Difference between revisions of "ראש ישיבה"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(יצירת דף עם התוכן "'''ראש ישיבה''' (בארמית: '''ריש מתיבתא'''; על הקיצור '''ר"מ''') הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה....")
 
 
(4 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 3: Line 3:
 
תפקיד [[ראש (מנהיג)|ראש]] הישיבה קיים עוד מתקופת ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת ב[[תלמוד]], אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת ה[[גאונים]], משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב".
 
תפקיד [[ראש (מנהיג)|ראש]] הישיבה קיים עוד מתקופת ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת ב[[תלמוד]], אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת ה[[גאונים]], משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב".
  
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד ב[[תלמוד]]. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם ב[[ניהול]] האדמיניסטרטיבי שלה.  
+
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד ב[[תלמוד]]. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם ב[[ניהול]] האדמיניסטרטיבי שלה.  
  
במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד [[רב קהילה|רב הקהילה]] לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות [[פוסק]] ה[[הלכה]]. מגמה זו התגברה בעולם [[ישיבות ליטאיות|הישיבות הליטאיות]] בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור ה[[חרדים|חרדי]], שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון [[הרב שך]] והרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]]) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים [[שלמה זלמן אוירבך]] ו[[משה פיינשטיין]], אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל ה[[תנועת החסידות|חסידים]] ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי ה[[אדמו"ר]].
+
במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד [[רב קהילה|רב הקהילה]] לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות [[פוסק]] ה[[הלכה]]. מגמה זו התגברה בעולם הישיבות הליטאיות בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור ה[[חרדים|חרדי]], שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון [[הרב שך]] והרב [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן|אהרן יהודה לייב שטינמן]]) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] והרב [[רבי משה פיינשטיין|משה פיינשטיין]], אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל ה[[תנועת החסידות|חסידים]] ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי ה[[אדמו"ר]].
  
 
ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעיתים על ידי התלמידים ולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם; בישיבות חדשות, פעמים רבות ראש הישיבה הוא זה אשר הקים אותה. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו ב[[ישיבת הר עציון]]). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת [[ישיבת פוניבז']].
 
ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעיתים על ידי התלמידים ולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם; בישיבות חדשות, פעמים רבות ראש הישיבה הוא זה אשר הקים אותה. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו ב[[ישיבת הר עציון]]). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת [[ישיבת פוניבז']].
Line 17: Line 17:
 
*[[משגיח]]  
 
*[[משגיח]]  
 
*[[ר"מ]]
 
*[[ר"מ]]
 +
{{קרד/ויקי/עברית}}

Latest revision as of 05:17, 9 July 2018

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב".

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד רב הקהילה לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות פוסק ההלכה. מגמה זו התגברה בעולם הישיבות הליטאיות בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור החרדי, שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון הרב שך והרב אהרן יהודה לייב שטינמן) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים הרב שלמה זלמן אוירבך והרב משה פיינשטיין, אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל החסידים ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי האדמו"ר.

ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעיתים על ידי התלמידים ולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם; בישיבות חדשות, פעמים רבות ראש הישיבה הוא זה אשר הקים אותה. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו בישיבת הר עציון). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת ישיבת פוניבז'.

תלמידי הישיבה נוהגים כבוד מופלג בראש הישיבה, קמים בכניסתו לחדר ופונים אליו בגוף שלישי. בישיבות רבות נחשב שימוש של ראשי הישיבה בעניינים מעשיים יומיומיים לפעולה המקרבת את התלמיד לרב ומהווה זכות הניתנת לתלמידים מצטיינים.

ישנן ישיבות כמו הישיבה יוניברסיטי ישיבת חברון וישיבת פוניבז' אשר מחלקות תואר ראש ישיבה ב שמשמעות התואר היא ר"מ חשוב.

ראו גם[edit]

Wikipedia.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
זכויות יוצרים

החומר עודנו עומד תחת רשיון GNUFDL