רבי אהרן רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}}'''רבי אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלזא''') היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלזא]] ומשקמה ב[[ארץ ישראל]] לאחר [[השואה]]. | {{בעבודה}} | ||
{{אדמו"ר | |||
|שם=רבי אהרן רוקח | |||
|תואר=האדמו"ר מבעלזא | |||
|תמונה=[[תמונה:Mahara mibelze.jpg]] | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי= | |||
|תאריך לידה=י"ז ב[[טבת]] תר"מ | |||
|מקום לידה= | |||
|תאריך פטירה=כ"א ב[[אב]] תשי"ז | |||
|מקום פטירה= | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה=הר המנוחות | |||
|חסידות=[[חסידות בלעז|בעלז]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |||
|מספר בשושלת=רביעי | |||
|הקודם=[[רבי יששכר דב רוקח הראשון]] | |||
|הבא=[[רבי יששכר דב רקוח השני]] | |||
|תחילת כהונה=תרפ"ז | |||
|סיום כהונה=כ"א באב תשי"ז | |||
|רבותיו= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו= | |||
|אב= | |||
|אם= | |||
|בת זוג= | |||
|ילדים= | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלזא''') היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלזא]] ומשקמה ב[[ארץ ישראל]] לאחר [[השואה]]. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי"ז ב[[טבת]] תר"מ ל[[רבי יששכר דב רוקח]] (הראשון)- האדמו"ר | נולד בי"ז ב[[טבת]] תר"מ ל[[רבי יששכר דב רוקח]] (הראשון)- האדמו"ר השלישי מבלעז. אמו היתה נכדתו של רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל. מילדותו הרגיל את עצמו לחיות חיי קדושה ופרישות, וניחן בכשרונות מופלאים. אביו התבטא עליו: "איני יודע איך הגיעה אלי נשמה גדולה כזו". [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] אמר כי "[[היצר הרע]] שכח לגמרי את הצעיר הזה". עד גיל 14 למד אצל סבו, [[רבי יהושע מבלעז]]. | ||
בשנת תרנ"ח נשא את מלכה בת דודו רבי שמואל מסקאהל. | |||
למרות צניעותו ופרישותו התמנה בשנת תרפ"ז ל[[רב]] ו[[אדמו"ר]] בבעלז תחת אביו. | |||
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים, והסתפק באכילה ושינה מועטת, שגרמה לרופאיו לתמוה כיצד הוא מצליח לשרוד. | |||
סדר יומו היה לא קבוע, ולעיתים התעכב בעריכתה ה"[[טיש]]" בליל שבת עד הבוקר. כמו כן, למרות שרצה מאד להתפלל בזמן, לעיתים תפילתו היתה מתעכבת לאחר זמנה, והיה מבקש מחסידיו כי יתפללו עליו שיצליח להפתלל תפילה בזמנה. | |||
===הנהגתו הציבורית=== | |||
מלבד היותו מנהיג רחוני שימש גם מנהיג פוליטי, והיה בעל עמדות עצמאיות בתחומים המדיניים. כאביו, גם הוא התנגד ל[[אגודת ישראל]] ולחם בתוקף כנגד [[התנועה הציונית]]. | |||
רבים מרבני ואדמו"רי גליציה קבלו את סמכותו. | |||
היה פעיל בתנועת "מחזיקי הדת" שיסד סבו, שהפכה להיות תנועה המזוהה עם חסידי בעלז. | |||
בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם [[רבי ישראל מאיר הכןה מראדין]], [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי. | |||
===בימות השואה=== | ===בימות השואה=== | ||
בזמן פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ישב בבעלז. בליל [[שמחת תורה]] נמלט ברכבת האחרונה מהעיר, שהיתה תחת כיבוש גרמני, לאיזור שהיה תחת הכיבוש הרוסי. | |||
{{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | {{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה מ־13:39, 2 באוקטובר 2011
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
| רבי אהרן רוקח | |
|---|---|
| האדמו"ר מבעלזא | |
| |
| תאריך לידה | י"ז בטבת תר"מ |
| תאריך פטירה | כ"א באב תשי"ז |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| חסידות | בעלז |
| מספר בשושלת | רביעי |
| הקודם | רבי יששכר דב רוקח הראשון |
| הבא | רבי יששכר דב רקוח השני |
| תחילת כהונה | תרפ"ז |
| סיום כהונה | כ"א באב תשי"ז |
רבי אהרן רוקח (מכונה המהר"א מבעלזא) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלזא ומשקמה בארץ ישראל לאחר השואה.
תולדות חייו
נולד בי"ז בטבת תר"מ לרבי יששכר דב רוקח (הראשון)- האדמו"ר השלישי מבלעז. אמו היתה נכדתו של רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל. מילדותו הרגיל את עצמו לחיות חיי קדושה ופרישות, וניחן בכשרונות מופלאים. אביו התבטא עליו: "איני יודע איך הגיעה אלי נשמה גדולה כזו". רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אמר כי "היצר הרע שכח לגמרי את הצעיר הזה". עד גיל 14 למד אצל סבו, רבי יהושע מבלעז.
בשנת תרנ"ח נשא את מלכה בת דודו רבי שמואל מסקאהל.
למרות צניעותו ופרישותו התמנה בשנת תרפ"ז לרב ואדמו"ר בבעלז תחת אביו.
גם כאדמו"ר לאלפי חסידים, והסתפק באכילה ושינה מועטת, שגרמה לרופאיו לתמוה כיצד הוא מצליח לשרוד.
סדר יומו היה לא קבוע, ולעיתים התעכב בעריכתה ה"טיש" בליל שבת עד הבוקר. כמו כן, למרות שרצה מאד להתפלל בזמן, לעיתים תפילתו היתה מתעכבת לאחר זמנה, והיה מבקש מחסידיו כי יתפללו עליו שיצליח להפתלל תפילה בזמנה.
הנהגתו הציבורית
מלבד היותו מנהיג רחוני שימש גם מנהיג פוליטי, והיה בעל עמדות עצמאיות בתחומים המדיניים. כאביו, גם הוא התנגד לאגודת ישראל ולחם בתוקף כנגד התנועה הציונית.
רבים מרבני ואדמו"רי גליציה קבלו את סמכותו.
היה פעיל בתנועת "מחזיקי הדת" שיסד סבו, שהפכה להיות תנועה המזוהה עם חסידי בעלז.
בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם רבי ישראל מאיר הכןה מראדין, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי.
בימות השואה
בזמן פרוץ מלחמת העולם השניה ישב בבעלז. בליל שמחת תורה נמלט ברכבת האחרונה מהעיר, שהיתה תחת כיבוש גרמני, לאיזור שהיה תחת הכיבוש הרוסי.