Open main menu

רבי אברהם בן בורג'יל

רבי אברהם בן עזוז הנודע בכינוי רבי אברהם בן בורג'יל היה תלמיד חכם וראש ישיבה בעיר ניקופול שבטורקיה, מחבר ספר לחם אבירים על הש"ס.

Contents

תולדות חייוEdit

מעט מאד פרטים ידועים על חייו. למד בסלוניקי בישיבתו של רבי שמואל די מודינה במשך "כל ימיו"[1]. מספר פעמים מביא חידושים בשמו בספרו, תוך שהוא מכנהו "מורנו הרב", וגם מהרשד"ם מזכירו בתשובותיו, בכינוי "החכם השלם" (מהרשד"ם חו"מ רעה). הוא הקים ישיבה בעיר ניקופול, לצדו של רבי שמואל אריסה. חי חיי ייסורים ונסיונות קשים, ונפטר ללא ילדים, כנראה בקיצור ימים[2]. בין תלמידיו בישיבתו נמנה גיסו רבי יוסף נוביש, שהוציא לאור את ספרו (וכן את ספר "לחם משנה" לרבי אברהם די בוטון).


נפטר בין השנים ש"מ לשס"ה[3], ככל הנראה לפני שנת שנ"ט[4]

דרך לימודוEdit

רבי אברהם נהג לדייק דיוק מרבי בלשון הגמרא, פירוש רש"י והתוספות. הוא קישר בין קושיות שהקשה התוספות בסמיכות זו אחר זו, והסביר כי הן תלויות זו בזו וכד'.

יש שציינו ששיטת לימודו מתבססת על דרכו של רבי יצחק קנפנטון מקסטיליה, בספרו "דרכי התלמוד"[5]

ספר "לחם אבירים"Edit

ספר לחם אבירים על מסכתות מסכת בבא קמא|בבא קמא]], בבא מציעא, יבמות[6], כתובות וקידושין, הודפס בונציה בשנת שס"ה, לאחר פטירתו, על ידי תלמידו וגיסו רבי יוסף די נוביש. מאז הודפס שוב במהדורת צילום בישראל בשנת תשכ"ט. מהדורה זו מלאה בטעויות ושיבושים, כשסדר החידושים מבולבל וללא ציון הדפים. רבי יוסף די נוביש מסביר עובדות אלו בהקדמתו: "כי הספר הזה הורק מכלי אל כלי ובגולה הלך נע ונד בארץ, ארץ צלמות ולא סדרים... ולקטתי לקוטים זעיר שם זעיר שם". בשנת תש"ן הדפיס הרב יהושע חטאב את הספר במהדורה חדשה ומתוקנת. החידושים על בבא מציעא הודפסו על ידי מכון מעוז התורה בבני ברק באותה שנה. בשנת תשס"ח הודפסו החידושים על שני הפרקים הראשונים של מסכת יבמות, בתוספות הערות על ידי תלמידי ישיבת בנין אב בירושלים.

הספר הובא מעט על ידי החכמים שבאו אחריו, כדוגמת מהרש"א[7], פני יהושע לרבי יעקב יהושע פלק, "אמרי בינה" לרבי שמואל גארמיזאן, "כנסת הגדולה" לרבי חיים בנבנשתי, "יד יוסף" לרבי יוסף זינצהיים "עין יהוסף" לרבי יוסף חזן, "פנים מאירות" לרבי מאיר אייזנשטט, שו"ת נבחר מכסף ועוד. המהרש"א גמר לכתוב את חידושיו למסכת קידושין בשנת שפ"א (כפי שכתב בסוף חידושיו), כשש עשרה שנה לאחר הדפסת הספר, ומכאן ניתן ללמוד שתוך זמן קצר הספר התפשט באירופה והגיע עד לבתי המדרש האשכנזיים.

חידושים המיוחסים אליו על מסכת חולין ומעט ממסכת ערכין הודפסו בספר "אוצר השיטות" (ח"ב עמ' קנג-קפח).

קישורים חיצונייםEdit

הערות שוליים

  1. כך לשון גיסו רבי יוסף נוביש לספר "לחם אבירים".
  2. כך כתב מאיר בניהו בספר "היחסים שבין יהודי יון ליהודי איטליא", עמ' 132, אולם הרב יהושע חטאב במבואו לס' לחם אבירים במהדורתו, עמ' 7, מפקפק בכך.
  3. בשנת שס"ה הודפס ספרו, ובו כבר נזכר עם התוספת "זלה"ה", אך בבירור חי לאחר שנת ש"מ, שכן מזכיר את רבי יוסף בן לב בתוספת "זלה"ה".
  4. מבוא מכון "מעוז התורה" לחידושי לחם אבירים על מסכת בבא מציעא.
  5. מבוא מכון "מעוז התורה" ל"לחם אבירים על מסכת בבא קמא".
  6. בקובץ "ספונות" י"ג, פסר יון ג' עמ' כד נטען כי החידושים ליבמות אינם מפרי עטו של רבי אברהם, אולם במבוא הרב חטאב למהדורתו, עמ' 7 דחה טענה זו.
  7. מהרש"א קידושין טז ב; שם יח ב; שם יט א וב'.