Difference between revisions of "רבי אלעזר ברבי שמעון"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(דף חדש: '''רבי אלעזר ברבי שמעון''' הוא בנו של רבי שמעון בר יוחאי ==תורתו== ז}} רבי אלעזר ברבי שמעון מעניש, תקיף * ...)
 
Line 1: Line 1:
'''רבי אלעזר ברבי שמעון''' הוא בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]
+
רבי  '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, ב[[משנה]] וב[[ברייתא|ברייתות]]{{הערה|שם=תולדות תנאים ואמוראים|{{היברובוקס|הרב אהרון היימן|תולדות תנאים ואמוראים|43956|עמוד=236}}}}) היה [[תנא]] בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירתם, [[כהן]], והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת ה[[תורה שבעל פה]]. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של [[רבי עקיבא]] ונחשב לתלמיד מובהק שלו,{{הערה|שם=רבי עקיבא|[[S:יבמות סב ב|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']]; [[בראשית רבה]], ס"א, ג'.}} [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי יהודה בן בבא]]{{הערה|[[S:סנהדרין יד א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']].}}, אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה|שם=רבותיו|[[S:נזיר ז ד|מסכת נזיר, פרק ז', ד']]; [[תוספתא]], [[מסכת בבא קמא]], א', ט'.}} לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]" נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה|סופו של "[[S:מדרש אלה אזכרה|מדרש אלה אזכרה]]"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם רבי אלעזר בן שמוע.}}
==תורתו==
+
 
ז}} רבי אלעזר ברבי שמעון
+
==ביוגרפיה==
מעניש, תקיף
+
על פי מסורת [[חז"ל]], 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו ב[[מגפה]], ובעקבות כך {{ציטוטון|היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם {{גודל|2|(לימד אותה - את ה[[תורה]])}}: [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון]] ו'''רבי אלעזר בן שמוע''', והם הם העמידו תורה אותה שעה}}{{הערה|יבמות סב ב}}.
* מחי רבי אלעזר ומסי רבי שמעון {{מקור|שבת לג:}}.
+
 
* תופס גנבים ומוסרם למלכות {{מקור|בבא מציעא פג:}}.
+
בשעת השמד של הקיסר [[אדריאנוס]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל|כשגזרו הרומאים]] שאסור [[סמיכת חכמים|לסמוך חכמים]]: {{ציטוטון|כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו}}{{הערה|סנהדרין יד א}}, נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי [[יהודה בן בבא]], והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.
* כמה מכוער אדם זה, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך {{מקור|תענית כ:}}.
+
 
* בנו של רבי שמעון בר יוחאי - שגם הוא מעניש  - ולמד עימו י"ג שנה במערה {{מקור|שבת לג:}}.
+
מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית ל[[הר מירון]], אך השערה זו אינה מבוססת.{{הערה|על בסיס המסופר ביבמות פד א: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, '''חקרי הארץ''' (עמ' 244).}} בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי [[יוחנן הסנדלר]] ללכת ל[[נציבין]], שהייתה מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כדי ללמוד תורה מרבי [[יהודה בן בתירה]], וכשהגיעו לציידן נזכרו ב[[ארץ ישראל]], ונכתב כי: {{ציטוטון|זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם"{{הערה|דברים יב כט}}, חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: [[מצוות יישוב ארץ ישראל|ישיבת ארץ ישראל]] שקולה כנגד כל המצוות שבתורה}}{{הערה|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'}}.
 +
 
 +
היה תלמיד מובהק של [[רבי עקיבא]],{{הערה|שם=רבי עקיבא}} אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה|שם=רבותיו}} חבריו ללימוד היו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]].{{הערה|[[תוספתא]], [[מסכת נזיר]], פרק ה', א'; וב[[מסכת מנחות]], פרק ב', ט"ז.}} על תלמידיו נמנים [[רבי יהודה הנשיא]] מסדר ה[[משנה]],{{הערה|על פי: [[S:יבמות פד א|מסכת יבמות, דף פ"ד, א']], ו[[S:יומא עט ב|מסכת יומא, דף ע"ט, ב']].}} ו[[איסי בן יהודה]].{{הערה|[[S:מנחות יח א|מסכת מנחות, דף י"ח, א']].}} יש הסבורים כי היה אביו של רבי [[שמעון בן אלעזר]],{{הערה|[[זכריה פרנקל]], '''דרכי המשנה'''; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", '''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' (כרך א', עמ' 46-47).}} אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.{{הערה|שם=תולדות תנאים ואמוראים}} ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.{{הערה|שם=גילו|סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה|מדרש אלה אזכרה]]".}}
 +
 
 +
==מותו==
 +
לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]", היה רבי אלעזר בין [[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו בגזרת הרומאים על שהפרו את הצו הרומאי שלא [[מצוות תלמוד תורה|ללמוד וללמד תורה]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חביריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה. ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו: "רבנו, מה אתה רואה?" אמר להם: "אני רואה את רבי יהודה בן בבא שמשיאים {{גודל|2|(נושאים)}} את מיטתו ומיטת רבי עקיבא בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד, זה עם זה". אמרו לו: "ומי הכריע ביניהם?" אמר להם: "רבי ישמעאל כהן גדול". אמרו לו: "מי מנצח?" אמר להם: "רבי עקיבא, על שטרח בכל כוחו בתורה". אמר להם: "בני, רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח, כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות רבי עקיבא בן יוסף שידרוש להם מעניינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה". צוה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת: "אשריך רבי אלעזר בן שמוע, שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה".|מקור=סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה|מדרש אלה אזכרה]]".}}
 +
 
 +
תיאור אחר של רגע רציחתו, מובא במדרש: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ואחריו רבי אלעזר בן שמוע, ואותו היום שנהרג ערב שבת היה, והם מבקשין להרוג אותו בט' שעות ביום, אמר להם: בבקשה מכם הניחו לי עד שאקיים מצות שבת, אמרו לו: על שבת אתה בוטח, ומהו שבת? אמר להם: מצוה קטנה שצוני השם ושבת שמה, שכתוב "מחלליה מות יומת", אמרו לו: אם אלהיכם מלך גדול הוא בשמים למה אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר להם כדי שיתבע דמנו מכם. הלכו ואמרו למלך, שלח המלך והביאוהו לפניו, אמר המלך: אי {{גודל|2|(איזה)}} עם עזי פנים, אפילו בפתחה של מיתה בעזותכם אתם עומדים! אמר לו {{גודל|2|(רבי אלעזר)}}: מוטב לי שאמות על ידך ולא אמות על מיתת שמים, שכבר אמרו חז"ל "כל המחניף את חבירו - לסוף נופל בידו". אמר לו המלך: אלהיכם, מדוע אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר לו: כבר אמרתי לעבדיך ששאלוני, הרי כדי ליפרע מכם, אמר לו: ויפרע עכשיו! אמר לו: ומה כשחרבו את ביתו ושרפו את היכלו עשה להם אריכות אפים, עכשיו לא כל שכן?! וצוה המלך והוציאוהו מעליו ועשו לו דינו. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו היה לך להחניף לו בזה הדבר, אמר להם לא די לאלעזר להיות כחבריו שמתו על שם שמים.{{הערה|אמירתם של תלמידיו ככל הנראה כוונה לעיקרון של [[פיקוח נפש]], לפיו יש לעבור אפילו את כל העבירות שבתורה, למעט שלוש, על מנת להינצל ממוות, ותשובתו של רבי אלעזר מכוונת לכך שבשעת השמד, על פי ההלכה, יש למסור את הנפש אף על דברים קטנים; ראו: [[קידוש השם]].}} וכשנצטוו עליו להרגו התחיל בקדוש היום אמרו לו לקוסטינר {{גודל|2|(התליין)}} הנח לו שיגמור, כיון שהגיע לאשר ברא אלהים לעשות, הכהו ויצאה נשמתו בתיבת 'אלהים'. יצאה [[בת קול]] ואמרה: "אשריך אלעזר, בעולם הזה היית דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים".|מקור=אייזנשטיין, '''[[אוצר מדרשים]] - עשרה הרוגי מלכות''' (עמ' 448).{{הערה|מובא בנוסח מקוצר אצל: [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_01.html מימי התלמוד - תקווה ופחד] (אות ח'), אתר [[פרויקט בן יהודה]].}}}}
 +
 
 +
==הערכה==
 +
בשלשה מקומות מכנה [[רב (אמורא)|רב]] את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.{{הערה|[[תלמוד בבלי]], מסכת גיטין, דף כ"ו, ב'; מסכת כתובות, דף מ', א'; מסכת כריתות, דף י"ג, ב', ועל פי פירוש [[רש"י]], בגיטין ובכתובות.}} עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול [[רבי יהודה הנשיא]] מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה ב[[אמה (מידת אורך)|אמה]], ונדחקים לשמוע את תורתו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א}}
 +
 
 +
==מתורתו==
 +
אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון|יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים}}{{הערה|[[מסכת אבות]], פרק ד', י"ב]]}}. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת ה[[ים]], וראה [[ספינה]] שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה [[מלך]] שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.{{הערה|[[קהלת רבה]], י"א, א'.}}
 +
 
 +
אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום}}{{הערה|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.
 +
 
 +
רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105, ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א', ובפירוש [[רש"י]] שם.}}
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן שמוע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
 +
* רבי אלעזר בן שמוע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
 +
 
 +
==הערות שוליים ==
 +
{{הערות שוליים}}
 +
 
 
{{תנאים}}
 
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
+
{{עשרת הרוגי מלכות}}
 +
 
 +
{{מיון רגיל:אלעזר בן שמוע}}
 +
[[קטגוריה:תנאים]]
 +
[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]]
 +
[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה]]

Revision as of 19:27, 3 July 2018

רבי אלעזר בן שמוע (הוא מי שמכונה "רבי אלעזר" סתם, בדרך כלל, במשנה ובברייתות[1]) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירתם, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של רבי עקיבא ונחשב לתלמיד מובהק שלו,‏[2] נסמך להוראה על ידי רבי יהודה בן בבא[3], אך למד גם אצל רבי יהושע ורבי טרפון.‏[4] לפי מדרש "אלה אזכרה" נמנה עם עשרת הרוגי מלכות.‏[5]

ביוגרפיה

על פי מסורת חז"ל, 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו במגפה, ובעקבות כך "היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם (לימד אותה - את התורה): רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה"[6].

בשעת השמד של הקיסר אדריאנוס, כשגזרו הרומאים שאסור לסמוך חכמים: "כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו"[7], נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי יהודה בן בבא, והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.

מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית להר מירון, אך השערה זו אינה מבוססת.‏[8] בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר ללכת לנציבין, שהייתה מחוץ לארץ ישראל, כדי ללמוד תורה מרבי יהודה בן בתירה, וכשהגיעו לציידן נזכרו בארץ ישראל, ונכתב כי: "זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם"‏[9], חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"[10].

היה תלמיד מובהק של רבי עקיבא,‏[2] אך למד גם אצל רבי יהושע ורבי טרפון.‏[4] חבריו ללימוד היו רבי מאיר ורבי יהודה.‏[11] על תלמידיו נמנים רבי יהודה הנשיא מסדר המשנה,‏[12] ואיסי בן יהודה.‏[13] יש הסבורים כי היה אביו של רבי שמעון בן אלעזר,‏[14] אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.‏[1] ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.‏[15]

מותו

לפי מדרש "אלה אזכרה", היה רבי אלעזר בין עשרת הרוגי מלכות שנהרגו בגזרת הרומאים על שהפרו את הצו הרומאי שלא ללמוד וללמד תורה:

Geresh.png אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חביריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה. ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו: "רבנו, מה אתה רואה?" אמר להם: "אני רואה את רבי יהודה בן בבא שמשיאים (נושאים) את מיטתו ומיטת רבי עקיבא בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד, זה עם זה". אמרו לו: "ומי הכריע ביניהם?" אמר להם: "רבי ישמעאל כהן גדול". אמרו לו: "מי מנצח?" אמר להם: "רבי עקיבא, על שטרח בכל כוחו בתורה". אמר להם: "בני, רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח, כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות רבי עקיבא בן יוסף שידרוש להם מעניינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה". צוה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת: "אשריך רבי אלעזר בן שמוע, שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה". Geresh.png
– סיום "מדרש אלה אזכרה".

תיאור אחר של רגע רציחתו, מובא במדרש:

Geresh.png ...ואחריו רבי אלעזר בן שמוע, ואותו היום שנהרג ערב שבת היה, והם מבקשין להרוג אותו בט' שעות ביום, אמר להם: בבקשה מכם הניחו לי עד שאקיים מצות שבת, אמרו לו: על שבת אתה בוטח, ומהו שבת? אמר להם: מצוה קטנה שצוני השם ושבת שמה, שכתוב "מחלליה מות יומת", אמרו לו: אם אלהיכם מלך גדול הוא בשמים למה אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר להם כדי שיתבע דמנו מכם. הלכו ואמרו למלך, שלח המלך והביאוהו לפניו, אמר המלך: אי (איזה) עם עזי פנים, אפילו בפתחה של מיתה בעזותכם אתם עומדים! אמר לו (רבי אלעזר): מוטב לי שאמות על ידך ולא אמות על מיתת שמים, שכבר אמרו חז"ל "כל המחניף את חבירו - לסוף נופל בידו". אמר לו המלך: אלהיכם, מדוע אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר לו: כבר אמרתי לעבדיך ששאלוני, הרי כדי ליפרע מכם, אמר לו: ויפרע עכשיו! אמר לו: ומה כשחרבו את ביתו ושרפו את היכלו עשה להם אריכות אפים, עכשיו לא כל שכן?! וצוה המלך והוציאוהו מעליו ועשו לו דינו. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו היה לך להחניף לו בזה הדבר, אמר להם לא די לאלעזר להיות כחבריו שמתו על שם שמים.‏[16] וכשנצטוו עליו להרגו התחיל בקדוש היום אמרו לו לקוסטינר (התליין) הנח לו שיגמור, כיון שהגיע לאשר ברא אלהים לעשות, הכהו ויצאה נשמתו בתיבת 'אלהים'. יצאה בת קול ואמרה: "אשריך אלעזר, בעולם הזה היית דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים". Geresh.png
– אייזנשטיין, אוצר מדרשים - עשרה הרוגי מלכות (עמ' 448).‏[17]

הערכה

בשלשה מקומות מכנה רב את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.‏[18] עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול רבי יהודה הנשיא מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה באמה, ונדחקים לשמוע את תורתו.‏[19]

מתורתו

אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת במסכת אבות: "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים"[20]. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת הים, וראה ספינה שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה מלך שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.‏[21]

אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת בספרי: "גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום"[22].

רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105, ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך בית הכנסת, לא פסע על ראשי עם קודש, ולא נשא כפיו ככהן בלא ברכה. על פי פירוש רש"י, "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.‏[23]

קישורים חיצוניים

  • הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן שמוע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
  • רבי אלעזר בן שמוע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הרב אהרון היימן, ‏תולדות תנאים ואמוראים, באתר HebrewBooks
  2. 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב'; בראשית רבה, ס"א, ג'.
  3. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א'.
  4. 4.0 4.1 מסכת נזיר, פרק ז', ד'; תוספתא, מסכת בבא קמא, א', ט'.
  5. סופו של "מדרש אלה אזכרה"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם רבי אלעזר בן שמוע.
  6. יבמות סב ב
  7. סנהדרין יד א
  8. על בסיס המסופר ביבמות פד א: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, חקרי הארץ (עמ' 244).
  9. דברים יב כט
  10. ספרי, פרשת ראה, פ'
  11. תוספתא, מסכת נזיר, פרק ה', א'; ובמסכת מנחות, פרק ב', ט"ז.
  12. על פי: מסכת יבמות, דף פ"ד, א', ומסכת יומא, דף ע"ט, ב'.
  13. מסכת מנחות, דף י"ח, א'.
  14. זכריה פרנקל, דרכי המשנה; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים (כרך א', עמ' 46-47).
  15. סיום "מדרש אלה אזכרה".
  16. אמירתם של תלמידיו ככל הנראה כוונה לעיקרון של פיקוח נפש, לפיו יש לעבור אפילו את כל העבירות שבתורה, למעט שלוש, על מנת להינצל ממוות, ותשובתו של רבי אלעזר מכוונת לכך שבשעת השמד, על פי ההלכה, יש למסור את הנפש אף על דברים קטנים; ראו: קידוש השם.
  17. מובא בנוסח מקוצר אצל: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מימי התלמוד - תקווה ופחד (אות ח'), אתר פרויקט בן יהודה.
  18. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף כ"ו, ב'; מסכת כתובות, דף מ', א'; מסכת כריתות, דף י"ג, ב', ועל פי פירוש רש"י, בגיטין ובכתובות.
  19. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א
  20. מסכת אבות, פרק ד', י"ב]]
  21. קהלת רבה, י"א, א'.
  22. ספרי, פרשת נשא, מ"ב
  23. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א', ובפירוש רש"י שם.

תבנית:עשרת הרוגי מלכות