Difference between revisions of "רבי אברהם אבן עזרא"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(17 intermediate revisions by 4 users not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{מפנה|ראב"ע|רבי אלעזר בן עזריה|רבי אלעזר בן עזריה}}
 
{{מפנה|ראב"ע|רבי אלעזר בן עזריה|רבי אלעזר בן עזריה}}
 +
{{להשלים|כל הערך=כן}}
 
[[תמונה:Ebn ezra.jpg|שמאל|200px|ממוזער| פירוש אבן עזרא לתורה]]
 
[[תמונה:Ebn ezra.jpg|שמאל|200px|ממוזער| פירוש אבן עזרא לתורה]]
'''רבי  אברהם אֶבּן עזרא''' , (ראב"ע), ( ד'תתנ"ב (1092 - 1167),  חי בתקופה הקרויה '''תור הזהב של יהדות ספרד''', ב[[טודלה]] שב[[ספרד]]. הוא היה [[משורר]], [[בלשן]], [[פרשני המקרא|פרשן המקרא]] כל כתביו נכתבו ב[[עברית]].
+
'''רבי  אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא (ראב"ע)''' היה מגדולי מפרשי התנ"ך והמשוררים בתקופת תור הזהב בספרד.
 +
==תולדות חייו==
 +
נולד בשנת ד'תתמ"ט בטולדו שבספרד לאביו רבי מאיר למשפחת אבן עזרא<ref>"אבן עזרא" היה כינוי למשפחתו ע"ש אחד מאבות המשפחה, וראה {{מקור|תוספות תענית כ ב}} ד"ה "בהכינתו".</ref>. התגורר בספרד במשך ארבעים שנה, ישנן שמועות לפיהן בא בקשרי נישואין עם [[רבי יהודה הלוי]] (או שנשא את בתו של ריה"ל או שהשיא את בתו לריה"ל או שבתו של ריה"ל נישאה לבנו של ראב"ע), אולם רבים המפקפקים בזה. בסביבות שנת ד'תתק"א יצא למסע נדודים, במהלכו עבר ברומא, תוניס, מרוקו ועוד. במהלך נדודיו, עבר בצרפת, שם פגש את [[רבנו תם]], והם החליפו ביניהם מכתבים ובהם שירים. בסוף ימיו שב לספרד, וב[[ראש חודש]] [[אדר א']] ד'תתקכ"ד נפטר בקלהורה.
  
 +
==שיטתו ==
 +
לגבי כמה פסוקים בתורה שיש בהם ידיעות מתקופה שלאחר מות משה (כגון שמונה הפסוקים האחרונים, מקום מיטת עוג, והכנעני אז בארץ ועוד), כתב שיש בזה סוד (דברים א-ב). ונחלקו מפרשיו בפירושו: רבי יוסף בן אליעזר בן עלם כתב בספרו צפנת פענח (שם) שפסוקים אלו נכתבו אחרי משה. ורבי שמואל הספרדי בספרו מקור חיים (שם) כתב שנכתבו בנבואה. ואולם רבים פירשו את דברי הראב"ע בדרכים אחרות, כשענין 'סוד' שנאמר בדברי הראב"ע, דומה לשאר מקומות שכתב סוד, כאשר יש בדבר משום סוד קבלי, או ענין עמוק שלא ראוי לבארו לכל אחד<ref>ראה לדוגמה בפירוש [[רבי יוסף כספי]] לסודות הראב"ע, בספר עשרה כלי כסף.</ref>.
  
היה בו מעשה עם [[רבי יהודה הלוי]], אשר ירד אליו מהעולם העליון לעולם התחתון, ואמר לו, ערבה שנתי לי ואהבתך דודי העירתני ראות צלמך, כתות זבול בחרו בשיריך הן הם שלחוני קרא בשמך, בא נא ונשירה ועל עפר נשכב ומה לך לחיות גָלְמָךְ. וכך ענה לו רבי אברהם אבן עזרא, אחי יהודה, שוב שכב כי אל מאן לתיתי להלך עמך, עוד אעשה בנים ומטעמים אוכל, ולא אטעם במן טעמך, נעצב אני על מותך אך זאת עצב אשר לא אקחה ממך. ובמעשה עמו בנשואי בתו עי' בספר בן עזרא וע"ש בהערה שכתב כן בשם שלשלת הקבלה ושכן הביא בסדר הדורות. וע"ש שערער באגדה זו דאפשר שנשאה אחר מות ר' יהודה הלוי.
+
בהקשר לזה חשוב לציין, כי בפרשת וישלח התקיף הראב"ע נחרצות את 'יצחקי המהביל' שאמר כי פרשת מלכי אדום נכתבה בימי [[יהושפט]] מלך יהודה, וכתב כי ספרו ראוי להשרף.
  
