ר' שבתי אטון (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ווייצמאן העביר את הדף ר' שבתי אטון לשם ר' שבתי אטון (הראשון))
אין תקציר עריכה
(33 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה[[רב]] שבתי אטון (Shabtai Etun) ([[כ"ב בתשרי]] [[ה'תרפ"ו]], [[10 באוקטובר]] [[1925]] - [[י"ב בשבט]] [[ה'תשס"ו]], [[10 בפברואר]] [[2006]]) היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]], חבר [[מועצת חכמי התורה]], ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[ראשית חכמה]]" ב[[ירושלים]].
הרב שבתי אטון ([[שבת]] ו[[יום טוב]] של [[שמחת תורה]] כ"ב ב[[תשרי]] [[ה'תרפ"ו]], 10 ב[[אוקטובר]] [[1925]] - י"ב ב[[שבט]] [[ה'תשס"ו]], 10 ב[[פברואר]] [[2006]]) היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]], חבר [[מועצת חכמי התורה]] של [[שס]], ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[ראשית חכמה]]" ב[[ירושלים]].


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
נולד להוריו [[ר' בן ציון אטון (הראשון)]] ואסטרייא [Astrea] ביום [[שבת]]  קודש שחל ב[[שמחת תורה]], [[כ"ב בתשרי]] [[ה'תרפ"ו]] ב[[ארץ ישראל]] - [[ירושלים העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], ולכן נקרא '''שבתי''' על שם יום השבת שבו נולד{{הערה| גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)}}. אביו ר' בן-ציון אטון{{הערה| נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ב[[יוון]] על יד האי [[רודוס]] מקום מנוחת רבינו [[אברהם בן עזרא]] ראש החכמים ([[ספר]] ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')}} מ[[ישראל]] היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]]. בצעירותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]] אצל חכם [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת '''פורת יוסף''' והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב צבי יהודה קוק]] ראש ישיבת [[מרכז הרב]].
נולד להוריו [[ר' בן ציון אטון (הראשון)]] ואסטרייא ביום [[שבת]]  החל ב[[שמחת תורה]], כ"ב ב[[תשרי]] ה'תרפ"ו ב[[ארץ ישראל]] - [[ירושלים העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[רובע היהודי]] ב[[ירושלים]], ולכן נקרא '''שבתי''' על שם יום ה[[שבת]] שבו נולד{{הערה| גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)}}. אביו ר' בן-ציון אטון{{הערה| נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ב[[יוון]] בעיר [[מונישר]] ([[ספר]] ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')}} מ[[ישראל]] היה מרבני [[ישיבת פורת יוסף]]. בצעירותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]] אצל חכם [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת '''פורת יוסף''' והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים ב[[ישיבת מרכז הרב]] אצל [[הרב צבי יהודה קוק]] ראש ישיבת [[מרכז הרב]].
   
   
נשא לאשה את '''קלרה''' בתו של ר'  
נשא לאשה את '''קלרה''' בתו של ר'  
'''יוסף''' שרהבני-שראבני ונוות ביתו '''סול''' '''שולמית''' ונהיה גיסו של [[הרב בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] שגם הוא היה נשוי ל'''הדסה מסעודה''' בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]] ב[[ירושלים]].
'''יוסף''' שרהבני-שראבני ונוות ביתו '''סול''' '''שולמית''' וזכה להיות גיסו של [[הרב בן ציון אבא שאול]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] שגם הוא היה נשוי ל'''הדסה מסעודה''' בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]] ב[[ירושלים]].


בשנת [[ה'תשי"ז]] מונה למנהל רוחני ב[[ישיבת פורת יוסף]].
בשנת [[ה'תשי"ז]] מונה למנהל רוחני ב[[ישיבת פורת יוסף]].
שורה 13: שורה 13:
היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו{{הערה|[http://www.hidabroot.org/article/83604 עדות הרב] [[אברהם יוסף]].}}.
היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו{{הערה|[http://www.hidabroot.org/article/83604 עדות הרב] [[אברהם יוסף]].}}.


בשנת [[ה'תשכ"ז]] נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה '''חנה ברטה''' לבית [[חדד]].
בשנת [[ה'תשכ"ז]] נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה '''חנה ברברה''' לבית [[חדד]].
 
==[[ר' שבתי אטון (השני)]]==
[[ר' שבתי אטון (השני)]] יליד [[ירושלים]] תושב [[ארץ ישראל]] בן [[ר' בן ציון אטון (השני)]] הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות ל[[תורה]].
 
