קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות: שמע''' {{מקור|(דברים ו, ד-ט))}}''', והיה אם שמוע''' {{מקור|(דברים יא, יג-כא))}}''', ויאמר''' {{מקור|(במדבר טו, לז-לא))}}'''.''' {{מקור|(דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג))}}. | '''מצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות: שמע''' {{מקור|(דברים ו, ד-ט)))}}''', והיה אם שמוע''' {{מקור|(דברים יא, יג-כא)))}}''', ויאמר''' {{מקור|(במדבר טו, לז-לא)))}}'''.''' {{מקור|(דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג)))}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' מהפסוק "ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" {{מקור|(דברים ו, ז))}}. | '''מקורה''' מהפסוק "ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" {{מקור|(דברים ו, ז)))}}. | ||
ויש בזה חמש דעות במפרשים {{מקור|(עי' [[מנחת חינוך]] תכ בתחילתו; [[משנה ברורה]] סז ס"ק ד; שו"ת [[יביע אומר]] ח"ח או"ח ו, ד-ז; ועוד))}}: | ויש בזה חמש דעות במפרשים {{מקור|(עי' [[מנחת חינוך]] תכ בתחילתו; [[משנה ברורה]] סז ס"ק ד; שו"ת [[יביע אומר]] ח"ח או"ח ו, ד-ז; ועוד)))}}: | ||
@ שתי הפרשיות הראשונות מדאורייתא. | @ שתי הפרשיות הראשונות מדאורייתא. | ||
@ הפרשה הראשונה מדאורייתא. | @ הפרשה הראשונה מדאורייתא. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
@ מדרבנן. | @ מדרבנן. | ||
מקור חיוב אמירת הפרשה השלישית: "ויאמר" הוא מדין אחר - זכירת יציאת מצרים {{מקור|(כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]]))}}. | מקור חיוב אמירת הפרשה השלישית: "ויאמר" הוא מדין אחר - זכירת יציאת מצרים {{מקור|(כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]])))}}. | ||
'''מטעמי המצוה''' | '''מטעמי המצוה''' | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
משרשי המצוה, שרצה השם לזכות עמו שיקבלו עליהם מלכותו ויחודו בכל יום ולילה כל הימים שהם חיים, כי בהיות האדם בעל חומר נפתה אחר הבלי העולם ונמשך לתאוותיו צריך על כל פנים זכרון תמידי במלכות שמים לשמרו מן החטא. על כן היה מחסדו לזכותנו, וצונו לזכרו שני העתים האלה בקבע ובכוונה גמורה, אחת ביום להועיל לכל מעשינו שביום, כי בהיות האדם זוכר בבקר אחדות השם ומלכותו וכי השגחתו ויכלתו על הכל, ויתן אל לבו כי עיניו פקוחות על כל דרכיו וכל צעדיו יספור לא יתעלם ממנו דבר מכל דבריו, ולא יוכל ממנו להחביא אחת מכל מחשבותיו, הלא יהיה לו למשמר מחשבתו זאת והודאת פיו בדבר הזה כל היום ההוא, ויהיה לו הודאת הלילה בזה גם כן למשמר כל הלילה. | משרשי המצוה, שרצה השם לזכות עמו שיקבלו עליהם מלכותו ויחודו בכל יום ולילה כל הימים שהם חיים, כי בהיות האדם בעל חומר נפתה אחר הבלי העולם ונמשך לתאוותיו צריך על כל פנים זכרון תמידי במלכות שמים לשמרו מן החטא. על כן היה מחסדו לזכותנו, וצונו לזכרו שני העתים האלה בקבע ובכוונה גמורה, אחת ביום להועיל לכל מעשינו שביום, כי בהיות האדם זוכר בבקר אחדות השם ומלכותו וכי השגחתו ויכלתו על הכל, ויתן אל לבו כי עיניו פקוחות על כל דרכיו וכל צעדיו יספור לא יתעלם ממנו דבר מכל דבריו, ולא יוכל ממנו להחביא אחת מכל מחשבותיו, הלא יהיה לו למשמר מחשבתו זאת והודאת פיו בדבר הזה כל היום ההוא, ויהיה לו הודאת הלילה בזה גם כן למשמר כל הלילה. | ||
