רבי אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הרב אברהם ישעיה קרליץ''' (קוסובה, תרל"ט - בני ברק, תשי) הוא מגדולי הדורות האחרונים. כתב סדרה של ספרים בכל חלקי התורה ושמה "חזון איש", והוא נקרא גם על שם סדרת ספרים זו.
'''הרב אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה לרוב '''החזון איש''' על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]], אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של [[הרב קוק]], עימו היה בקשרים טובים לאחר עלייתו ארצה, או בסיועה של [[אגודת ישראל]]. בארץ, התיישב בעיר [[בני ברק]]. [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], [[אב בית דין|אב]] וילנא, פרסם בארץ עם בואו כי "ארי עלה מבבל". מהר מאד, הפך להיות אחת מהסמכויות העליונות בקרב העולם החרדי בארץ. בארץ סיים להוציא את כל עשרים ושניים כרכי סדרת "חזון איש" שכתב על ה[[ש"ס]] וה[[שולחן ערוך]].
 
נפטר בליל שבת, י"ד ב[[חשוון]] תשט"ו, ונקבר בבני ברק.
 


נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין [[קו התאריך]] במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו ל[[היתר המכירה]] והתנגדותו לשימוש ב[[חשמל]] המיוצר ב[[שבת]].
נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין [[קו התאריך]] במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו ל[[היתר המכירה]] והתנגדותו לשימוש ב[[חשמל]] המיוצר ב[[שבת]].
שורה 5: שורה 8:
פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו ב[[השואה|שואה]].
פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו ב[[השואה|שואה]].


[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|קרליץ אברהם ישעיה]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|קרליץ אברהם]]
[[קטגוריה:אחרונים|קרליץ אברהם]]
[[קטגוריה:פוסקים|קרליץ אברהם]]

גרסה מ־21:35, 4 בדצמבר 2010

הרב אברהם ישעיה קרליץ (מכונה לרוב החזון איש על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד בישיבת וולוז'ין, אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של הרב קוק, עימו היה בקשרים טובים לאחר עלייתו ארצה, או בסיועה של אגודת ישראל. בארץ, התיישב בעיר בני ברק. הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, אב"ד וילנא, פרסם בארץ עם בואו כי "ארי עלה מבבל". מהר מאד, הפך להיות אחת מהסמכויות העליונות בקרב העולם החרדי בארץ. בארץ סיים להוציא את כל עשרים ושניים כרכי סדרת "חזון איש" שכתב על הש"ס והשולחן ערוך.

נפטר בליל שבת, י"ד בחשוון תשט"ו, ונקבר בבני ברק.


נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין קו התאריך במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו להיתר המכירה והתנגדותו לשימוש בחשמל המיוצר בשבת.

פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו בשואה.