Difference between revisions of "קריעת ים סוף"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Line 1: Line 1:
 
'''קריעת ים סוף''' היה האירוע הלאומי הראשון של [[עם ישראל]] לאחר [[יציאת מצרים]]. הוא התרחש  
 
'''קריעת ים סוף''' היה האירוע הלאומי הראשון של [[עם ישראל]] לאחר [[יציאת מצרים]]. הוא התרחש  
 
בכ"א בניסן -  בשביעי של פסח קוראים בתורה  ב[[פרשת בשלח]] על קריעת ים סוף ואת [[שירת הים]].
 
בכ"א בניסן -  בשביעי של פסח קוראים בתורה  ב[[פרשת בשלח]] על קריעת ים סוף ואת [[שירת הים]].
 +
 +
==המרדף של פרעה==
 +
 +
בני ישראל יוצאים מ[[מצרים]] לאחר שפרעה מצווה על [[משה רבינו]] ואהרן הכהן]]. הכתוב מפרט את דברי מלך מצרים:"וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר:
 +
#  קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם:
 +
#  גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי:
 +
והסיבה:  וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים<ref> י"ב, ל"א-ל"ג</ref>.
 +
 +
עברו רק שלושה ימים ופרעה  התחרט על ההחלטה. ובימים חמישי ושישי <ref> רש"י ד"ה "ויגד למלך מצרים" (ה)</ref>  הוא לקח את צבאו ומרכבותיו והחל לרדוף אחרי בני ישראל. הוא משער ש"נבכים הם" - דהיינו:
 +
"הם כלואים במדבר, שאינן יודעין לצאת ממנו ולהיכן ילכו". ואכן הןא השיג אותם כפי שמובא במקרא: ""וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל-פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן " <ref>י"ד,ט'</ref>.
 +
 +
==ההמתנה==
  
  

Revision as of 22:39, 2 February 2009

קריעת ים סוף היה האירוע הלאומי הראשון של עם ישראל לאחר יציאת מצרים. הוא התרחש בכ"א בניסן - בשביעי של פסח קוראים בתורה בפרשת בשלח על קריעת ים סוף ואת שירת הים.

המרדף של פרעה

בני ישראל יוצאים ממצרים לאחר שפרעה מצווה על משה רבינו ואהרן הכהן]]. הכתוב מפרט את דברי מלך מצרים:"וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר:

  1. קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם:
  2. גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי:

והסיבה: וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים[1].

עברו רק שלושה ימים ופרעה התחרט על ההחלטה. ובימים חמישי ושישי [2] הוא לקח את צבאו ומרכבותיו והחל לרדוף אחרי בני ישראל. הוא משער ש"נבכים הם" - דהיינו: "הם כלואים במדבר, שאינן יודעין לצאת ממנו ולהיכן ילכו". ואכן הןא השיג אותם כפי שמובא במקרא: ""וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל-פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן " [3].

ההמתנה

שירת הים

ערך מורחב - שירת הים


נהוג לאומרה כל יום בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" ו"ויברך דוד".

קריאת התורה

הקריאה בתורה נתקנה לראשונה, ע"פ המדרש במסכת בבא קמא[4], לאחר "קריעת ים סוף", ע"י הנביאים משה רבינו ואהרן הבהן, וזוהי התקנה הראשונה שנתקנה בעם ישראל. תקנה זו נתקנה בשל רצון העם ללמוד תורה וחולשתם ללא תורה. מדרש זה מבוסס כנראה על המדרש במסכת יומא[5] שהאבות וכן זקני ישראל במצרים ידעו את התורה ושמרו את המצוות, שכן התורה ניתנה לעם ישראל רק לאחר מכן, במעמד הר סיני.


הערות שוליים

  1. י"ב, ל"א-ל"ג
  2. רש"י ד"ה "ויגד למלך מצרים" (ה)
  3. י"ד,ט'
  4. דף פב ע"א.
  5. דף כח ע"ב.