רבינו תם: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''רבינו יעקב''' ב"ר מאיר '''תם''' היה מגדולי [[בעלי התוספות]] וממנהיגי יהדות צרפת. | '''רבינו יעקב''' ב"ר מאיר '''תם''' היה פוסק, מפרש התלמוד ופייטין חשוב בצרפת בימי הביניים, מגדולי [[בעלי התוספות]] וממנהיגי יהדות צרפת. נכדו של [[רש"י]]. | ||
נכדו של [[רש"י]]. | ==כינויו== | ||
על אף ששמו היה "יעקב", התקבל הכינוי הרווח "רבינו תם". ההשערה המקובלת היא, כי מקור הכינוי הוא בפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים". בהגהות מהרי"ד על הספרא (בחקתי ה ג) נכתבה סיבה אחרת: "נתגלה לי בחולם בשנת תרי"ד בחודש אייר שלכן נקרא רבי יעקב איש תם רבינו תם, עבור שהוא תיקן חזרת ה[[נדוניא]]<ref>"ספר הישר" מהד' תשמ"ח, חלק החידושים סי' תשפח.</ref> וביטל זו הקללה של "ותם לריק כחכם"<ref>{{מקור|ספרא ב ה|כן}}</ref>. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון צרפת לאביו [[רבי מאיר מרומרוג]] ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא ה[[רשב"ם]] והצעיר הוא [[ריב"ם]]. נשא את מרים, אחות [[רבי שמשון הזקן מפלייזא]]. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית ({{שו"ת מהר"ם מרוטנבורג תשצה|כן}}, ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית יין<ref> | נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון צרפת לאביו [[רבי מאיר מרומרוג]] ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא ה[[רשב"ם]] והצעיר הוא [[ריב"ם]]. נשא את מרים, אחות [[רבי שמשון הזקן מפלייזא]]. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית ({{שו"ת מהר"ם מרוטנבורג תשצה|כן}}, ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית יין<ref>אורבך, עמ' 62</ref>. עבר את שואת [[מסעות הצלב]] ו[[פרעות תתנ"ו]], וניצל ממוות בנס. רבינו תם הוכר כגדול [[בעלי התוספות]] וכמנהיג הדור, ויצאו לו מוניטין כגדול בתורה אף מעבר לארצו. פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד. | ||
נפטר בצרפת בשנת ד'תתקל"א. | נפטר בצרפת בשנת ד'תתקל"א. | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
* | * חידושים על התלמוד הפסורים ב[[תוספות]]. | ||
* '''[[ספר הישר]]'''- [[שו"ת]] וחידושים על התלמוד. חלק החידושים נדפס לראשונה בווינה בשנת תקע"ז בצורה משובשבת מאד. לאחר מכן הודפס בצורה מתוקנת יותר על פי כתבי יד בידי ר' שמעון שמה שלזינגר בשנת תשי"ט ב[[ירושלים]], ובהמשך עם תיקונים בשנים תשל"ה ותשמ"ה. חלק התשובות הודפס בידי ר' ש"פ רוזנטל בברלין בשנת תרנ"ח בהוצאת "מקיצי נרדמים". | |||
* תיקון ספר תורה. | |||
* סדר הגט. | |||
* מחזור ונראה שהיו בו גם הלכות תפילה. | |||
* חיבור בלשון להכריע בין [[דונש בן לברט]] ו[[מנחם בן סרוק]]. יצא לאור בספר "תשובות דונש בן לברט עם הכרעות ר"ת". | |||
* פירוש ל[[ספר איוב]] (יצא לאור ע"י מכון אופק). | |||
===פיוטיו=== | |||
רבינו תם עסק גם בכתיבת פיוטים. בספר "אוצר השירה והפיוט" נמנים 31 פיוטים המיוחסים אליו. דרכו הפיוטית נוטה לשירתם של פייטני ספרד, המאופיינת בחריזה ובמשקל, ויש מגדירים אותו כראשון לפייטני צרפת ואשכנז שחיבר שירים בעל משקל<ref>[[רבי שמואל דוד לוצאטו]], כרם חמד ח"ז, עמ' 35. </ref>. | |||
[[רבי אברםה אבן עזרא]] ראה את שיריו, וכתב לו: | |||
ומי הביא לצרפתי בבית שיר{{ש}} | |||
ועבר זר מקום קדש ורמס? {{ש}} | |||
ולו שיר יעקב ימתק כמו כן{{ש}} | |||
אני שמש וחם שמשי ונמס | |||
רבנו תם הגיב לאגרתו של ראב"ע: | |||
אבי עזרי ישיבהו סעפיו{{ש}} | |||
אשר נתן ידידו בין אגפיו{{ש}} | |||
אני עבד לאברהם למקנה{{ש}} | |||
ואקודה ואשתחוה לאפיו | |||
ולאגרת זו הגיב ראב"ע: | |||
הנכון אל עביר עם-אל ורועם{{ש}} | |||
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם{{ש}} | |||
וחלילה למלאך האלהים{{ש}} | |||
אשר יקד וישתחוה לבלעם | |||
=="תפילין של רבינו תם"== | =="תפילין של רבינו תם"== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תפילין של רבנו תם]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תפילין של רבנו תם]]}} | ||
מפורסמת שיטתו בסדר ה[[תפילין]]. השיטה שנפסקה היא של סבו רש"י הסובר כי הפרשיות הן לפי סדר הופעתן בתורה (קדש לי, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אך רבינו תם סובר שיש סדר אחר בפרשיות. [[החסידות|חסידים]] וספרדים רבים נוהגים להניח בנוסף לתפילין של רש"י גם את התפילין של רבינו תם בסוף התפילה או לאחריה ללא ברכה, ויש שנהגו להניח תפילין קטנות כך שיהיה מקום להניח בבת אחת את שני סוגי התפילין. | |||
== "זמן רבינו תם" == | == "זמן רבינו תם" == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[זמן רבינו תם]]}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* אפרים אלימלך אורבך, '''בעל התוספות''', מוסד ביאליק תש"מ, חלק ב פרק שלישי "רבנו תם". | * אפרים אלימלך אורבך, '''בעל התוספות''', מוסד ביאליק תש"מ, חלק ב פרק שלישי "רבנו תם". | ||
| שורה 32: | שורה 51: | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4860|מספר שנים=71}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4860|מספר שנים=71}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:תם}} | {{מיון רגיל:תם}} | ||
[[קטגוריה: ראשונים]] | [[קטגוריה: ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:בעלי התוספות]] | [[קטגוריה:בעלי התוספות]] | ||
[[קטגוריה:פייטנים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]] | [[קטגוריה:רבנים צרפתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רש"י]] | [[קטגוריה:משפחת רש"י]] | ||
גרסה מ־00:18, 6 ביולי 2014
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבינו יעקב ב"ר מאיר תם היה פוסק, מפרש התלמוד ופייטין חשוב בצרפת בימי הביניים, מגדולי בעלי התוספות וממנהיגי יהדות צרפת. נכדו של רש"י.
