רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט דומ"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט''' היה רב ודיין בליטא, נודע בפירושו המקיף והיסודי לשולחן ערוך (חלקי...)
 
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט''' היה [[רב]] ו[[דיין]] בליטא, נודע בפירושו המקיף והיסודי ל[[שולחן ערוך]] (חלקים [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]]) "'''פתח תשובה'''".
'''אברהם צבי הירש איזנשטאט'''{{הערה|בשו"ע דפוס [[וילנא]] מופיע שמו ב[[יידית]], '''אברהם צבי הירש אייזענשטאט''', אך ב[[עברית]] מדוברת שמו, '''אברהם צבי הירש איזנשטאט'''}} ([[ה'תקע"ג]], [[1812]], [[ביאליסטוק]] – ג' ב[[אלול]] [[ה'תרכ"ה]], [[1865]], [[קניגסברג]]{{הערה|תאריכים מדויקים אלו ע"פ ספר אוצר ישראל (מאת [[יהודה דוד אייזנשטיין]] חלק א' עמוד 268), ופטירתו בגיל 53 בשנת התרכ"[[ה]] ולא כפי שהועתק בטעות במקומות אחרים שנת התרכ"[[ח]]}}), בעל ה'''פתחי תשובה''', היה מגדולי ה[[רב]]נים וה[[פוסק]]ים ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]].
==תולדות חייו==
נולד בשנת תקע"ב בביאליסטוק שבמזרח פולין (באיזור הגבול עם ליטא) לר' יעקב אשר אייזנשטט, סוחר ומגיד שיעור קבוע, מצאצאי [[רבי מאיר אייזנשטט]] בעל [[שו"ת]] "פנים מאירות" ולאמו רחל.  


על פי עדותו (הקדמה לפתחי תשובה על אה"ע): "מיום עמדי על דעתי חמודי תבל מאסתי, הבלי הזמן אחרי גווי השלכתי, בד' אמות של הלכה הלכתי ובצל החכמה חמדתי וישבתי". בצעירותו למד בבית המדרש בעיר אצל הדיין ר' שמואל הלוי בעל בגדי ישע ואצל ר' גרשון חן טוב בעל "מנחה חדשה". בגיל 15 נשא לאשה את בתו של הגביר ר' יהודה לייב הכהן מגרודנא. אשתו עסקה במסחר בניירות, וקיימה קשרי מסחר עם משרדי השלטונות בביאליסטוק. לאחר כמה שנים, עברו משרדי השלטונות לגרודנא, ולכן עבר עם משפחתו לעיר, אולם בגרודנא לא צלחו עסקיה של אשתו, והוא נאלץ לקבל על עצמו משרת דיין בעיר. לאחר כמה שנות דיינות בגרודנא, עבר לכהן כרב בברסטוביץ הסמוכה, ומשם עבר, בשנת תרט"ז לכהן כרב באוטייאן. הוא התפרסם ברחבי מזרח אירופה בזכות חיבורו (ראה להלן), וערים רבות וחשובות (בהן פוניבז') שלחו לו הצעות רבנות, אולם הוא סרב ובחר להשאר באוטייאן.  
==ביוגרפיה==
נולד ל[[רב]] '''יעקב אשר''' אייזנשטאט  ולאמו '''רחל'''{{הערה|לבית קרצ'מר}}
ב[[ביאליסטוק]] אשר באימפריה הרוסית בשנת [[1813]] [[ה'תקע"ג]]{{הערה| אך יש אומרים: [[ה'תקע"ב]], [[1812]]}}, אביו רב '''יעקב אשר''' היה מצאצאי רבי [[מאיר איזנשטט|מאיר אייזנשטט]] והיה סוחר ומגיד שיעור קבוע.


נודע גם בצדקותו, ורבים שחרו לפתחו לקבלת ברכה והתייעצות, ואף ה[[אדמו"ר]] מליובאוויטש "[[הצמח צדק]]" שלח חסידים שהתגוררו באיזור אוטייאן לקבל ממנו ברכה. מספרים כמה סיפורים על ברכות שקוימו ומופתים שונים.  
==ימי עלומיו ונישואיו==
על פי עדותו (בהקדמה ל[[פתחי תשובה]] על אבן העזר) כתב: "מיום עמדי על דעתי חמודי תבל מאסתי, הבלי הזמן אחרי גווי השלכתי, בד' אמות של הלכה הלכתי, ובצל החכמה חמדתי וישבתי".  