 +
==חיבוריו==
 +
חיבורו הגדול הוא הפירוש לתנ"ך.
 +
* '''יסוד מורא'''- על שרשי המצוות ומניינן
 +
===חיבורים על פירושו===
 +
* דעת עזרא- מאת הרב עזרא שינפלד, עד כה יצאו שני כרכים, על [[ספר בראשית]] ועל [[ספר במדבר]].
 +
* ביאור לפירושו ל[[ספר קהלת]] ו[[ספר איוב|איוב]] מאת הרב מרדכי שאול גודמן
 +
* הרב אליהו שלום אילוביצקי, "אהבת קדומים" הערות וביאורים על פירושו של ראב"ע לתורה.
  
וכאשר נשא בתו של ר' יהודה הלוי, היה עני ביותר, ונתן לה מנעלים סבלונות שלה, והיו התלמידים של אביה מלעיגים עליה על שלקחה אותו, שהוא עני ואין לו אפילו סבלונות לתת לה, והיא השיבה להם בזה השיר, לא נעלים הם אבל המה כסות עלי, ועל ראשי עטרת יהלום. אילו לבשם ציר בעת גשתו סנה לא נאמר לו של ואל תקרב הלום.
+
==שיריו==
 
 
 
 
אמר המשורר (פיוט גלגל המזלות) איגע להצליח ולא אוכל, כי עותוני כוכבי שמי, לו אהיה סוחר תכריכין לא יגועון אישים בכל ימי. והשיבו הרמב"ם , אם לא יגועון אין תלונה, כי כבר הצלחת. אך אם יגועון וערומים יקברון, אז לריק יגעת ולא מצאת.
 
 
 
 
 
ברא בריה לפני ר"ת, ואמר, ראו מה שנתן הקב"ה באותיות הקדושות. ואמר, חזור לאחור, וחזרה לקדמותה [פי' רב סעדיה גאון לספר יצירה פ"ב משנה ה']. ועוד היה בו מעשה עם ר"ת, עם רעייתו, וכתב על המשקוף מביאה ראשונה נתעברה שרה. וגבי בריה שברא, כן היה מעשה שידע שיש אוצרות בקרקע, ולא ידע היכן ימצאם, עד שיצר גדי, ולאן שילך ילך אחריו וידע שיש שם אוצרות. והלך אחריו עד שנכנס הגדי לים, ולא יכל להמשיך אחריו, והבין שמשמים אין רוצים שיגיע לאוצרות.
 
 
 
 
 
טעה בשדים, שהיו מלוין אותו תמיד, ואעפ"כ שדים הראו לו שישנו בעולם (ספר כתב תמים לרבי משה תקו).
 
היה בשבי בהודו, והיו מאכילים אותו לחם מצה ולא נתנו לו לעולם חמץ (ארחות חיים ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]] בשם [[ר' יהוסף האזובי]]).
 
  
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4852|מספר שנים=75}}
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4852|מספר שנים=75}}
  
 +
==לקריאה נוספת==
 +
* הרב צבי יעקב הלוי לעהרער, '''ה"אבן עזרא" בעני גדולי הדורות''', צפונות ג', [[בני ברק]], [[ניסן]] תשמ"ט, עמ' פ-פו.
  
 +
==ראה גם==
 +
* [[תבנית:הידעת?/ט' אדר ה'תשס"ט]] - עדות על פירושו לתלמוד.
  
ר' [[תבנית:הידעת?/ט' אדר ה'תשס"ט]] - עדות על פירושו לתלמוד.
 
