רבי אברהם ילין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין)(? -י"ב ב[[חשוון]] תרצ"ה) , [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. היה חסיד קלושין-פריסוב. חיבר את הספרים '''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, '''"חסד לאברהם"''' על ענייני [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]], '''"אזור הצבי"''' על ה[[תורה]], '''"גאולת ישראל"''' בנושא [[ארץ ישראל]] וה[[גאולה]], '''"חדרי בינה"''' על פירוש [[בעל הטורים]] לתורה, '''"נועם שיח"''' על עניני השיחה בין האדם לבוראו, ו'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל. לספרו אזור הצבי, זכה להסכמות רבות של כעשרים רבנים ו[[אדמו"ר]]ים ובראשם האדמו"ר [[הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב. הסכמות אלו נדפסו בתחילת ספרו ארך אפיים. לספר אורך אפיים קיבל הסכמה מ[[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]] ומ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]]. הסכמתו של החפץ חיים נדפסה בתחילת הספר, אולם הסכמת הראי"ה קוק לא נדפסה, והיא מופיעה בקובץ '[[הסכמות הראי]]' עמוד 52 הסכמה מו, יחד עם הסכמתו לספר "גאולת ישראל". הרב יעלין העריך מאד את הרב קוק ופעלו למען חיזוק ההתיישבות בארץ ישראל, כפי שניתן לראות מהאיגרת שכתב אליו:
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), [[רב]] בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות. נפטר בי"ב בחשוון תרצונקבר בוונגרוב.
"לכבוד רב האי גאון, המהולל ברוב התשבחות, חריף ובקי סיני ועוקר הרים, נ"י עה"י פ"ה, המפורסם בכל קצוי ארץ ברוב גאונו וצדקתו, מורינו הרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל, האב בית דין בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן." ([[אגרות לראי"ה]] מאת [[הרב משה צבי נריה]] עמוד קעה אגרת קסב).  


=====אורך אפיים=====
==ספריו==
ראה ערך מורחב: [[ארך אפיים]]
*'''"[[ארך אפיים]]"''' על ענייני ה[[כעס]] ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם '''"ויוסף אברהם"'''. הספר זכה להסכמה מ[[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- בעל ה[[חפץ חיים]] ומ[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]], יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי". 
 
*'''"חסד לאברהם"''' על ענייני [[גמילות חסדים]] ו[[צדקה]].
בספרו אורך אפיים, עוסק הרב יעלין בכל ההיבטים של נושא ה[[כעס]]. בסימן הראשון, מאריך מאד לדבר בגנות הכעס ומעלת הסבלנות. בהמשך מדבר  על מתי צריך להראות כעס כלפי חוץ ועוד נושאים הקשורים לכעס. אולם, עיקרו של הספר עוסק בהיבטים שונים של תיקון מידת הכעס, החל מדרך שבירת טבע הכעס, ועד לעצות סגוליות לתיקון הכעס. במהדורות הישנות של הספר, הוא מלווה בהארות והרחבות נפלאות בשם 'ויוסף אברהם'. הספר מיוסד על פי דברי חז"ל ב[[תלמוד]] וב[[מדרש]]ים, וכן על ספרות ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], ומשתמש גם הרבה בספרי ה[[קבלה]] ו[[החסידות]] (המרכזיים: ספר ה[[זוהר]], כתבי [[האר"י]], [[ספר התניא]],כתבי [[רבי נחמן מברסלב]], החוזה מלובלין ועוד).
*'''"אזור הצבי"''' על ה[[תורה]], זכה להסכמות של כעשרים רבנים ו[[אדמו"ר]]ים ובראשם האדמו"ר [[הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק]] מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב.
 
*'''"גאולת ישראל"'''-בענייני [[ארץ ישראל]] וה[[גאולה]]. יצא לאור בשנת תרפ"ח. בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת [[הגר"א]]. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מ[[נביאים|ספרי הנבואה]] וה[[קבלה]]. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של [[אתחלתא דגאולה]], ומדבר על שיתוף מעשי עם ה[[ציונות|הציונים]]. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של  המקובל [[הרב אליהו גוטמכר]] ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שה[[סטרא אחרא]] (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. ( ע"פ [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9546 שבת הראי"ה גליון 57] ) בספר זה עוסק גם בסוגיית "[[שלוש השבועות]]", ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות.
=====גאולת ישראל=====
*'''"חדרי בינה"''' על פירושו של [[בעל הטורים]] לתורה.
בשנת תרפ"ח הוציא ר' אברהם יעלין את הספר 'גאולת ישראל'. בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת [[הגר"א]] ['גאולת ישראל' עמ' 5]. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם כאלו שיהיו בעתיד, קרי: אחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מ[[נביאים|ספרי הנבואה]] והקבלה. בפרקי הספר מוכיח המחבר שאנו ב[[אתחלתא דגאולה]], ומדבר על שיתוף מעשי עם ה[[ציונות|ציונים]]. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של  המקובל [[הרב אליהו גוטמכר]] זצ"ל ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שה[[סטרא אחרא]] (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. ( ע"פ [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9546 שבת הראי"ה גליון 57] ) בס]ר זה עוסק גם בסוגיית "[[שלוש השבועות]]", ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות.
*'''"נועם שיח"''' על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
*'''"דרך הצדיקים"'''- הנהגות מגדולי ישראל.  


==קישורים חיצוניים:==
==קישורים חיצוניים:==
* הספר גאולת ישראל באתר היברו בוקס: http://www.hebrewbooks.org/20460
* [http://www.hebrewbooks.org/20460 הספר גאולת ישראל באתר היברו בוקס]
* הספר אזור הצבי באתר היברו בוקס: http://www.hebrewbooks.org/20669
* [http://www.hebrewbooks.org/2066 הספר אזור הצבי באתר היברו בוקס]
* הספר [[ארך אפיים]] באתר היברו בוקס: http://www.hebrewbooks.org/36225
* [http://www.hebrewbooks.org/36225 הספר ארף אפיים באתר היברו בוקס]
* [http://www.hebrewbooks.org/2535 הספר נועם שיח באתר היברו בוקס]


[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|יעלין]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|יעלין]]

גרסה מ־16:49, 25 בנובמבר 2010

רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), רב בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות. נפטר בי"ב בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.

ספריו

  • "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם". הספר זכה להסכמה מהרב ישראל מאיר הכהן מראדין- בעל החפץ חיים ומהרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב, יחד עם הסכמתו לספר גאולת ישראל. בנוסף להן, הודפסו בספר גם ההסכמות לספר "אזור הצבי".
  • "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
  • "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים', ואדמו"רי בית קלושין-פריסוב.
  • "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל והגאולה. יצא לאור בשנת תרפ"ח. בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת הגר"א. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם תאריכים עתידיים, כלומר, לאחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מספרי הנבואה והקבלה. בפרקי הספר מוכיח המחבר כי אנו נמצאים בתקופה של אתחלתא דגאולה, ומדבר על שיתוף מעשי עם ההציונים. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של המקובל הרב אליהו גוטמכר ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שהסטרא אחרא (כוחות הטומאה) נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. ( ע"פ שבת הראי"ה גליון 57 ) בספר זה עוסק גם בסוגיית "שלוש השבועות", ומסיק שאין כיום חשש לעלות לארץ ישראל מפני השבועות.
  • "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
  • "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
  • "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.


קישורים חיצוניים: