ר' יוסף חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Benishkai.jpg|ימין|ממוזער|250px|רבי יוסף חיים מבגדד]] | [[תמונה:Benishkai.jpg|ימין|ממוזער|250px|רבי יוסף חיים מבגדד]] | ||
'''רבי יוסף חיים מבגדד''' | '''רבי יוסף חיים מבגדד''' ('''הבן איש חי'''), מחשובי ה[[פוסק]]ים הספרדים, מראשוני הפוסקים שפסקו על פי ה[[קבלה]]. | ||
נולד בבגדד בשנת ה"א תקצ"ה ורבו | נולד בבגדד בשנת ה"א תקצ"ה ורבו היה רבי עבדאללה סומך. הוא לא כיהן ברבנות העיר באופן רשמי, אמנם היה "ריש גלותא דבבל", והיה דורש מדי שבת בשבתו, ולדרשותיו נאספו אלפים. הוא חיבר עשרות ספרים בכל שטחי התורה, כאשר עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו בקבלה וב[[הלכה]]. ספרו '''[[בן איש חי]]''' מהווה מעין [[קיצור שולחן ערוך]], כולל דברי קבלה, הלכה ומנהג, והוא נפוץ מאוד בשימוש אצל עדות המזרח עד היום. נוסח התפילה הספרדית הנמצא בשימוש כיום אצל רוב בני עדות המזרח בא ממנו, ובו הוא הכניס גורמים קבליים מתורת [[האר"י]] לתוך ה[[תפילה]]. בספר [[שו"ת|תשובותיו]] '''רב פעלים''', מתגלה כפוסק גדול, אשר השיב לבני עירו וארצו, ואף לקהילות בכל המזרח הרחוק - הודו, סינגפור, צילון (האי סרי-לנקה), כורדיסטאן ועוד, וחומר הסטורי רב יש בספריו על ההווי בקהילות הללו. רבי יוסף חיים הוא גם מחברו של ספר השו"ת '''תורה לשמה'''; הרב חתם את התשובות בשם 'יחזקאל כחלי' כדי להסתיר את זהותו, וגם כתב בתחילת הספר שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה קודם זמנו. לאחר זמן גילו כי "יחזקאל כחלי" עולה בגימטריא "יוסף חיים", וכן בנו של רבינו רבי יעקב חיים אמר כי אביו רבי יוסף חיים אמר לו כי הוא חיבר ספר "תורה לשמה". רבי יוסף חיים ביקר ב[[ארץ ישראל]] והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ. נפטר בי"ג ב[[אלול]] ה'תרס"ט. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*בן איש חי | *בן איש חי הלכות | ||
* | *בן איש חי דרשות | ||
*חוקי הנשים | *חוקי הנשים | ||
*עוד יוסף חי הלכות | |||
*עוד יוסף חי דרשות | |||
*בן איש חיל | |||
*תורה לשמה | |||
*רב פעלים - ד' חלקים | |||
*אמרי בינה | |||
*רב ברכות | |||
*אדרת אליהו | |||
*בן יהוידע | |||
*בניהו | |||
*מוסיף חיים | |||
*חסדי אבות | |||
*עטרת תפארת | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
גרסה מ־19:56, 13 בדצמבר 2011
|
|
רבי יוסף חיים מבגדד (הבן איש חי), מחשובי הפוסקים הספרדים, מראשוני הפוסקים שפסקו על פי הקבלה. נולד בבגדד בשנת ה"א תקצ"ה ורבו היה רבי עבדאללה סומך. הוא לא כיהן ברבנות העיר באופן רשמי, אמנם היה "ריש גלותא דבבל", והיה דורש מדי שבת בשבתו, ולדרשותיו נאספו אלפים. הוא חיבר עשרות ספרים בכל שטחי התורה, כאשר עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו בקבלה ובהלכה. ספרו בן איש חי מהווה מעין קיצור שולחן ערוך, כולל דברי קבלה, הלכה ומנהג, והוא נפוץ מאוד בשימוש אצל עדות המזרח עד היום. נוסח התפילה הספרדית הנמצא בשימוש כיום אצל רוב בני עדות המזרח בא ממנו, ובו הוא הכניס גורמים קבליים מתורת האר"י לתוך התפילה. בספר תשובותיו רב פעלים, מתגלה כפוסק גדול, אשר השיב לבני עירו וארצו, ואף לקהילות בכל המזרח הרחוק - הודו, סינגפור, צילון (האי סרי-לנקה), כורדיסטאן ועוד, וחומר הסטורי רב יש בספריו על ההווי בקהילות הללו. רבי יוסף חיים הוא גם מחברו של ספר השו"ת תורה לשמה; הרב חתם את התשובות בשם 'יחזקאל כחלי' כדי להסתיר את זהותו, וגם כתב בתחילת הספר שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה קודם זמנו. לאחר זמן גילו כי "יחזקאל כחלי" עולה בגימטריא "יוסף חיים", וכן בנו של רבינו רבי יעקב חיים אמר כי אביו רבי יוסף חיים אמר לו כי הוא חיבר ספר "תורה לשמה". רבי יוסף חיים ביקר בארץ ישראל והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ. נפטר בי"ג באלול ה'תרס"ט.
ספריו
- בן איש חי הלכות
- בן איש חי דרשות
- חוקי הנשים
- עוד יוסף חי הלכות
- עוד יוסף חי דרשות
- בן איש חיל
- תורה לשמה
- רב פעלים - ד' חלקים
- אמרי בינה
- רב ברכות
- אדרת אליהו
- בן יהוידע
- בניהו
- מוסיף חיים
- חסדי אבות
- עטרת תפארת