==[[ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)]]==
הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי [[דוד ניטו]] מחבר ספר '''הכוזרי השני''' ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים ב[[לונדון]] ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר ב[[לונדון]] ביום ז' [[שבט]] [[ה'תפ"ח]] (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל ב[[ליוורנו]].
 
==ישיבת ראשית חכמה (השניה)==
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם [[רבי אליהו די וידאש]] מרבני [[צפת]] ו[[חברון]] מחבר הספר [[ראשית חכמה]], הישיבה הוקמה בשכונת [[מקור ברוך]] ב[[ירושלים]]{{הערה| ברחוב רש"י}}, ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן ל[[שכונת סנהדריה]] ב[[ירושלים]]{{הערה|רחוב בן ציון אטון 8}}, שבניהולה העמיד לבנו [[ר' בן ציון אטון (השני)]], עם השנים נפתח גם כולל אברכים '''ראשית חכמה''' בשכונת [[מעלות דפנה]] ב[[ירושלים]]{{הערה| רחוב נטר 117}}.


==ישיבת ראשית חכמה==
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי [[אליהו די וידאש]] מרבני [[צפת]] ו[[חברון]] מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת [[מקור ברוך]] ב[[ירושלים]]{{הערה| ברחוב רש"י}} בסמיכות ושכינות למקום מגוריו של הדיין הדגול ו'''זקן רבני יהדות מרוקו''' הרב [[יהושע מאמאן]] מחבר הספרים '''עמק יהושע''' ('''10 חלקים'''), ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן ל[[שכונת סנהדריה]] ב[[ירושלים]]{{הערה|רחוב בן ציון אטון 8}}, שבניהולה העמיד לבנו [[ר' בן ציון אטון (השני)]], עם השנים נפתח גם כולל אברכים '''ראשית חכמה''' בשכונת [[מעלות דפנה]] ב[[ירושלים]]{{הערה| רחוב נטר 117}}.


מחותנו הינו: ר' [[יעקב עטייה]] רב העיר [[בת ים]], ושאר בשרו ר' [[יצחק זעפרני]] רב כולל '''חסד לאברהם''' (קצין) בשכונת '''בית וגן''' [[ירושלים]]{{הערה| אביו של ר' [[שלמה ידידיה זעפרני]], מחבר הספר, [[יבא ידיד]]}}.
מחותנו הינו: ר' [[יעקב עטייה]] רב העיר [[בת ים]], ושאר בשרו ר' [[יצחק זעפרני]] רב כולל '''חסד לאברהם''' (קצין) בשכונת '''בית וגן''' [[ירושלים]]{{הערה| אביו של ר' [[שלמה ידידיה זעפרני]], מחבר הספר, [[יבא ידיד]]}}.
היה בוכה רבות על צער גלות השכינה בלב נשבר ודמעות שליש.
 
נקרא לאחר הקמת [[ש"ס]] על ידי [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] להצטרף כחבר ב[[מועצת חכמי התורה]] של [[תנועת ש"ס]] עוד מראשיתה יחד עם הרב [[שלום כהן (רב)|שלום כהן]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה]] והרב [[שמעון בעדני]] מ[[בני ברק]] ראש כולל [[תורה וחיים]]{{הערה|אליהו קאופמן, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-87323-00.html בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני"], באתר [[news1]].}}.
נקרא לאחר הקמת [[ש"ס]] על ידי [[אלעזר מנחם מן שך|הרב שך]] להצטרף כחבר ב[[מועצת חכמי התורה]] של [[תנועת ש"ס]] עוד מראשיתה יחד עם הרב [[שלום כהן (רב)|שלום כהן]] מ[[ירושלים]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה]] והרב [[שמעון בעדני]] מ[[בני ברק]] ראש כולל [[תורה וחיים]]{{הערה|אליהו קאופמן, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-87323-00.html בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני"], באתר [[news1]].}}.


נפטר ב[[יום שישי]] ב[[שבת]] [[י"ב בשבט]] [[ה'תשס"ו]], ונקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]] ב[[ירושלים]].
נפטר ב[[יום שישי]] ב[[שבת]] י"ב ב[[שבט]] [[ה'תשס"ו]], ונקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]] ב[[ירושלים]].


