Difference between revisions of "רבי אברהם ילין"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
Line 1: Line 1:
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות. נפטר בי"ב בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.
+
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. בן ר' אריה זאב וחיה דינה.  היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו.</ref>, אולם נחשב לאיש [[אגודת ישראל]]<ref>כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".</ref>. נפטר בי"ב בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.
 +
 
  
 
==ספריו==
 
==ספריו==
Line 5: Line 6:
 
*'''"חסד לאברהם"''' על ענייני [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]].
 
*'''"חסד לאברהם"''' על ענייני [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]].
 
*'''"אזור הצבי"''' על ה[[תורה]], זכה להסכמות של כעשרים רבנים ו[[אדמו"ר]]ים ובראשם האדמו"ר [[הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב.  
 
*'''"אזור הצבי"''' על ה[[תורה]], זכה להסכמות של כעשרים רבנים ו[[אדמו"ר]]ים ובראשם האדמו"ר [[הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב.  
*'''"גאולת ישראל"'''-בענייני [[ארץ ישראל]] וה[[גאולה]]. יצא לאור בשנת תרפ"ח. בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת [[הגר"א]]. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מ[[נביאים|ספרי הנבואה]] וה[[קבלה]]. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של [[אתחלתא דגאולה]], ומדבר על שיתוף מעשי עם ה[[ציונות|הציונים]]. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של  המקובל [[הרב אליהו גוטמכר]]  ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שה[[סטרא אחרא]] (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ<ref>ע"פ [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9546 שבת הראי"ה גליון 57]</ref>.  ספר זה עוסק גם בסוגיית "[[שלוש השבועות]]", ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות מכמה סיבות.  
+
*'''"[[גאולת ישראל]]"'''-בענייני [[ארץ ישראל]] וה[[גאולה]]. יצא לאור בשנת תרפ"ח. בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת [[הגר"א]]. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מ[[נביאים|ספרי הנבואה]] וה[[קבלה]]. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של [[אתחלתא דגאולה]], ומדבר על שיתוף מעשי עם ה[[ציונות|הציונים]]. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של  המקובל [[הרב אליהו גוטמכר]]  ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שה[[סטרא אחרא]] (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ<ref>ע"פ [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9546 שבת הראי"ה גליון 57]</ref>.  ספר זה עוסק גם בסוגיית "[[שלוש השבועות]]", ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות מכמה סיבות.  
 
*'''"חדרי בינה"''' על פירושו של [[בעל הטורים]] לתורה.  
 
*'''"חדרי בינה"''' על פירושו של [[בעל הטורים]] לתורה.  
 
*'''"נועם שיח"''' על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
 
*'''"נועם שיח"''' על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
 
*'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל.
 
*'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל.
 +
* מאמר '''להחזיר עטרה ליושנה''' (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל [[הכותל המערבי|כותל המערבי]], ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" {{מקור|אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו|כן}} 
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
<references/>
 
<references/>

Revision as of 23:05, 8 February 2011

רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), רב בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. בן ר' אריה זאב וחיה דינה. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות[1], אולם נחשב לאיש אגודת ישראל[2]. נפטר בי"ב בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.


ספריו

  • "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם". הספר זכה להסכמה מהרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים ומהרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב, יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי".
  • "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
  • "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב.
  • "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל והגאולה. יצא לאור בשנת תרפ"ח. בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת הגר"א. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מספרי הנבואה והקבלה. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של אתחלתא דגאולה, ומדבר על שיתוף מעשי עם ההציונים. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של המקובל הרב אליהו גוטמכר ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שהסטרא אחרא (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ[3]. ספר זה עוסק גם בסוגיית "שלוש השבועות", ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות מכמה סיבות.
  • "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
  • "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
  • "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
  • מאמר להחזיר עטרה ליושנה (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)

הערות שוליים

  1. כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו.
  2. כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה...".
  3. ע"פ שבת הראי"ה גליון 57

קישורים חיצוניים: