ר' שבתי אטון (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 32: שורה 32:
* [[דוד אטון]] (אחיו הצעיר) מ[[ירושלים]].
* [[דוד אטון]] (אחיו הצעיר) מ[[ירושלים]].
* [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]].
* [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]].
* [[בן-ציון אטון]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר הספר '''[[מאבני המקום (השני)]]''' (אסופה בחשיבות עיר הקודש [[ירושלים]], נדפס [[ירושלים]], חודש [[ניסן]] [[ה'תשע"ו]]).
* ר' [[בן-ציון אטון (השני)]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר הספר '''[[מאבני המקום (השני)]]''' (אסופה בחשיבות עיר הקודש [[ירושלים]], נדפס [[ירושלים]], חודש [[ניסן]] [[ה'תשע"ו]]).
*  [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון.
*  [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון.
*  [[נתן משה לוי]] מ[[ירושלים]] יליד [[צפת]].
*  [[נתן משה לוי]] מ[[ירושלים]] יליד [[צפת]].

גרסה מ־23:59, 14 בינואר 2019

הרב שבתי אטון (Shabtai Etun) (כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, חבר מועצת חכמי התורה, וראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.

ביוגרפיה

נולד להוריו בן-ציון ואסטרייא [Astrea] ביום שבת קודש שחל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בארץ ישראל - עיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד‏[1]. אביו ר' בן-ציון אטון‏[2] מישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק ראש ישיבת מרכז הרב.

נשא לאשה את קלרה בתו של ר' יוסף שרהבני-שראבני ונוות ביתו סול שולמית ונהיה גיסו של הרב בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.

בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.

היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה‏[3].

היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו‏[4].

בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה חנה ברטה לבית חדד.

ישיבת ראשית חכמה

באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים[5] בסמיכות ושכינות למקום מגוריו של הדיין הדגול וזקן רבני יהדות מרוקו הרב יהושע מאמאן מחבר הספרים עמק יהושע (10 חלקים), ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים[6], שבניהולה העמיד לבנו ר' בן-ציון אטון, עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה בירושלים[7].

מחותנו הינו: ר' יעקב עטייה רב העיר בת ים, ושאר בשרו ר' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים[8]. היה בוכה רבות על צער גלות השכינה בלב נשבר ודמעות שליש. נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים[9].

נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

אחרי פטירתו הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף הספידו ביום פטירתו בבכי רב ואמר עליו על גודל חיבתו אותו: "ונפשו קשורה בנפשו."

גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מירושלים, נין לקדוש השם מכובד הנצי"ב מוולוז'ין.

מתלמידיו

כתביו

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)
  2. נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ביוון על יד האי רודוס מקום מנוחת רבינו אברהם בן עזרא ראש החכמים (ספר ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')
  3. מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
  4. עדות הרב אברהם יוסף.
  5. ברחוב רש"י
  6. רחוב בן ציון אטון 8
  7. רחוב נטר 117
  8. אביו של ר' שלמה ידידיה זעפרני, מחבר הספר, יבא ידיד
  9. אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר news1.
  10. תבנית:בחדרי חרדים