:::::::::::::::::{{מקור|(ספר החינוך מצ' תכ))}} | :::::::::::::::::{{מקור|(ספר החינוך מצ' תכ)))}} | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
== זמן קריאת שמע == | == זמן קריאת שמע == | ||
המילים "בשֳכבך ובקומך" {{מקור|(דברים ו, ז; שם יא, יט))}} ניתנות לפרשנויות שונות, ובמשנה {{מקור|(בבלי:ברכות א, ג, בגמ' שם י:))}} מובאת מחלוקת בדבר: | המילים "בשֳכבך ובקומך" {{מקור|(דברים ו, ז; שם יא, יט)))}} ניתנות לפרשנויות שונות, ובמשנה {{מקור|(בבלי:ברכות א, ג, בגמ' שם י:)))}} מובאת מחלוקת בדבר: | ||
<blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;"> | <blockquote style="border: 1px solid blue; padding: 2em;"> | ||
[[בית שמאי]] אומרים: בערב כל אדם יטה ויקרא, ובבקר יעמוד, שנאמר: ובשכבך ובקומך. ו[[בית הלל]] אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: ובלכתך בדרך. אם כן, למה נאמר: ובשכבך ובקומך? - בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים. | [[בית שמאי]] אומרים: בערב כל אדם יטה ויקרא, ובבקר יעמוד, שנאמר: ובשכבך ובקומך. ו[[בית הלל]] אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: ובלכתך בדרך. אם כן, למה נאמר: ובשכבך ובקומך? - בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
=== זמן שכיבה === | === זמן שכיבה === | ||
ב[[משנה]] {{מקור|(בתחילת מסכת ברכות))}} מובא שזמנה קריאת שמע של [[ערבית]] מתחיל משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו שעת [[צאת הכוכבים]] {{מקור|(בבלי:ברכות ב.))}}. | ב[[משנה]] {{מקור|(בתחילת מסכת ברכות)))}} מובא שזמנה קריאת שמע של [[ערבית]] מתחיל משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו שעת [[צאת הכוכבים]] {{מקור|(בבלי:ברכות ב.)))}}. | ||
אולם לגבי סוף זמנה, נחלקו הדעות, [[רבי אליעזר]] אומר עד סוף האשמורה הראשונה (- השליש הראשון של הלילה), חכמים אומרים עד חצות הלילה, ו[[רבן גמליאל]] אומר עד [[עלות השחר]] {{מקור|(שם))}}. ומוסיף רבן גמליאל שאף חכמים שחולקים עליו מסכימים איתו מעיקר הדין, אך גזרו שיקרא עד חצות להרחיקו מן העבירה {{מקור|(שם, ובגמ' ט.))}}. והלכה כחכמים. | אולם לגבי סוף זמנה, נחלקו הדעות, [[רבי אליעזר]] אומר עד סוף האשמורה הראשונה (- השליש הראשון של הלילה), חכמים אומרים עד חצות הלילה, ו[[רבן גמליאל]] אומר עד [[עלות השחר]] {{מקור|(שם)))}}. ומוסיף רבן גמליאל שאף חכמים שחולקים עליו מסכימים איתו מעיקר הדין, אך גזרו שיקרא עד חצות להרחיקו מן העבירה {{מקור|(שם, ובגמ' ט.)))}}. והלכה כחכמים. | ||