 
{{מיון רגיל:אבן עזרא אברהם}}  
 
{{מיון רגיל:אבן עזרא אברהם}}  
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
Line 29: Line 34:
 
[[קטגוריה:פייטנים]]
 
[[קטגוריה:פייטנים]]
 
[[קטגוריה:דקדקנים]]
 
[[קטגוריה:דקדקנים]]
[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]
+
[[קטגוריה:חכמי ספרד]]

Latest revision as of 21:27, 19 September 2017

הדף "ראב"ע" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי אלעזר בן עזריה, ראו רבי אלעזר בן עזריה.
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
פירוש אבן עזרא לתורה

רבי אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא (ראב"ע) היה מגדולי מפרשי התנ"ך והמשוררים בתקופת תור הזהב בספרד.

תולדות חייו[edit]

נולד בשנת ד'תתמ"ט בטולדו שבספרד לאביו רבי מאיר למשפחת אבן עזרא[1]. התגורר בספרד במשך ארבעים שנה, ישנן שמועות לפיהן בא בקשרי נישואין עם רבי יהודה הלוי (או שנשא את בתו של ריה"ל או שהשיא את בתו לריה"ל או שבתו של ריה"ל נישאה לבנו של ראב"ע), אולם רבים המפקפקים בזה. בסביבות שנת ד'תתק"א יצא למסע נדודים, במהלכו עבר ברומא, תוניס, מרוקו ועוד. במהלך נדודיו, עבר בצרפת, שם פגש את רבנו תם, והם החליפו ביניהם מכתבים ובהם שירים. בסוף ימיו שב לספרד, ובראש חודש אדר א' ד'תתקכ"ד נפטר בקלהורה.

שיטתו[edit]

לגבי כמה פסוקים בתורה שיש בהם ידיעות מתקופה שלאחר מות משה (כגון שמונה הפסוקים האחרונים, מקום מיטת עוג, והכנעני אז בארץ ועוד), כתב שיש בזה סוד (דברים א-ב). ונחלקו מפרשיו בפירושו: רבי יוסף בן אליעזר בן עלם כתב בספרו צפנת פענח (שם) שפסוקים אלו נכתבו אחרי משה. ורבי שמואל הספרדי בספרו מקור חיים (שם) כתב שנכתבו בנבואה. ואולם רבים פירשו את דברי הראב"ע בדרכים אחרות, כשענין 'סוד' שנאמר בדברי הראב"ע, דומה לשאר מקומות שכתב סוד, כאשר יש בדבר משום סוד קבלי, או ענין עמוק שלא ראוי לבארו לכל אחד[2].

בהקשר לזה חשוב לציין, כי בפרשת וישלח התקיף הראב"ע נחרצות את 'יצחקי המהביל' שאמר כי פרשת מלכי אדום נכתבה בימי יהושפט מלך יהודה, וכתב כי ספרו ראוי להשרף.

חיבוריו[edit]

חיבורו הגדול הוא הפירוש לתנ"ך.

  • יסוד מורא- על שרשי המצוות ומניינן

חיבורים על פירושו[edit]

  • דעת עזרא- מאת הרב עזרא שינפלד, עד כה יצאו שני כרכים, על ספר בראשית ועל ספר במדבר.
  • ביאור לפירושו לספר קהלת ואיוב מאת הרב מרדכי שאול גודמן
  • הרב אליהו שלום אילוביצקי, "אהבת קדומים" הערות וביאורים על פירושו של ראב"ע לתורה.

שיריו[edit]

תקופת חייו של רבי אברהם אבן עזרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[edit]

  • הרב צבי יעקב הלוי לעהרער, ה"אבן עזרא" בעני גדולי הדורות, צפונות ג', בני ברק, ניסן תשמ"ט, עמ' פ-פו.

ראה גם[edit]

  • "אבן עזרא" היה כינוי למשפחתו ע"ש אחד מאבות המשפחה, וראה תוספות תענית כ ב ד"ה "בהכינתו".
  • ראה לדוגמה בפירוש רבי יוסף כספי לסודות הראב"ע, בספר עשרה כלי כסף.