נודע בהנהגתו לשלם מכספו את חוב העני שחייב בדין, על אף שמשכורתו לא היתה גבוהה מאד.  
בצעירותו למד בבית המדרש בעיר אצל הדיין ר' שמואל הלוי בעל '''בגדי ישע''', ואצל ר' גרשון חן טוב בעל '''מנחה חדשה'''.  


כשיצא החוק המאפשר להיפטר משירות צבאי תמורת תשלום מס, ערך סיבוב, ביחד עם גיס בנו ר' אליעזר דון יחיא בערי ליטא לגיוס כספים לפדיון בני העניים משירות צבאי.  
בגיל 15 נשא לאשה את יענטא רייזל בתו של הגביר ר' יהודה לייב הכהן מגרודנא. אשתו עסקה במסחר בניירות, וקיימה קשרי מסחר עם משרדי השלטונות ב[[ביאליסטוק]]. לאחר כמה שנים, עברו משרדי השלטונות ל[[גרודנא]], ולכן עבר עם משפחתו לעיר, אולם בגרודנא לא צלחו עסקיה של אשתו, והוא נאלץ לקבל על עצמו משרת דיין בעיר. לאחר כמה שנות דיינות בגרודנא, בשנת [[1836]] ([[ה'תקצ"ו]]) נבחר לשמש כרבה של [[בריסטוביץ]] שב[[גוברניית גרודנו|פלך]] [[גרודנו|גרודנא]] הסמוכה
ומשם עבר, בשנת [[ה'תרט"ז]] לכהן כרב ב[[אוטיאן]] שבמחוז [[קובנו|קובנה]].


לאחר 12 שנות רבנות באוטייאן, בחורף תרכ"ה חלה ועבר לקניגסברג לצרכי רפואה. בקניגסברג ניתנה לו תעודת רבנות, והוא סידר את ענייני הכשרות והשחיטה בעיר. ביום ג' ב[[אלול]] תרכ"ח נפטר ונטמן בקניגסברג, בין קבריהם של בעל "[[באר היטב]]" על השו"ע ו[[רבי יעקב צבי מקלנבורג]] בעל "הכתב והקבלה" שכיהן כרבה של העיר.  
רבי [[יוסף שאול נתנזון]], רבה של [[לבוב]], כינה אותו "הגאון הגדול".


בנו ר' בנימין, בעל ספר "משאת בנימין", כיהן אחריו כרב באוטייאן.
הוא התפרסם ברחבי מזרח אירופה בזכות חיבורו פתחי תשובה שהדפיסו בגיל צעיר מאד בן 22, וערים רבות וחשובות (בהן [[פוניבז']]) שלחו לו הצעות רבנות, אולם הוא סרב ובחר להשאר ב[[אוטיאן]].
==פתח תשובה==
את שמו קנה בזכות ספרו הנודע פתח תשובה, על שלושה חלקים מה[[שולחן ערוך]], [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]]( על [[אורח חיים]] נכתב הספר "שערי תשובה" לפניו, ולכן לא כתב "פתחי תשובה" על חלק זה). ספר זה, המהווה ליקוט וסיכום של יותר מ-180 ספרים (בעיקר ספרי [[שו"ת]]- ומכן שמו פתח תשובה) על השולחן ערוך, בתוספות חידושים והערות משלו. את הפירוש ליורה דעה החל לכתבו בהיותו בן 18 בביאליסטוק. מלאכת כתיבתו נמשכה ארבע שנים והוא יצא לאור בשנת תקצ"ו בוילנא, בהיותו בן 22 בלבד. בתחילה חשש המחבר להדפיסו, מחמת גילו הצעיר, אולם משחלה והיה חשש כבד לחייו, פחד שמא ימות והכתבים יאבדו, ולכן הוציאם. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הרבנים ומורי ההוראה (שכן הוא מסכם להם את כל ספרי האחרונים על השו"ע), ונדפס בעוד ועוד מהדורות, חלקן גם ללא אישור המחבר (המחבר קבל על כך במכתב משנת תרי"ח לרבה של לבוב, [[רבי יוסף שאול נתנזון]], בעל שו"ת "שואל ומשיב", על מדפיסים בעירו לבוב שהדפיסו ללא אישור את הספר).