הסבר טעמי המחלוקת בפשטות הוא שרבי אליעזר דורש "זמן שבני אדם הולכים לישון", וחכמים ורבן גמליאל דורשים שהכוונה כל זמן שכיבה, אלא שחכמים עשו סייג לדבריהם. | הסבר טעמי המחלוקת בפשטות הוא שרבי אליעזר דורש "זמן שבני אדם הולכים לישון", וחכמים ורבן גמליאל דורשים שהכוונה כל זמן שכיבה, אלא שחכמים עשו סייג לדבריהם. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
=== זמן קימה === | === זמן קימה === | ||
הדרך המובחרת היא לקרא קריאת שמע זמן קצר קודם ה[[נץ החמה]], כך שמיד שכשיסיים את ברכת "גאל ישראל" יתחיל ב[[תפילת עמידה|תפילת העמידה]]. קריאה באופן זה נקראת "ותיקין" {{מקור|(בבלי:ברכות ט:))}}. | הדרך המובחרת היא לקרא קריאת שמע זמן קצר קודם ה[[נץ החמה]], כך שמיד שכשיסיים את ברכת "גאל ישראל" יתחיל ב[[תפילת עמידה|תפילת העמידה]]. קריאה באופן זה נקראת "ותיקין" {{מקור|(בבלי:ברכות ט:)))}}. | ||
לדעת רבים מה[[ראשונים]], [[לכתחילה]] חובה לקרא קריאת שמע באופן זה, ורק [[בדיעבד]] (כלומר: אם קרא קודם לכן או אח"כ) או [[בשעת הדחק]] ניתן לקיים את המצוה בזמנים נוספים {{מקור|(כ"מ ב[[רמב"ם]], הל' ק"ש א, יא-יג; ועוד))}}. | לדעת רבים מה[[ראשונים]], [[לכתחילה]] חובה לקרא קריאת שמע באופן זה, ורק [[בדיעבד]] (כלומר: אם קרא קודם לכן או אח"כ) או [[בשעת הדחק]] ניתן לקיים את המצוה בזמנים נוספים {{מקור|(כ"מ ב[[רמב"ם]], הל' ק"ש א, יא-יג; ועוד)))}}. | ||
אולם הקורא קודם הנץ החמה, אם קרא קודם [[עלות השחר]] - לא יצא ידי חובתו, ואף לאחר שעלה עמוד השחר נחלקו התנאים {{מקור|(בבלי:ברכות ט:))}} אם צריך שיהיה אור (מהשמש) שניתן לזהות בו דברים שונים, ולהלכה נפסק ב[[שולחן ערוך]] {{מקור|(או"ח נח, א))}} שצריך שיהיה אור שניתן לזהות את חברו ממרחק ארבע אמות. | אולם הקורא קודם הנץ החמה, אם קרא קודם [[עלות השחר]] - לא יצא ידי חובתו, ואף לאחר שעלה עמוד השחר נחלקו התנאים {{מקור|(בבלי:ברכות ט:)))}} אם צריך שיהיה אור (מהשמש) שניתן לזהות בו דברים שונים, ולהלכה נפסק ב[[שולחן ערוך]] {{מקור|(או"ח נח, א)))}} שצריך שיהיה אור שניתן לזהות את חברו ממרחק ארבע אמות. | ||
סוף זמן קריאת שמע הוא לאחר שלוש שעות זמניות<ref>ישנן מחלוקת באופן החישוב של השעות הזמניות, אם מודדים זאת מעלות השחר או משעת הנץ החמה {{מקור|(עי' מ"ב נח ס"ק ד, וכן בערך [[זמני היום]]))}}. | סוף זמן קריאת שמע הוא לאחר שלוש שעות זמניות<ref>ישנן מחלוקת באופן החישוב של השעות הזמניות, אם מודדים זאת מעלות השחר או משעת הנץ החמה {{מקור|(עי' מ"ב נח ס"ק ד, וכן בערך [[זמני היום]])))}}. | ||
במחלוקת זו לגבי זמן קריאת שמע, יש שנקטו שחובה על כל אדם להחמיר, משום ש[[ספיקא דאורייתא]] לחומרא {{מקור|(בשם [[הרב שלמה זלמן מן ההר]], וכן כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה))}}, ויש שנקטו שההלכה כמקלים בזה {{מקור|(כך נהגו בבית בריסק - שמעתי מ[[הרב אברהם שפירא]], וכ"כ בכמה ספרים)))}}, הן מפני שכך מנהג העולם {{מקור|(בשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]])))}} או מפני שכך דעת [[הגר"א]] וה[[חזון איש|חזו"א]] {{מקור|(עי' תולדות יעקב עמ' רה, אורחות רבנו ח"א עמ' נב-נג))}}. | במחלוקת זו לגבי זמן קריאת שמע, יש