רבי אהרן עזריאל קנווארטי: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
הרב אהרן עזריאל נישא למזל בתו של הרב אליעזר פאפו, (נכדו של מחבר הספר "[[פלא יועץ]]") מזל נפטרה בעת הולדת בנם הבכור משה בכ"ב תשרי תר"ב, 1842. לאחר תום שנת האבל נישא בשנית ונולדו לו: [[רפאל יהושע עזריאל]], שנישא ללבנה, בתו של הראשון לציון [[יעקב מאיר]], ושרה, שנישאה לישראל חפץ, מראשי העדה ה[[בוכרה|בוכרית]] בירושלים ובנו של דוד חפץ, העולה הראשון מבוכרה שהגיע לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1871, והשתכן בחצרו של הרב אהרן עזריאל. | הרב אהרן עזריאל נישא למזל בתו של הרב אליעזר פאפו, (נכדו של מחבר הספר "[[פלא יועץ]]") מזל נפטרה בעת הולדת בנם הבכור משה בכ"ב תשרי תר"ב, 1842. לאחר תום שנת האבל נישא בשנית ונולדו לו: [[רפאל יהושע עזריאל]], שנישא ללבנה, בתו של הראשון לציון [[הרב יעקב מאיר]], ושרה, שנישאה לישראל חפץ, מראשי העדה ה[[בוכרה|בוכרית]] בירושלים ובנו של דוד חפץ, העולה הראשון מבוכרה שהגיע לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1871, והשתכן בחצרו של הרב אהרן עזריאל. | ||
נכדו מבנו משה היה הרב [[אברהם עזריאל]], נינו היה [[משה עזריאל]] ובן נינו היה [[יוסף עזריאל]]. | נכדו מבנו משה היה הרב [[אברהם עזריאל]], נינו היה [[משה עזריאל]] ובן נינו היה [[יוסף עזריאל]]. | ||
גרסה אחרונה מ־07:13, 15 בפברואר 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית; הרב אהרן עזריאל, (ה'תקע"ט, 1818 - 3 במאי 1879) היה מקובל ארץ ישראלי, ראש ישיבת המקובלים בית-אל בעיר העתיקה בירושלים בין השנים ה'תרל"א - ה'תרמ"א (1871–1881).
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בירושלים לרב עזריאל (הידוע בשם קונורטי) וללונה בת הרב אהרן הלוי, מחבר ספר "מטה אהרן". סבו הוא רבי יהודה אברהם, בן הרב אביגדור עזריאל, מחבר הספר "זמרת הארץ וכסף הכפורים" ותלמיד חבר של המקובל רש"ש. למד אצל הרב נסים שמואל יהודה ארואץ ואצל הרב ידידיה רפאל אבולעפיה, ועם פטירתו עמד במקומו בראש ישיבת המקובלים בית אל. בנוסף, במשך עשרים שנים כיהן כראש אב בית דין (ראב"ד) לעדת הספרדים בירושלים. עם תלמידיו נמנה גם הרב יעקב מאיר, לימים הראשון לציון.
רבי אהרן יצא כמה פעמים בשליחות כוללות ירושלים וחברון ובשליחות קהל ישיבת "בית-אל" שבירושלים. בין השנים תר"ט-1849 תרי"ג-1853 עבר במערב החיצון לוב, תוניס, ואלג'יר. בהקדמה לספרו "מקוה מים" הוא מציין את שמות הנדבנים אשר התנדבו להוצאת הספר מהעיר נאבל שבתוניסיה וכן מהערים סוסא, מונסתיר, מוכנין ובאז'ה ואל-כף. בדף ע"ו ישנו דרוש שדרש בתוניס ליום השנה לרבי אברהם הכהן יצחקי בשנת תרכ"ו-1866. בדף פ"ב ישנו עוד דרוש שדרש בתוניס בשנת תרכ"ג-1863 על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) צפיז' ועוד .
