדאורייתא, ולרבי יוחנן מדאורייתא מועיל ורק חכמים גזרו שלא יועיל {{מקור|בבלי:בבא מציעא מז:|כן}}. והלכה כרבי יוחנן<ref>הארכנו בביאור מחלוקתם בערך [[כסף במטלטלין#מקור_וטעם]].</ref>. | ||
'''מסירה''' - החינוך<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית.</ref> {{מקור| | '''מסירה''' - החינוך<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית.</ref> {{מקור|שלו ד"ה ואין ספק|כן}} והרמב"ם {{מקור|ספר המצוות עשה רמה|כן}} כתבו שהיא מדרבנן. והפני יהושע {{מקור|קידושין כה: ד"ה משנה|כן}} כתב שמסירה כמשיכה, ותלוי במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש האם משיכה מדאורייתא או מדרבנן<ref>דנו באריכות במחלוקתם בערך [[משיכה#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>. | ||
'''הגבהה''' - כתבו הראשונים {{מקור| | '''הגבהה''' - כתבו הראשונים {{מקור|תוס', רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כו., רמב"ם בספר המצוות עשה רמה, הביאם השדי חמד ח"ב עמוד 185 ד"ה הגבהה. וכן כתב החינוך|כן}}<ref>וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית.</ref> {{מקור|שלו ד"ה ואין ספק|כן}} שהיא מדרבנן, ולדעות שמשיכה מדאורייתא, אף הגבהה מדאורייתא {{מקור|רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כה. וכן כתב הפני יהושע קידושין כה: ד"ה משנה|כן}}. אך המשובב נתיבות {{מקור|עב-ל בסופו|כן}} כתב שאפילו רבי יוחנן שסובר שמשיכה מועילה רק מדרבנן, מודה שהגבהה מדאורייתא. | ||
'''אגב''' - נחלקו המפרשים האם הוא רק מדרבנן {{מקור| | '''אגב''' - נחלקו המפרשים האם הוא רק מדרבנן {{מקור|תוס' רא"ש ורשב"א בבא קמא יב., רא"ש בבא קמא צו, וכן כתב שער המלך מכירה פרק כב בשם רובא דרבוותא|כן}} והפסוק הוא רק אסמכתא {{מקור|תוס' בבא קמא יב. ד"ה מנא|כן}}, או שהוא מדאורייתא {{מקור|תוס' קידושין ה., ריטב"א קידושין כז:, וספר המקנה א-ז דן במחלוקת זו, ושם א-ח הביא אחת עשר מקורות לשיטות שסוברות שמדאורייתא|כן}}. | ||
'''קניין יד''' - בפשטות מדאורייתא {{מקור| | '''קניין יד''' - בפשטות מדאורייתא {{מקור|מחנה אפרים משיכה ב בסופו בהשמטה, וכן הביא תורת הקניינים ח"ב עמוד קפט מרוב הפוסקים|כן}}, שהרי מועיל לגט מדאורייתא {{מקור|פרי משה קניינים כב-א סוף ד"ה ולכאורה|כן}}. אך לרבי יוחנן שמשיכה קונה רק מדרבנן, ומדאורייתא מטלטלין נקנים רק בכסף, יש אומרים שגם יד תקנה מטלטלין רק מדרבנן {{מקור|הביאם תורת הקניינים ח"א עמוד רכב|כן}}<ref>כמו כן נחלקו לגבי חצר, הובאו בערך [[חצר#מקור_וטעם]] ד"ה מקורו.</ref>{{מקור|(}}. וכן הקצוה"ח {{מקור|קצח-א)}} כתב בדעת הרמב"ן שהוא מדרבנן. | ||
'''מכירת שטרות''' - יש מחלוקת גדולה בראשונים האם היא מדרבנן {{מקור| | '''מכירת שטרות''' - יש מחלוקת גדולה בראשונים האם היא מדרבנן {{מקור|תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני, רי"ף שם, רמב"ם מכירה פרק ו|כן}} או מדאורייתא {{מקור|ר"ת בתוס' שם|כן}}. | ||
'''דברים הנקנים באמירה''' - נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור| | '''דברים הנקנים באמירה''' - נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|תורת הקניינים ח"א עמוד א|כן}}. | ||
גרסה מ־10:26, 5 בספטמבר 2012
|
|
==הגדרה== קניינים שאינם מדאורייתא אלא מתקנת חכמים.
לדוגמא, קניין ארבע אמות, מעמד שלושתן, וכן משיכה במטלטלין (לרבי יוחנן (בבא מציעא מז:)).
מקור וטעם
האם מועיל לדאורייתא - נחלקו הראשונים האם קניין דרבנן מועיל לדיני דאורייתא, למשל לקדש אשה בכסף שהקנה לה במעמד שלושתן - האם קניין מעמד שלושתן, שמקורו מדרבנן, יקנה את החפץ מדאורייתא, והאשה תהיה מקודשת (אבני מילואים כח-לג: רמב"ן וב"י - מועיל לדאורייתא, רש"י, רמב"ם, ר' ירוחם, טור - לא מועיל לדאורייתא. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה הנה שרש: רש"י, רי"ף, ר"ן - מועיל לדאורייתא, תוס' - לא מועיל לדאורייתא. וכן דנו בזה מחנה אפרים מכירה ב וקהילות יעקב בבא מציעא לו. וספר המקנה לג-טו הביא כמה מקורות בעניין זה).
ובטעם שיועיל מדאורייתא יש שלוש אפשרויות:
- משום שהפקר בי"ד הפקר, שרבנן הפקיעו את החפץ מהמוכר והקנו אותו לקונה.
- לשיטת החזון איש שהקניינים חלים ע"י הגמירות דעת ולא ע"י המעשה, הרי גם ע"י קניין דרבנן יש דעת, וממילא יועיל מדאורייתא ככל הקניינים (חזון איש חו"מ כב ד"ה כלל גדול)[1].
- לשיטת השערי יושר (ג-ג וה-א) שכל דיני ממונות תלויים בסברת האדם ("תורת המשפטים[2]") אפשר לבאר שיועיל משום שמסברא קנוי לו (כמו שביאר שם לעניין סיטומתא).
כשהאדם אינו בר קניין, כגון קטן, לכו"ע קנייניו לא מועילים לדאורייתא, שחכמים לא יכולים לעשות את הקנאתו להקנאה (מחנה חיים ח"ב יו"ד נז, הובא בספר המקנה לג-טו אות ה).
הפקעה מדרבנן של קניין - כאשר חכמים הפקיעו קניין, כגון קניין כסף במטלטלין, דנו האם הם הפקיעו את הקניין מעיקרו שאינו מועיל כלל, או שהוא מועיל, ורק אחרי שקנה הוא מתבטל מדין הפקר בית דין (קובץ שיעורים פסחים קלה).משיכה במטלטלין - חידש התורת משה (לבעל החתם סופר, חוקת ד"ה אם) שאת התקנה שמטלטלין נקנים במשיכה ולא במעות תיקן משה רבנו.
קניינים שונים
בסעיף זה נפרט לגבי כל קניין האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (וכמעט בכולם היא מחלוקת המפרשים, כדלקמן):
מחלוקת יסודית בזה היא מחלוקת החינוך והמנחת חינוך: החינוך (שלו ד"ה ואין ספק) כתב שכסף, שטר, חזקה, הגבהה, משיכה ומסירה הם מדרבנן, והפסוקים הם רק אסמכתא. אמנם המנחת חינוך (שם [יב]) כתב שכסף, שטר, חזקה, חליפין וחצר הם מדאורייתא.
מעמד שלושתן - מדרבנן (גיטין יג:).
קניין ארבע אמות - מדרבנן, שתיקנוהו כדי שלא יריבו על המציאות (בבא מציעא יא.).
הפקר בית דין הפקר - מדאורייתא (שו"ת הרשב"א תשעה, התשובות המיוחסות לרשב"א רנו, חתם סופר או"ח קיז בסופו, מקור חיים תמח-ט ד"ה וגם יש תקנה).
חליפין - נחלקו האם הן דאורייתא (רמב"ן בהשגות על ספר המצוות לרמב"ם סוף שורש ב, מנחת חינוך)[3] (שלו-יב, ארעא דרבנן תקפב (הובא בשדי חמד ח"ב עמוד 406 ד"ה חליפין)), דרבנן (רדב"ז בתשובות החדשות תקג, והשדי חמד שם כתב בדעת התוס' שלא פשוט להם שמדאורייתא, דאפשר שהוא דרבנן. וספר המקנה (כז-ה ד"ה אם) ותורת הקניינים (ח"א עמוד קמ) דנו האם מדאורייתא או מדרבנן), או מנהג (דבר אברהם ח"א א).