שנקטו שחובה על כל אדם להחמיר, משום ש[[ספיקא דאורייתא]] לחומרא {{מקור|(בשם [[הרב שלמה זלמן מן ההר]], וכן כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה)))}}, ויש שנקטו שההלכה כמקלים בזה {{מקור|(כך נהגו בבית בריסק - שמעתי מ[[הרב אברהם שפירא]], וכ"כ בכמה ספרים))))}}, הן מפני שכך מנהג העולם {{מקור|(בשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]]))))}} או מפני שכך דעת [[הגר"א]] וה[[חזון איש|חזו"א]] {{מקור|(עי' תולדות יעקב עמ' רה, אורחות רבנו ח"א עמ' נב-נג)))}}. | ||
ומ"מ לכתחילה חייב להקדים לקרוא ק"ש כמה שיכול {{מקור|(מ"ב שם))}}. </ref>, ולאחר מכן אין לו שכר ככקוראה בזמנה, אלא הוא כאדם הקורא בתורה {{מקור|(משנה ברכות א, ב, בגמ' שם ט:, ובשו"ע או"ח נח, ו))}}. {{מקור|(נחלקו המפרשים האם מן התורה לא יצא (כפשטות לשון המשנה) או שזו רק תקנה דרבנן (עי' כס"מ הל' ק"ש א, יג - מובא ב[[שאגת אריה]] סי' א ד"ה והכ"מ כתב; וע"ש במקו"צ במהדו' ר"ש פרנקל ז"ל שהביאו שכ"כ ה[[יראים]] ותוס' [[הרא"ש]]).))}} | ומ"מ לכתחילה חייב להקדים לקרוא ק"ש כמה שיכול {{מקור|(מ"ב שם)))}}. </ref>, ולאחר מכן אין לו שכר ככקוראה בזמנה, אלא הוא כאדם הקורא בתורה {{מקור|(משנה ברכות א, ב, בגמ' שם ט:, ובשו"ע או"ח נח, ו)))}}. {{מקור|(נחלקו המפרשים האם מן התורה לא יצא (כפשטות לשון המשנה) או שזו רק תקנה דרבנן (עי' כס"מ הל' ק"ש א, יג - מובא ב[[שאגת אריה]] סי' א ד"ה והכ"מ כתב; וע"ש במקו"צ במהדו' ר"ש פרנקל ז"ל שהביאו שכ"כ ה[[יראים]] ותוס' [[הרא"ש]]).)))}} | ||
== פרטי הדין == | == פרטי הדין == | ||
'''בזמן הקריאה בערב''' חקר האבן האזל האם תלוי בלילה או בזמן שכיבה {{מקור|(אבן האזל קריאת שמע א, א))}}. | '''בזמן הקריאה בערב''' חקר האבן האזל האם תלוי בלילה או בזמן שכיבה {{מקור|(אבן האזל קריאת שמע א, א)))}}. | ||
'''בכוונת הקריאה''' כתב הברכת אברהם שאינה חלק ממעשה המצווה אלא רק תנאי למצווה, אך נחשב מעשה מצווה גם בלי כוונה {{מקור|(ברכת אברהם סוכה מב. סימן "חינוך לקריאת שמע" ב))}}. | '''בכוונת הקריאה''' כתב הברכת אברהם שאינה חלק ממעשה המצווה אלא רק תנאי למצווה, אך נחשב מעשה מצווה גם בלי כוונה {{מקור|(ברכת אברהם סוכה מב. סימן "חינוך לקריאת שמע" ב)))}}. | ||
'''בדקדוק הלשון''' חקר האבן האזל האם הוא מדיני הדיבור (שאם לא מדקדק לא נחשב שדיבר), או משום שכך נאמרה (באופן מדוקדק) קריאת שמע למשה מסיני {{מקור|(אבן האזל קריאת שמע ב-י: רמב"ם - מדיני דיבור, ראב"ד - כך נאמרה למשה))}}. | '''בדקדוק הלשון''' חקר האבן האזל האם הוא מדיני הדיבור (שאם לא מדקדק לא נחשב שדיבר), או משום שכך נאמרה (באופן מדוקדק) קריאת שמע למשה מסיני {{מקור|(אבן האזל קריאת שמע ב-י: רמב"ם - מדיני דיבור, ראב"ד - כך נאמרה למשה)))}}. | ||
גרסה מ־20:14, 5 במרץ 2009
|
|
מצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות: שמע (דברים ו, ד-ט))), והיה אם שמוע (דברים יא, יג-כא))), ויאמר (במדבר טו, לז-לא))). (דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג))).
