Open main menu

רבי אהרן רוקח

רבי אהרן רוקח
Mahara mibelze.jpg
האדמו"ר מבעלזא
תאריך לידה י"ז בטבת תר"מ
תאריך פטירה כ"א באב תשי"ז
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
חסידות בעלז
מספר בשושלת רביעי
הקודם רבי ישכר דב רוקח (הראשון)
הבא רבי ישכר דב רוקח (השני) מבעלז
רבי יהושע רוקח מבעלז - מכנובקא.
תחילת כהונה תרפ"ז
סיום כהונה כ"א באב תשי"ז

רבי אהרן רוקח (מכונה המהר"א מבעלזא) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלזא, משקם החסידות בארץ ישראל לאחר השואה.

Contents

תולדות חייוEdit

נולד בי"ז בטבת תר"מ לרבי ישכר דב רוקח (הראשון)- האדמו"ר השלישי מבעלז. אמו היתה נכדתו של רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל. מילדותו הרגיל את עצמו לחיות חיי קדושה ופרישות, וניחן בכשרונות מופלאים. אביו התבטא עליו: "איני יודע איך הגיעה אלי נשמה גדולה כזו". רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא אמר כי "היצר הרע שכח לגמרי את הצעיר הזה". עד גיל 14 למד אצל סבו, רבי יהושע רוקח. בשנת תרנ"ח נשא את מלכה בת דודו רבי שמואל מסקאהל. למרות צניעותו ופרישותו התמנה בשנת תרפ"ז לרב ואדמו"ר בבעלז תחת אביו. גם כאדמו"ר לאלפי חסידים, והסתפק באכילה ושינה מועטת, שגרמה לרופאיו לתמוה כיצד הוא מצליח לשרוד. סדר יומו היה לא קבוע, ולעיתים התעכב בעריכת ה"טיש" בליל שבת עד הבוקר. כמו כן, למרות שרצה מאד להתפלל בזמן, לעיתים תפילתו היתה מתעכבת לאחר זמנה, והיה מבקש מחסידיו כי יתפללו עליו שיצליח להפתלל תפילה בזמנה.

הנהגתו הציבוריתEdit

מלבד היותו מנהיג רחוני שימש גם מנהיג פוליטי, והיה בעל עמדות עצמאיות בתחומים המדיניים. כאביו, גם הוא התנגד לאגודת ישראל ולחם כנגד התנועה הציונית. רבים מרבני ואדמו"רי גליציה קבלו את סמכותו. היה פעיל בתנועת "מחזיקי הדת" שיסד סבו ה"אוהל יהושע", שהפכה להיות תנועה המזוהה עם חסידי בעלז.

בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי.

בימות השואהEdit

בליל שמחת תורה של שנת ת"ש נמלט ברכבת האחרונה מהעיר, שהיתה תחת כיבוש גרמני, לאזור שהיה תחת הכיבוש הרוסי. הרכבת לקחה אותו לסקהאל, שם המשך את סדר החג כרגיל. מסקהאל עבר לפרמשילן, משם לראדיחוב, גלינא, ושוב לפרמישלן. בינתיים נעשו נסיונות להצלתו, אולם הוא סרב לעזוב את משפחתו. עם פלישת הגרמנים לרוסיה, הוצא להורג בנו בכורו ר' משה. בחנוכה תש"ב הצליחו להעבירו לוישניצא, ובחודש אב הועבר לבוכניה. משם הועבר לקראקא, עד חנוכה תש"ג אז הוחזר לקראקא. תמורת שוחד גבוה, הסכים קצין הונגרי להבריחו להונגריה דרך הגבול, כאשר זקנו גולח והוא הולבש במדי קצין הונגרי. הוא עבר בדרך רצופת נסים, והגיע לאונגוואר, משם עבר לבודפסט, בל"ג בעומר תש"ג. כל צאצאיו נספו בשואה.

משהגיע להונגריה, שבאותו זמן לא היתה תחת סכנת השמדה, החלו נסיונות מצד חסידיו להשיג עבורו אישור עלייה לארץ ישראל. לאחר מאמצים רבים, הצליחו להשיג חסידיו אישור עליה מהסוכנות היהודית (על אף שהיה ממתנגדי הציונות). בשנת תש"ד עלה על רכבת ה"אוריינט אקספרס", יחד עם אחיו, רבי מרדכי רוקח מבילגוריי. הרכבת עברה דרך רומניה, בולגריה, יוון, תורכיה וסוריה, והגיעה לארץ ישראל בסביבות שבט תש"ד.

בארץ ישראלEdit

בארץ, התקבל בהתלהבות, ויחד עם אחיו החל במאמצים להצלת שארית הפליטה. הוא סרב לגור בירושלים, והתעקש להתגורר בתל אביב (בעיקר מפני שבעיר הזו אין אף כנסיה), והקים מחדש את חסידות בעלזא, עד שהפכה לחסידות השניה בגודלה בישראל.

בארץ השתנתה תפיסת עולמו, והוא חדל להתנגד לאגדות ישראל, וכן הראה סימני חיבה למתיישבים בארץ ולא הרשה לפגוע בכבודם או לקטרג עליהם. בזמן מבצע קדש התפלל לשום חיילי צה"ל, עד שבליל שבת לא קידש על היין.

בשנת תש"ט נישא בשנית לחנה, אלמנת האדמו"ר יוסף מאיר פולק מבערגסס שנרצח בשואה. בעת נישואיהם היו לה בן ובת מבעלה הראשון, רבי אברהם אלטר פולק האדמו"ר מבערגסאז- פתח תקוה וביילא חיה, אשתו של הרב מנחם מנדל מנדלזון רב מושב קוממיות, ור' אהרן הפך לאביהם החורג. גם אחיינו, רבי ישכר דב רוקח (בן אחיו ר' מרדכי מבילגוריי), שהתייתם בצעירותו, גדל בביתו, ור' אהרן פרש עליו את חסותו.

בליל שבת, כ' באב תשי"ז, לאחר אמירת דברי התורה, לקה בשטף דם במוח, ובמוצאי שבת, אור לכ"א באב תשי"ז נפטר, ונטמן בהר המנוחות.

הואיל ונפטר ללא צאצאים, נבחר אחיינו רבי ישכר דב רוקח (השני), שהיה אז בן תשע, לכהן כאדמו"ר, אולם מפאת גילו הצעיר, החל לשמש כאדמו"ר רק לאחר תשע שנים, בשנת תשכ"ו. במשך תשע שנים אלו לא היה אדמו"ר לחסידות בעלז. ר' ישכר דב מכהן עד היום כאדמו"ר מבעלז. נכד ר' יהושע מירוסלב, אחיו הגדול של ר' אהרן, רבי יהושע, מכהן כאדמו"ר מבעלז - מכנובקא.

לקריאה נוספתEdit

  • אהרן פרלוב, בקדושתו של אהרן, ירושלים, אב תשס"ז
  • אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, מוסד הרב קוק ירושלים.

קישורים חיצונייםEdit