כינויו
על אף ששמו היה "יעקב", התקבל הכינוי הרווח "רבינו תם". ההשערה המקובלת היא, כי מקור הכינוי הוא בפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים". בהגהות מהרי"ד על הספרא (בחקתי ה ג) נכתבה סיבה אחרת: "נתגלה לי בחולם בשנת תרי"ד בחודש אייר שלכן נקרא רבי יעקב איש תם רבינו תם, עבור שהוא תיקן חזרת הנדוניא[1] וביטל זו הקללה של "ותם לריק כחכם"[2].
תולדות חייו
נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון צרפת לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא הרשב"ם והצעיר הוא ריב"ם. נשא את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (תבנית:שו"ת מהר"ם מרוטנבורג תשצה, ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית יין[3]. עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ"ו, וניצל ממוות בנס. רבינו תם הוכר כגדול בעלי התוספות וכמנהיג הדור, ויצאו לו מוניטין כגדול בתורה אף מעבר לארצו. פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד.
נפטר בצרפת בשנת ד'תתקל"א.
כתביו
- חידושים על התלמוד הפסורים בתוספות.
- ספר הישר- שו"ת וחידושים על התלמוד. חלק החידושים נדפס לראשונה בווינה בשנת תקע"ז בצורה משובשבת מאד. לאחר מכן הודפס בצורה מתוקנת יותר על פי כתבי יד בידי ר' שמעון שמה שלזינגר בשנת תשי"ט בירושלים, ובהמשך עם תיקונים בשנים תשל"ה ותשמ"ה. חלק התשובות הודפס בידי ר' ש"פ רוזנטל בברלין בשנת תרנ"ח בהוצאת "מקיצי נרדמים".
- תיקון ספר תורה.
- סדר הגט.
- מחזור ונראה שהיו בו גם הלכות תפילה.
- חיבור בלשון להכריע בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. יצא לאור בספר "תשובות דונש בן לברט עם הכרעות ר"ת".
- פירוש לספר איוב (יצא לאור ע"י מכון אופק).
פיוטיו
רבינו תם עסק גם בכתיבת פיוטים. בספר "אוצר השירה והפיוט" נמנים 31 פיוטים המיוחסים אליו. דרכו הפיוטית נוטה לשירתם של פייטני ספרד, המאופיינת בחריזה ובמשקל, ויש מגדירים אותו כראשון לפייטני צרפת ואשכנז שחיבר שירים בעל משקל[4].
רבי אברםה אבן עזרא ראה את שיריו, וכתב לו:
ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר מקום קדש ורמס?
ולו שיר יעקב ימתק כמו כן
אני שמש וחם שמשי ונמס
רבנו תם הגיב לאגרתו של ראב"ע:
אבי עזרי ישיבהו סעפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו
אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו
ולאגרת זו הגיב ראב"ע:
הנכון אל עביר עם-אל ורועם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם
וחלילה למלאך האלהים
אשר יקד וישתחוה לבלעם
"תפילין של רבינו תם"
- ערך מורחב - תפילין של רבנו תם
מפורסמת שיטתו בסדר התפילין. השיטה שנפסקה היא של סבו רש"י הסובר כי הפרשיות הן לפי סדר הופעתן בתורה (קדש לי, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אך רבינו תם סובר שיש סדר אחר בפרשיות. חסידים וספרדים רבים נוהגים להניח בנוסף לתפילין של רש"י גם את התפילין של רבינו תם בסוף התפילה או לאחריה ללא ברכה, ויש שנהגו להניח תפילין קטנות כך שיהיה מקום להניח בבת אחת את שני סוגי התפילין.
"זמן רבינו תם"
- ערך מורחב - זמן רבינו תם
לקריאה נוספת
- אפרים אלימלך אורבך, בעל התוספות, מוסד ביאליק תש"מ, חלק ב פרק שלישי "רבנו תם".
קישורים חיצוניים
- פרופ' שמואל שילה, עידוד המסחר והכלכלה בפסיקת רבנו תם (אתר דעת)
| תקופת חייו של רבינו תם על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ "ספר הישר" מהד' תשמ"ח, חלק החידושים סי' תשפח.
- ↑ (ספרא ב ה)
- ↑ אורבך, עמ' 62
- ↑ רבי שמואל דוד לוצאטו, כרם חמד ח"ז, עמ' 35.