מקור וטעם
מקורה מהפסוק "ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז))).
ויש בזה חמש דעות במפרשים (עי' [[מנחת חינוך]] תכ בתחילתו; [[משנה ברורה]] סז ס"ק ד; שו"ת [[יביע אומר]] ח"ח או"ח ו, ד-ז; ועוד))):
- שתי הפרשיות הראשונות מדאורייתא.
- הפרשה הראשונה מדאורייתא.
- הפסוק הראשון מדאורייתא.
- מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.
- מדרבנן.
מקור חיוב אמירת הפרשה השלישית: "ויאמר" הוא מדין אחר - זכירת יציאת מצרים (כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]]))).
מטעמי המצוה
משרשי המצוה, שרצה השם לזכות עמו שיקבלו עליהם מלכותו ויחודו בכל יום ולילה כל הימים שהם חיים, כי בהיות האדם בעל חומר נפתה אחר הבלי העולם ונמשך לתאוותיו צריך על כל פנים זכרון תמידי במלכות שמים לשמרו מן החטא. על כן היה מחסדו לזכותנו, וצונו לזכרו שני העתים האלה בקבע ובכוונה גמורה, אחת ביום להועיל לכל מעשינו שביום, כי בהיות האדם זוכר בבקר אחדות השם ומלכותו וכי השגחתו ויכלתו על הכל, ויתן אל לבו כי עיניו פקוחות על כל דרכיו וכל צעדיו יספור לא יתעלם ממנו דבר מכל דבריו, ולא יוכל ממנו להחביא אחת מכל מחשבותיו, הלא יהיה לו למשמר מחשבתו זאת והודאת פיו בדבר הזה כל היום ההוא, ויהיה לו הודאת הלילה בזה גם כן למשמר כל הלילה.
זמן קריאת שמע
המילים "בשֳכבך ובקומך" (דברים ו, ז; שם יא, יט))) ניתנות לפרשנויות שונות, ובמשנה (בבלי:ברכות א, ג, בגמ' שם י:))) מובאת מחלוקת בדבר:
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטה ויקרא, ובבקר יעמוד, שנאמר: ובשכבך ובקומך. ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: ובלכתך בדרך. אם כן, למה נאמר: ובשכבך ובקומך? - בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים.
היות ולהלכה נפסק כדעת בית הלל, כלומר: משמעות המילים "בשֳכבך ובקומך" איננו עוסק באופן הקריאה אלא בזמנה, צריך להגדיר ולמקד את הגדרות הזמנים הללו: זמן שדרך בני אדם לשכב וזמן שדרך בני אדם לקום.
זמן שכיבה
במשנה (בתחילת מסכת ברכות))) מובא שזמנה קריאת שמע של ערבית מתחיל משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו שעת צאת הכוכבים (בבלי:ברכות ב.))).
אולם לגבי סוף זמנה, נחלקו הדעות, רבי אליעזר אומר עד סוף האשמורה הראשונה (- השליש הראשון של הלילה), חכמים אומרים עד חצות הלילה, ורבן גמליאל אומר עד עלות השחר (שם))). ומוסיף רבן גמליאל שאף חכמים שחולקים עליו מסכימים איתו מעיקר הדין, אך גזרו שיקרא עד חצות להרחיקו מן העבירה (שם, ובגמ' ט.))). והלכה כחכמים.
