רבינו יונה גירונדי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבינו יונה בן ר' אברהם גירונדי (נפטר: ה'כ"ד, 1263) היה אחד מחשובי הראשונים.
רבינו יונה בן ר' אברהם גירונדי (נפטר: ה'כ"ד, 1263) היה אחד מחשובי ה[[ראשונים]].


== תולדותיו ==
רבינו היה מחותנו של [[הרמב"ן]]. בצעירותו למד בישיבות צרפת ופרובנס, והושפע הרבה משיטת הלימוד של בעלי התוספות, וכן מדרכם של "חסידי אשכנז".
רבינו היה מחותנו של [[הרמב"ן]]. בצעירותו למד בישיבות צרפת ופרובנס, והושפע הרבה משיטת הלימוד של בעלי התוספות, וכן מדרכם של "חסידי אשכנז".
את עיקר תורתו קיבל רבינו מ[[רבינו שלמה ממונטפליר]].
את עיקר תורתו קיבל רבינו מ[[רבינו שלמה ממונטפליר]].
בגלל יראתו וחסידותו נקרא "חסיד". רבינו היה מן הראשונים שהכניסו את תורת חכמי צרפת לישיבות ספרד. בברצלונה עמד בראש ישיבה גדולה. רבינו יונה פירש מסכתות רבות בתלמוד. ידוע בעיקר פירושו על הרי"ף למסכת ברכות, שנדפס בכל הגמרות לצד הרי"ף. חיבר גם דרשות ופירושים על התורה ועל ספר משלי, וכן ספרי הלכה ומוסר, כגון: [[שערי תשובה]], ספר היראה.
בגלל יראתו וחסידותו נקרא "חסיד". רבינו היה מן הראשונים שהכניסו את תורת חכמי צרפת לישיבות ספרד. בברצלונה עמד בראש ישיבה גדולה.
 
== חיבוריו ==
חיבורים שכתב בעצמו:
* '''[[שערי תשובה]]'''
* '''עליות דרבנו יונה''' - פירוש ל[[מסכת בבא בתרא]]
* '''שערי עבודה'''
רבינו יונה פירש מסכתות רבות בתלמוד. ידוע בעיקר פירושו על הרי"ף למסכת ברכות, שנדפס בכל הגמרות לצד הרי"ף. חיבר גם דרשות ופירושים על התורה ועל ספר משלי, וכן ספרי הלכה ומוסר, כגון: [[שערי תשובה]], ספר היראה.


[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה: ראשונים]]
[[קטגוריה: ראשונים]]

גרסה מ־05:43, 25 בינואר 2010

רבינו יונה בן ר' אברהם גירונדי (נפטר: ה'כ"ד, 1263) היה אחד מחשובי הראשונים.

תולדותיו

רבינו היה מחותנו של הרמב"ן. בצעירותו למד בישיבות צרפת ופרובנס, והושפע הרבה משיטת הלימוד של בעלי התוספות, וכן מדרכם של "חסידי אשכנז". את עיקר תורתו קיבל רבינו מרבינו שלמה ממונטפליר. בגלל יראתו וחסידותו נקרא "חסיד". רבינו היה מן הראשונים שהכניסו את תורת חכמי צרפת לישיבות ספרד. בברצלונה עמד בראש ישיבה גדולה.

חיבוריו

חיבורים שכתב בעצמו:

רבינו יונה פירש מסכתות רבות בתלמוד. ידוע בעיקר פירושו על הרי"ף למסכת ברכות, שנדפס בכל הגמרות לצד הרי"ף. חיבר גם דרשות ופירושים על התורה ועל ספר משלי, וכן ספרי הלכה ומוסר, כגון: שערי תשובה, ספר היראה.