כמה מפיוטיו נתקבלו ברוב ערי המזרח הקרוב והם מושרים בשמחות. שיריו "אומר לה' מחסי" ו"אמא רחל" - הובאו בראש ספרו "כפי אהרן". אחדים משיריו נדפסו בספר "יצחק ירנן" לר' רפאל יצחק אלטאראס (ירושלים, תרמ"ו) וכן בספר "יגל יעקב" לר' יעקב חי בורלא (ירושלים, תרמ"ה).
בתמוז תרל"א נפתחה בירושלים ישיבת "שבת אחים" עבור יהודי בוסניה שהתיישבו בעיר. הישיבה התקימה בבית הרב אהרן עזריאל שעמד בראשה. כמו כן שימש נשיא חברת "משכיל אל דל".
בטבת תרל"ד, חלה מאד וראה בהחלמתו נס, אליו התייחס בהקדמת ספרו "כפי אהרן" שעסק אז בהדפסתו, וכך כתב: "ועתה חסדי ה' אזכור, תהילות כעל כל גמולות, כי בחורף זה הקשה שעבר עלינו, בה' טבת נפלתי חליי והייתי כפשע ביני ובין המוות רחמנא ליצלן...". ספרים נוספים שכתב הם: "אזן אהרן וארעא סמיכתא", בו ליקט בסדר א"ב ציודים בהלכה, שניתנו על ידו ובבית הדין שבו כיהן, ובהם הלכות בדיני גיטין בכלל ומנהגי ירושלים בפרט; "מקווה מים" שהובא לבית הדפוס בידי בנו רפאל-יהושע; "ליקוטים, זכרונות וחידושים"; אגרת בשם "מוסר אבי", שאותה כתב לבנו הבכור משה, בהיותו בשליחות מטעם ישיבת בית-אל באי קורפו, ובה הדריך אותו כיצד עליו להתנהג עם הבריות.
בשנותיו האחרונות לקה בלבו ועבר להתגורר ביפו בעצת רופאיו, בתקווה שהקירבה לים תשפר את מצבו. בתקופה זו הגן על כשרותם של אתרוגי יפו ב"פולמוס האתרוגים". הרב אהרן עזריאל נפטר בגיל 60 ביום שבת ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879 והובא למנוחות בבית העלמין היהודי ביפו. על מצבתו נכתב:
| ויהי בנסוע אהרן על פי הדיבור ויצא מבת ציון וירד יפו/קל מן שמיא נפק יאסף אהרן/ויהי בהשמע דבר המלך מלכו של עולם/קול נהי נשמע מציון נשאו נהרות קולם ויבכו את אהרן/ויהי קול הארץ ממררין אמרי ה'/וי לארעא דישראל תזעק בחבליה, בזאת יבא אהרן/ויהי איש אחד מן הרמתיים, ראב"ד מקודש שקדשוהו שמים מראשי סנהדראות/דומה למלאך ה' צבאות, הרב המופלא המקובל האלוקי כל רז לא אנוס לה'/ כמהר"ר אהרן עזריאל זכרונו לחיי העולם הבא/בעל המחבר "כפי אהרן"/ מך ביום ט' סיון התרל"ט תנצב"ה. | ||
משפחתו[עריכה]
הרב אהרן עזריאל נישא למזל בתו של הרב אליעזר פאפו, (נכדו של מחבר הספר "פלא יועץ") מזל נפטרה בעת הולדת בנם הבכור משה בכ"ב תשרי תר"ב, 1842. לאחר תום שנת האבל נישא בשנית ונולדו לו: רפאל יהושע עזריאל, שנישא ללבנה, בתו של הראשון לציון הרב יעקב מאיר, ושרה, שנישאה לישראל חפץ, מראשי העדה הבוכרית בירושלים ובנו של דוד חפץ, העולה הראשון מבוכרה שהגיע לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1871, והשתכן בחצרו של הרב אהרן עזריאל.
נכדו מבנו משה היה הרב אברהם עזריאל, נינו היה משה עזריאל ובן נינו היה יוסף עזריאל.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שמעון ואנונו, הרב אהרן עזריאל, בתוך: אנציקלופדיה ארזי הלבנון, ירושלים: יפה נוף, תשס"ו, עמ' 203 - 205
- חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ו עמ' 55, עמ' פ"ט