הסבר טעמי המחלוקת בפשטות הוא שרבי אליעזר דורש "זמן שבני אדם הולכים לישון", וחכמים ורבן גמליאל דורשים שהכוונה כל זמן שכיבה, אלא שחכמים עשו סייג לדבריהם.
לגבי קריאת שמע אחר עלות השחר - עי' או"ח רלה, ד (- נהגתי כך מחוסר בזמן).
זמן קימה
הדרך המובחרת היא לקרא קריאת שמע זמן קצר קודם הנץ החמה, כך שמיד שכשיסיים את ברכת "גאל ישראל" יתחיל בתפילת העמידה. קריאה באופן זה נקראת "ותיקין" (בבלי:ברכות ט:))).
לדעת רבים מהראשונים, לכתחילה חובה לקרא קריאת שמע באופן זה, ורק בדיעבד (כלומר: אם קרא קודם לכן או אח"כ) או בשעת הדחק ניתן לקיים את המצוה בזמנים נוספים (כ"מ ב[[רמב"ם]], הל' ק"ש א, יא-יג; ועוד))).
אולם הקורא קודם הנץ החמה, אם קרא קודם עלות השחר - לא יצא ידי חובתו, ואף לאחר שעלה עמוד השחר נחלקו התנאים (בבלי:ברכות ט:))) אם צריך שיהיה אור (מהשמש) שניתן לזהות בו דברים שונים, ולהלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח נח, א))) שצריך שיהיה אור שניתן לזהות את חברו ממרחק ארבע אמות.
סוף זמן קריאת שמע הוא לאחר שלוש שעות זמניות[1], ולאחר מכן אין לו שכר ככקוראה בזמנה, אלא הוא כאדם הקורא בתורה (משנה ברכות א, ב, בגמ' שם ט:, ובשו"ע או"ח נח, ו))). (נחלקו המפרשים האם מן התורה לא יצא (כפשטות לשון המשנה) או שזו רק תקנה דרבנן (עי' כס"מ הל' ק"ש א, יג - מובא ב[[שאגת אריה]] סי' א ד"ה והכ"מ כתב; וע"ש במקו"צ במהדו' ר"ש פרנקל ז"ל שהביאו שכ"כ ה[[יראים]] ותוס' [[הרא"ש]]).)))
פרטי הדין
בזמן הקריאה בערב חקר האבן האזל האם תלוי בלילה או בזמן שכיבה (אבן האזל קריאת שמע א, א))).
בכוונת הקריאה כתב הברכת אברהם שאינה חלק ממעשה המצווה אלא רק תנאי למצווה, אך נחשב מעשה מצווה גם בלי כוונה (ברכת אברהם סוכה מב. סימן "חינוך לקריאת שמע" ב))).
בדקדוק הלשון חקר האבן האזל האם הוא מדיני הדיבור (שאם לא מדקדק לא נחשב שדיבר), או משום שכך נאמרה (באופן מדוקדק) קריאת שמע למשה מסיני (אבן האזל קריאת שמע ב-י: רמב"ם - מדיני דיבור, ראב"ד - כך נאמרה למשה))).
הערות שוליים
- ↑ ישנן מחלוקת באופן החישוב של השעות הזמניות, אם מודדים זאת מעלות השחר או משעת הנץ החמה (עי' מ"ב נח ס"ק ד, וכן בערך [[זמני היום]]))). במחלוקת זו לגבי זמן קריאת שמע, יש שנקטו שחובה על כל אדם להחמיר, משום שספיקא דאורייתא לחומרא (בשם [[הרב שלמה זלמן מן ההר]], וכן כתב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה))), ויש שנקטו שההלכה כמקלים בזה (כך נהגו בבית בריסק - שמעתי מ[[הרב אברהם שפירא]], וכ"כ בכמה ספרים)))), הן מפני שכך מנהג העולם (בשם [[הרב יוסף שלום אלישיב]])))) או מפני שכך דעת הגר"א והחזו"א (עי' תולדות יעקב עמ' רה, אורחות רבנו ח"א עמ' נב-נג))). ומ"מ לכתחילה חייב להקדים לקרוא ק"ש כמה שיכול (מ"ב שם))).