את הפירוש לאבן העזר החל לכתוב בעת כהונתו בברסטוביץ', והוציאו בשנת תרי"ז בעת כהונתו באוטייאן, שם חיבר את חיבורו על חושן משפט, שיצא לאור רק לאחר פטירתו.  
==צדקותיו==
נודע גם בצדקותו, ורבים שחרו לפתחו לקבלת ברכה והתייעצות, ואף ה[[אדמו"ר]] מ[[לובביץ']] "[[הצמח צדק]]" שלח חסידים שהתגוררו באיזור אוטיאן לקבל ממנו ברכה. מספרים כמה סיפורים על ברכות שקוימו ומופתים שונים.


השאיר כתבי יד נוספים בעניינים אחרים, אותם הפקיד בידי בניו ומשפחתו להוצאה לאור, אולם הם אבדו בשנות [[השואה]].  
נודע בהנהגתו לשלם מכספו את חוב העני שחייב בדין, על אף שמשכורתו לא הייתה גבוהה מאד.


{{מיון רגיל:אייזנשטט אברהם צבי הירש}}
כשיצא החוק המאפשר להיפטר משירות צבאי תמורת תשלום מס, ערך סיבוב, ביחד עם גיס בנו ר' [[אליעזר דון יחיא]] בערי [[ליטא]] לגיוס כספים לפדיון בני העניים משירות צבאי.
[[קטגוריה:אחרונים]]
 
[[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]]
==גולת הכותרת "פתחי תשובה ונחלת צבי"==
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] [[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
את שמו קנה בזכות ספרו הנודע פתחי תשובה, על שלושה חלקים מה[[שולחן ערוך]]; [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]] (על [[אורח חיים]] נכתב הספר "שערי תשובה" לפניו, ולכן לא כתב "פתחי תשובה" על חלק זה). ספר זה, המהווה ליקוט וסיכום של יותר מ-180 ספרים (בעיקר ספרי [[שו"ת]]- ומכן שמו פתחי תשובה) על ה[[שולחן ערוך]], בתוספות חידושים והערות משלו. את הפירוש ל[[יורה דעה]] החל לכתבו בהיותו בן 18 בביאליסטוק. מלאכת כתיבתו נמשכה ארבע שנים והוא יצא לאור בשנת [[ה'תקצ"ו]] ב[[ווילנא]], בהיותו בן 22 בלבד. בתחילה חשש המחבר להדפיסו, מחמת גילו הצעיר, אולם משחלה והיה חשש כבד לחייו, פחד שמא ח"ו ימות והכתבים יאבדו, ולכן הוציאם. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הרבנים ומורי ההוראה (שכן הוא מסכם להם את כל ספרי האחרונים על ה[[שו"ע]]), ונדפס בעוד ועוד מהדורות, חלקן גם ללא אישור המחבר (המחבר קבל והתלונן על כך במכתב משנת [[ה'תרי"ח]] לרבה של [[לבוב]] ב[[פולין]] הגאון רבי [[יוסף שאול נתנזון]], בעל שו"ת "שואל ומשיב", על מדפיסים בעירו [[לבוב]] שהדפיסו ללא אישור את הספר). 
 
את הפירוש ל[[אבן העזר]] החל לכתוב בעת כהונתו ב[[ברסטוביץ']], והוציאו בשנת [[ה'תרי"ז]] בעת כהונתו ב[[אוטיאן]], שם חיבר את חיבורו על [[חושן משפט]], שיצא לאור רק לאחר פטירתו.
 
השאיר כתבי יד נוספים בעניינים אחרים, אותם הפקיד בידי בניו ומשפחתו להוצאה לאור, אולם הם אבדו בשנות [[השואה]].
 
==פטירתו==
לאחר 12 שנות רבנות ב[[אוטיאן]], בחורף [[ה'תרכ"ה]] חלה ועבר ל[[קניגסברג]] לצורכי רפואה. ב[[קניגסברג]] ניתנה לו תעודת רבנות, והוא סידר את ענייני הכשרות והשחיטה בעיר. ביום [[ג' באלול]] [[ה'תרכ"ה]] (1865) נפטר ונטמן ב[[קניגסברג]], בין קבריהם של רבי [[יהודה אשכנזי]] בעל "[[באר היטב]]" על ה[[שו"ע]] ורבי [[יעקב צבי מקלנבורג]] בעל "הכתב והקבלה" שכיהן כרבה של העיר.
 
