רבי אברהם ילין

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין)(? -י"ב בחשוון תרצ"ה) , רב בדורות האחרונים ומחבר ספרים. חי בעיר ווענגראב שבפולין. חיבר את הספרים "אׂרך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה, "אזור הצבי" על התורה ו"גאולת ישראל" בנושא ארץ ישראל והגאולה. לספרו אזור הצבי, זכה להסכמות רבות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר הרב מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים'. הסכמות אלו נדפסו בתחילת ספרו ארך אפיים. לספר אורך אפיים קיבל הסכמה מהרב ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים ומהרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב. הסכמתו של החפץ חיים נדפסה בתחילת הספר, אולם הסכמת הראי"ה קוק לא נדפסה, והיא מופיעה בקובץ 'הסכמות הראי"ה' עמוד 52 הסכמה מו, יחד עם הסכמתו לספר "גאולת ישראל". הרב יעלין העריך מאד את הרב קוק ופעלו למען חיזוק ההתיישבות בארץ ישראל, כפי שניתן לראות מהאיגרת שכתב אליו: "לכבוד רב האי גאון, המהולל ברוב התשבחות, חריך ובקי סיני ועוקר הרים, נ"י עה"י פ"ה, המפורסם בכל קצוי ארץ ברוב גאונו וצדקתו, מורינו הרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל, האב בית דין בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן." (אגרות לראי"ה מאת הרב משה צבי נריה עמוד קעה אגרת קסב).

בספרו אורך אפיים, עוסק הרב יעלין בכל ההיבטים של נושא הכעס. בסימן הראשון, מאריך מאד לדבר בגנות הכעס ומעלת הסבלנות. בהמשך מדבר על מתי צריך להראות כעס כלפי חוץ ועוד נושאים הקשורים לכעס. אולם, עיקרו של הספר עוסק בהיבטים שונים של תיקון מידת הכעס, החל מדרך שבירת טבע הכעס, ועד לעצות סגוליות לתיקון הכעס. במהדורות הישנות של הספר, הוא מלווה בהארות והרחבות נפלאות בשם 'ויוסף אברהם'. הספר מיוסד על פי דברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים, וכן על ספרות הראשונים והאחרונים, ומשתמש גם הרבה בספרי קבלה וחסידות (המרכזיים: ספר הזוהר, כתבי האר"י, ספר התניא,כתבי רבי נחמן מברסלב, החוזה מלובלין ועוד).

בשנת תרפ"ח הוציא ר' אברהם יעלין את הספר 'גאולת ישראל'. בספר זה מוכיח המחבר כי "עכשיו הגיע הקץ של בעיתה" לפי דעת הגר"א ['גאולת ישראל' עמ' 5]. כמו כן מובאים בספר תאריכים משמעותיים בגאולה, ולא רק תאריכים שהיו בעבר, אלא גם כאלו שיהיו בעתיד, קרי: אחר שנת תרפ"ח, בה יצא הספר. את המקורות לתאריכים מביא המחבר מספרי הנבואה והקבלה. בפרקי הספר מוכיח המחבר שאנו באתחלתא דגאולה, ומדבר על שיתוף מעשי עם הציונים. בתוך דבריו הוא מתייחס לרבנים שהתנגדו לציונות, ומביא כנגדם את דבריהם החריפים של הגה"צ המקובל האלוקי רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל ועוד מגדולי ישראל שקבעו מפורשות שכל עיקרה של ההתנגדות נובעת מכך שהסטרא אחרא נלחמת על חייה ברגעיה האחרונים לפני שתתבטל כליל בבוא הגאולה, ומצליחה להתגבר גם בצדיקים הגדולים לבטל הטוב הזה של ישוב הארץ. [1]

  1. הערת שוליים