רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 19: שורה 19:
{{מיון רגיל:שפירא אלימלך}}
{{מיון רגיל:שפירא אלימלך}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בפולין]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית קוז'ניץ]]
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]]
[[קטגוריה:מייסדי חצרות חסידיות]]

גרסה אחרונה מ־00:20, 30 בספטמבר 2012

רבי אלימלך שפירא היה האדמו"ר מגרודז'יסק, ומגדולי אדמו"רי דורו.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת תקפ"ד לאדמו"ר ממוגלינצא, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, מצאצאי המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ. קיבל בחסידות מאביו, מרבי יששכר דב מרדושיץ (הסבא קדישא), מרבי נתן דוד משידלובצה ומעט מרבי ישראל מרוז'ין.

בשנת תר"ח התפלגה חסידות מוגלינצא בין חמישה אחים, והוא החל לכהן כאדמו"ר בגרודז'יסק.

פעל רבות בענייני הכלל, וארגן לשם כך כינוס רבנים ואדמו"רים לדון בשאלות ציבוריות שעמדו על הפרק. התחתן בזיווג ראשון עם בתו של ר' ירחמיאל מפשיסחא- מצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. כל בניו מזיווג זה נפטרו בחייו. בזקנותו נשא בזיווג שני את חנה-ברכה הורוויץ, בתו של ר' חיים שמואל מחנצ'ין, מצאצאי החוזה מלובלין. מזיווג זה נולדו לו שני בנים- רבי קלונימוס קלמיש שפירא- האדמו"ר מפיאסצ'נה, ורבי ישעיהו שפירא- "האדמו"ר החלוץ"- מחלוצי ובוני הארץ וממייסדי הפועל המזרחי.

נפטר בא' בניסן תרנ"ב. לאחר פטירתו המשיך אותו נכדו רבי ישראל שפירא, בנו של ר' חיים מאיר יחיאל שנפטר בחיי אביו. חלק מהחסידים מינו לאדמו"ר את רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטרובצה, שהיה מבחירי חסידי גרודז'יסק.

ספריו[עריכה]

  • אמרי אלימלך- על התורה והמעודים.
  • דברי אלימלך- עך התורה והמועדים.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אנציקלופדיה לחסידות, אישים כרך א', עמ' רמד-רמה, בהוצאת מוסד הרב קוק.