אודיתא - נחלקו המפרשים האם הוא מדרבנן (שו"י תמח, וספר המקנה ו-א הביאו ודן בזה. וכן כתב הקצוה"ח קצד-ג בשם תוס' בבא קמא קד ד"ה אגב) או מדאורייתא (תורת הקניינים ח"ב עמוד ערב הביא מחלוקת בזה).
סיטומתא - נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן (שו"ת הרמ"א פז, נתיבות המשפט קפד: דרבנן. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה נמצא, דבר אברהם ח"א א-א, קובץ שיעורים קידושין עט: דאורייתא).
משיכה - נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם מועילה מדאורייתא או מדרבנן (בבא מציעא מז:)[4].
כסף במטלטלין - נחלקו אמוראים: לריש לקיש לא מועיל אפילו מדאורייתא, ולרבי יוחנן מדאורייתא מועיל ורק חכמים גזרו שלא יועיל (בבא מציעא מז:). והלכה כרבי יוחנן[5].
מסירה - החינוך[6] (שלו ד"ה ואין ספק) והרמב"ם (ספר המצוות עשה רמה) כתבו שהיא מדרבנן. והפני יהושע (קידושין כה: ד"ה משנה) כתב שמסירה כמשיכה, ותלוי במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש האם משיכה מדאורייתא או מדרבנן[7].
הגבהה - כתבו הראשונים (תוס', רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כו., רמב"ם בספר המצוות עשה רמה, הביאם השדי חמד ח"ב עמוד 185 ד"ה הגבהה. וכן כתב החינוך)[8] (שלו ד"ה ואין ספק) שהיא מדרבנן, ולדעות שמשיכה מדאורייתא, אף הגבהה מדאורייתא (רמב"ן, ריטב"א ור"ן קידושין כה. וכן כתב הפני יהושע קידושין כה: ד"ה משנה). אך המשובב נתיבות (עב-ל בסופו) כתב שאפילו רבי יוחנן שסובר שמשיכה מועילה רק מדרבנן, מודה שהגבהה מדאורייתא.
אגב - נחלקו המפרשים האם הוא רק מדרבנן (תוס' רא"ש ורשב"א בבא קמא יב., רא"ש בבא קמא צו, וכן כתב שער המלך מכירה פרק כב בשם רובא דרבוותא) והפסוק הוא רק אסמכתא (תוס' בבא קמא יב. ד"ה מנא), או שהוא מדאורייתא (תוס' קידושין ה., ריטב"א קידושין כז:, וספר המקנה א-ז דן במחלוקת זו, ושם א-ח הביא אחת עשר מקורות לשיטות שסוברות שמדאורייתא).
קניין יד - בפשטות מדאורייתא (מחנה אפרים משיכה ב בסופו בהשמטה, וכן הביא תורת הקניינים ח"ב עמוד קפט מרוב הפוסקים), שהרי מועיל לגט מדאורייתא (פרי משה קניינים כב-א סוף ד"ה ולכאורה). אך לרבי יוחנן שמשיכה קונה רק מדרבנן, ומדאורייתא מטלטלין נקנים רק בכסף, יש אומרים שגם יד תקנה מטלטלין רק מדרבנן (הביאם תורת הקניינים ח"א עמוד רכב)[9](. וכן הקצוה"ח קצח-א) כתב בדעת הרמב"ן שהוא מדרבנן.
מכירת שטרות - יש מחלוקת גדולה בראשונים האם היא מדרבנן (תוס' בבא בתרא עו: ד"ה קני, רי"ף שם, רמב"ם מכירה פרק ו) או מדאורייתא (ר"ת בתוס' שם).
דברים הנקנים באמירה - נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן (תורת הקניינים ח"א עמוד א).
הערות שוליים
- ↑ הובא עם החולקים עליו בערך דעת לקניין#מקור_וטעם ד"ה ביחס בין מעשה הקניין לבין הדעת לקניין.
- ↑ בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך בעלות#מקור_וטעם ד"ה במקורה.
- ↑ וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית.
- ↑ הארכנו בביאור מחלוקתם בערך משיכה#מקור_וטעם.
- ↑ הארכנו בביאור מחלוקתם בערך כסף במטלטלין#מקור_וטעם.
- ↑ וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית.
- ↑ דנו באריכות במחלוקתם בערך משיכה#מקור_וטעם ד"ה במקורה.
- ↑ וכן שיטתו שם בעוד הרבה קניינים שהם מדאורייתא, כדלעיל ד"ה מחלוקת יסודית.
- ↑ כמו כן נחלקו לגבי חצר, הובאו בערך חצר#מקור_וטעם ד"ה מקורו.