==בניו==
בניו הם רבי נפתלי מווילנא, ורבי [[בנימין אייזנשטט|בנימין]] המכונה "ר' בנימין הצדיק" אשר חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"{{הערה|{{hebrewBooks|הרב בנימין אייזנשטט|משאת בנימין|6226|וילנא תרפ"ה}}}} בתו מושה היא אמו של [[לאון רבינוביץ]].
 
==חיבוריו==
רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] מתוך ספרות ה[[שו"ת]] ולערכם לפי סדר ה[[שולחן ערוך]]. בהקדמתו לחלק "[[יורה דעה]]" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי [[שו"ת]] ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב.
 
הספר שנקרא "פתחי תשובה" היה לאחד מספרי ההלכה היסודיים. הוא דן בחלקי השולחן ערוך: [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]], לאחר שעל חלק ה[[אורח חיים]] כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי [[חיים מרדכי מרגליות]] ורבי [[אפרים זלמן מרגליות]], בשם "[[שערי תשובה (אורח חיים)|שערי תשובה]]".
 
בנוסף הוציא ספר '''נחלת צבי''' על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks|[[שמואל יוסף פין]]|הערך "הר"ר אברהם צבי הירש בהר"ר יעקב אייזינשטאדט"|46998|בתוך: '''כנסת ישראל''', ורשה תרמ"ז, עמ' 10|עמוד=10}}
* {{אוצר ישראל|א|284|אייזינשטאט, אברהם צבי בן יעקב|עמוד=268}}
* 'אייזנשטאדט, ר' אברהם־צבי־הירש ב"ר יעקב', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 26 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1224).
 
== הערות שוליים ==

גרסה אחרונה מ־01:49, 31 בינואר 2019

אברהם צבי הירש איזנשטאט[1] (ה'תקע"ג, 1812, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ה, 1865, קניגסברג[2]), בעל הפתחי תשובה, היה מגדולי הרבנים והפוסקים ברוסיה.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד לרב יעקב אשר אייזנשטאט ולאמו רחל[3] בביאליסטוק אשר באימפריה הרוסית בשנת 1813 ה'תקע"ג[4], אביו רב יעקב אשר היה מצאצאי רבי מאיר אייזנשטט והיה סוחר ומגיד שיעור קבוע.

ימי עלומיו ונישואיו[עריכה]

על פי עדותו (בהקדמה לפתחי תשובה על אבן העזר) כתב: "מיום עמדי על דעתי חמודי תבל מאסתי, הבלי הזמן אחרי גווי השלכתי, בד' אמות של הלכה הלכתי, ובצל החכמה חמדתי וישבתי".

בצעירותו למד בבית המדרש בעיר אצל הדיין ר' שמואל הלוי בעל בגדי ישע, ואצל ר' גרשון חן טוב בעל מנחה חדשה.

בגיל 15 נשא לאשה את יענטא רייזל בתו של הגביר ר' יהודה לייב הכהן מגרודנא. אשתו עסקה במסחר בניירות, וקיימה קשרי מסחר עם משרדי השלטונות בביאליסטוק. לאחר כמה שנים, עברו משרדי השלטונות לגרודנא, ולכן עבר עם משפחתו לעיר, אולם בגרודנא לא צלחו עסקיה של אשתו, והוא נאלץ לקבל על עצמו משרת דיין בעיר. לאחר כמה שנות דיינות בגרודנא, בשנת 1836 (ה'תקצ"ו) נבחר לשמש כרבה של בריסטוביץ שבפלך גרודנא הסמוכה ומשם עבר, בשנת ה'תרט"ז לכהן כרב באוטיאן שבמחוז קובנה.

רבי יוסף שאול נתנזון, רבה של לבוב, כינה אותו "הגאון הגדול".

הוא התפרסם ברחבי מזרח אירופה בזכות חיבורו פתחי תשובה שהדפיסו בגיל צעיר מאד בן 22, וערים רבות וחשובות (בהן פוניבז') שלחו לו הצעות רבנות, אולם הוא סרב ובחר להשאר באוטיאן.

צדקותיו[עריכה]

נודע גם בצדקותו, ורבים שחרו לפתחו לקבלת ברכה והתייעצות, ואף האדמו"ר מלובביץ' "הצמח צדק" שלח חסידים שהתגוררו באיזור אוטיאן לקבל ממנו ברכה. מספרים כמה סיפורים על ברכות שקוימו ומופתים שונים.

