רבי אברהם ישעיהו קרליץ

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אברהם ישעיה קרליץ (מכונה לרוב החזון איש על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד בישיבת וולוז'ין, אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של הרב קוק, עימו היה בקשרים טובים לאחר עלייתו ארצה, או בסיועה של אגודת ישראל. בארץ, התיישב בעיר בני ברק. הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, אב"ד וילנא, פרסם בארץ עם בואו כי "ארי עלה מבבל". מהר מאד, הפך להיות אחת מהסמכויות העליונות בקרב העולם החרדי בארץ. בארץ סיים להוציא את כל עשרים ושניים כרכי סדרת "חזון איש" שכתב על הש"ס והשולחן ערוך.

נפטר בליל שבת, י"ד בחשוון תשט"ו, ונקבר בבני ברק.


נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין קו התאריך במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו להיתר המכירה והתנגדותו לשימוש בחשמל המיוצר בשבת.

פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו בשואה.