אחרי פטירתו [[הראשון לציון]] ונשיא מועצת חכמי התורה הרב [[עובדיה יוסף]] הספידו ביום פטירתו בבכי רב ואמר עליו על גודל חיבתו אותו: {{ציטוטון|ונפשו קשורה בנפשו.}}
אחרי פטירתו [[הראשון לציון]] ונשיא מועצת חכמי התורה הרב [[עובדיה יוסף]] הספידו ביום פטירתו בבכי רב ואמר עליו על גודל חיבתו אותו: {{ציטוטון|ונפשו קשורה בנפשו.}}
שורה 29: שורה 36:


== מתלמידיו ==
== מתלמידיו ==
* חתנו [[שלמה חנניה]] ראש בית מדרש לרבנים '''עליות בית חנניה''' מ[[ירושלים]] ובית המדרש [[שערי נסים]] ברחוב [[שאול המלך]] ב[[ירושלים]].
* [[ר' בן ציון אטון (השני)]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר הספר '''[[ספר מאבני המקום (השישי)]]''' (אסופה בחשיבות עיר הקודש [[ירושלים]], נדפס [[ירושלים]], חודש [[ניסן]] [[ה'תשע"ו]]).
* [[דוד אטון]] (אחיו הצעיר) מ[[ירושלים]].
* הרב [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]].
* [[עקיבא אטון]] (בנו) ממקימי [[תנועת ש"ס]], ומבעלי עיתון [[הדרך]].
* הרב [[שלמה חנניה]] (חתנו) ראש בית מדרש לרבנים '''עליות בית חנניה''' מ[[ירושלים]] ובית המדרש [[שערי נסים]] ברחוב [[שאול המלך]] ב[[ירושלים]].
* [[ר' בן ציון אטון (השני)]] (בנו), ממשיך דרכו בראשות ישיבת '''ראשית חכמה''', מחבר הספר '''[[מאבני המקום (השני)]]''' (אסופה בחשיבות עיר הקודש [[ירושלים]], נדפס [[ירושלים]], חודש [[ניסן]] [[ה'תשע"ו]]).
* הרב [[דוד אטון]] (אחיו הצעיר) מ[[ירושלים]].
* [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון.
* הרב [[בן-ציון מוצפי]] - ראש ישיבת בני ציון.
* [[נתן משה לוי]] מ[[ירושלים]] יליד [[צפת]].
* הרב [[נתן משה לוי]] מ[[ירושלים]] יליד [[צפת]].
* [[שמעון זיאת]] (חתנו), משגיח בישיבת '''ראשית חכמה'''.
* הרב [[שמעון זיאת]] (חתנו), משגיח בישיבת '''ראשית חכמה'''.
* [[ראובן שרהבני-שראבני]], ר"מ ב[[ישיבת יקירי ירושלים]], גיסו (נפטר ב[[ג' באייר]] [[ה'תשע"ז]]).{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הגאון רבי ראובן שרבאני זצ"ל מראשי ישיבת 'יקירי ירושלים'|118454|29 באפריל 2017}}}}.
* הרב [[ראובן שרהבני-שראבני]], ר"מ ב[[ישיבת יקירי ירושלים]], גיסו (נפטר ב[[ג' באייר]] [[ה'תשע"ז]]).{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הגאון רבי ראובן שרבאני זצ"ל מראשי ישיבת 'יקירי ירושלים'|118454|29 באפריל 2017}}}}.


== כתביו ==
== כתביו ==
שורה 48: שורה 55:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[רזא דשבתי (אטון)]]
* [[רזא דשבתי (אטון)]] נלקט ונערך ממאמרים שהתפרסמו לזכרו, עם תמונות צבעוניות שנרכשו הנמצאים בסוף הספר.
* ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
* ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
* חוברת היובל לישיבת '''ראשית חכמה'''.
* חוברת היובל לישיבת '''ראשית חכמה'''.

גרסה מ־22:04, 3 באוגוסט 2019

הרב שבתי אטון (שבת ויום טוב של שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו, 10 באוקטובר 1925 - י"ב בשבט ה'תשס"ו, 10 בפברואר 2006) היה מרבני ישיבת פורת יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של שס, וראש ישיבת "ראשית חכמה" בירושלים.

ביוגרפיה

נולד להוריו ר' בן ציון אטון (הראשון) ואסטרייא ביום שבת החל בשמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ו בארץ ישראל - עיר העתיקה ברובע היהודי בירושלים, ולכן נקרא שבתי על שם יום השבת שבו נולד‏[1]. אביו ר' בן-ציון אטון‏[2] מישראל היה מרבני ישיבת פורת יוסף. בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף אצל חכם עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף והתבלט בכשרונותיו. למד גם מספר שנים בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק ראש ישיבת מרכז הרב.