נודע בהנהגתו לשלם מכספו את חוב העני שחייב בדין, על אף שמשכורתו לא הייתה גבוהה מאד.

כשיצא החוק המאפשר להיפטר משירות צבאי תמורת תשלום מס, ערך סיבוב, ביחד עם גיס בנו ר' אליעזר דון יחיא בערי ליטא לגיוס כספים לפדיון בני העניים משירות צבאי.

גולת הכותרת "פתחי תשובה ונחלת צבי"[עריכה]

את שמו קנה בזכות ספרו הנודע פתחי תשובה, על שלושה חלקים מהשולחן ערוך; יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט (על אורח חיים נכתב הספר "שערי תשובה" לפניו, ולכן לא כתב "פתחי תשובה" על חלק זה). ספר זה, המהווה ליקוט וסיכום של יותר מ-180 ספרים (בעיקר ספרי שו"ת- ומכן שמו פתחי תשובה) על השולחן ערוך, בתוספות חידושים והערות משלו. את הפירוש ליורה דעה החל לכתבו בהיותו בן 18 בביאליסטוק. מלאכת כתיבתו נמשכה ארבע שנים והוא יצא לאור בשנת ה'תקצ"ו בווילנא, בהיותו בן 22 בלבד. בתחילה חשש המחבר להדפיסו, מחמת גילו הצעיר, אולם משחלה והיה חשש כבד לחייו, פחד שמא ח"ו ימות והכתבים יאבדו, ולכן הוציאם. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הרבנים ומורי ההוראה (שכן הוא מסכם להם את כל ספרי האחרונים על השו"ע), ונדפס בעוד ועוד מהדורות, חלקן גם ללא אישור המחבר (המחבר קבל והתלונן על כך במכתב משנת ה'תרי"ח לרבה של לבוב בפולין הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, בעל שו"ת "שואל ומשיב", על מדפיסים בעירו לבוב שהדפיסו ללא אישור את הספר).

את הפירוש לאבן העזר החל לכתוב בעת כהונתו בברסטוביץ', והוציאו בשנת ה'תרי"ז בעת כהונתו באוטיאן, שם חיבר את חיבורו על חושן משפט, שיצא לאור רק לאחר פטירתו.

השאיר כתבי יד נוספים בעניינים אחרים, אותם הפקיד בידי בניו ומשפחתו להוצאה לאור, אולם הם אבדו בשנות השואה.

פטירתו[עריכה]

לאחר 12 שנות רבנות באוטיאן, בחורף ה'תרכ"ה חלה ועבר לקניגסברג לצורכי רפואה. בקניגסברג ניתנה לו תעודת רבנות, והוא סידר את ענייני הכשרות והשחיטה בעיר. ביום ג' באלול ה'תרכ"ה (1865) נפטר ונטמן בקניגסברג, בין קבריהם של רבי יהודה אשכנזי בעל "באר היטב" על השו"ע ורבי יעקב צבי מקלנבורג בעל "הכתב והקבלה" שכיהן כרבה של העיר.

בניו[עריכה]

בניו הם רבי נפתלי מווילנא, ורבי בנימין המכונה "ר' בנימין הצדיק" אשר חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"‏[5] בתו מושה היא אמו של לאון רבינוביץ.

חיבוריו[עריכה]

רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת ולערכם לפי סדר השולחן ערוך. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב.

הספר שנקרא "פתחי תשובה" היה לאחד מספרי ההלכה היסודיים. הוא דן בחלקי השולחן ערוך: יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, לאחר שעל חלק האורח חיים כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי אפרים זלמן מרגליות, בשם "שערי תשובה".

בנוסף הוציא ספר נחלת צבי על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. בשו"ע דפוס וילנא מופיע שמו ביידית, אברהם צבי הירש אייזענשטאט, אך בעברית מדוברת שמו, אברהם צבי הירש איזנשטאט
  2. תאריכים מדויקים אלו ע"פ ספר אוצר ישראל (מאת יהודה דוד אייזנשטיין חלק א' עמוד 268), ופטירתו בגיל 53 בשנת התרכ"ה ולא כפי שהועתק בטעות במקומות אחרים שנת התרכ"ח
  3. לבית קרצ'מר
  4. אך יש אומרים: ה'תקע"ב, 1812
  5. הרב בנימין אייזנשטט, ‏משאת בנימין, וילנא תרפ"ה, באתר HebrewBooks