נשא לאשה את קלרה בתו של ר' יוסף שרהבני-שראבני ונוות ביתו סול שולמית וזכה להיות גיסו של הרב בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף שגם הוא היה נשוי להדסה מסעודה בתו הגדולה והבכורה של ר' יוסף שרהבני-שראבני. לאחר נישואיו התמנה לרב שכונת מלחה בירושלים.

בשנת ה'תשי"ז מונה למנהל רוחני בישיבת פורת יוסף.

היה שולח תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ולהפיץ תורה‏[3].

היה ידוע בשיחות המוסר המיוחדות שלו‏[4].

בשנת ה'תשכ"ז נפטרה אשתו, לאחר כמה שנים נישא בשנית לנוות ביתו החשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה חנה ברברה לבית חדד.

ר' שבתי אטון (השני)

ר' שבתי אטון (השני) יליד ירושלים תושב ארץ ישראל בן ר' בן ציון אטון (השני) הינו נכדו שעוסק בהרבצת תורה וממשיך את שולשלת זקינו לקרב את הבריות לתורה.

ישיבת ראשית חכמה (הראשונה)

הישיבה הראשונה שהוקמה בשם זה הינה ישיבתו של רבי דוד ניטו מחבר ספר הכוזרי השני ומטה דן. רבי דוד בן פנחס ניטו - חכם בקהלת הספרדים בלונדון ורופא מומחה; נולד בונציה בשנת 1654, ונפטר בלונדון ביום ז' שבט ה'תפ"ח (1728). היה דיין ודרשן, וראש ישיבת "ראשית חכמה" ורופא הקהל בליוורנו.

ישיבת ראשית חכמה (השניה)

באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" על שם רבי אליהו די וידאש מרבני צפת וחברון מחבר הספר ראשית חכמה, הישיבה הוקמה בשכונת מקור ברוך בירושלים[5], ועמד בניהולה. הישיבה עברה לאחר מכן לשכונת סנהדריה בירושלים[6], שבניהולה העמיד לבנו ר' בן ציון אטון (השני), עם השנים נפתח גם כולל אברכים ראשית חכמה בשכונת מעלות דפנה בירושלים[7].


מחותנו הינו: ר' יעקב עטייה רב העיר בת ים, ושאר בשרו ר' יצחק זעפרני רב כולל חסד לאברהם (קצין) בשכונת בית וגן ירושלים[8].

נקרא לאחר הקמת ש"ס על ידי הרב שך להצטרף כחבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס עוד מראשיתה יחד עם הרב שלום כהן מירושלים ראש ישיבת פורת יוסף בהעיר העתיקה והרב שמעון בעדני מבני ברק ראש כולל תורה וחיים[9].

נפטר ביום שישי בשבת י"ב בשבט ה'תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

אחרי פטירתו הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הרב עובדיה יוסף הספידו ביום פטירתו בבכי רב ואמר עליו על גודל חיבתו אותו: "ונפשו קשורה בנפשו."

גם בכל עניני הישיבה נהג להתייעץ עם יד ימינו הר"מ הותיק בישיבתו הר"ר רפאל דב ברלין מירושלים, נין לקדוש השם מכובד הנצי"ב מוולוז'ין.

מתלמידיו

כתביו

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • רזא דשבתי (אטון) נלקט ונערך ממאמרים שהתפרסמו לזכרו, עם תמונות צבעוניות שנרכשו הנמצאים בסוף הספר.
  • ירחון אור המאיר (צפת תשס"ו).
  • חוברת היובל לישיבת ראשית חכמה.

הערות שוליים

  1. גם נקרא כן על שם סבו (מפי בני משפחה)
  2. נולד לאביו מאיר ואשתו מזל, שנולדו ביוון בעיר מונישר (ספר ארזי הלבנון חלק א' עמ' 354 מערכת ב')
  3. מתוך דברי הרב בן ציון מוצפי.
  4. עדות הרב אברהם יוסף.
  5. ברחוב רש"י
  6. רחוב בן ציון אטון 8
  7. רחוב נטר 117
  8. אביו של ר' שלמה ידידיה זעפרני, מחבר הספר, יבא ידיד
  9. אליהו קאופמן, בין "גדול הדור" ל"מנהיג הרוחני", באתר news1.
  10. תבנית:בחדרי חרדים