רבי אלעזר מגרמייזא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי אליעזר מגרמייזא'''- מכונה '''הרוקח''', היה מן הבולטים שבין "[[חסידי אשכנז]]" בסוף האלף החמישי. נולד במגנצא בערך בשנת ד"א תתק"כ לאביו ר' יהודה ב"ר קלונימוס (ריב"ק ממגינצא), אצלו קיבל תורה בילדותו. מאוחר יותר פנה לעיר מיץ ולמד שם אצל [[רבי אליעזר ממיץ]], בעל [[ספר יראים]], ואח"כ בשפירא אצל רבו המובהק ר' יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר בעל 'יחוסי תנאים ואמוראים' (ריב"ק משפירא). בשפירא התקרב ל[[קבלה]] אצל קרובו [[רבי יהודה החסיד]], שבביתו שבריגנשבורג גם שהה תקופה מסויימת. בכל המקומות בהם ישב למד מתורתם של חכמי המקום, ולימים הפך לתלמיד חבר של רבים מהם. לאחר זמן קבע את מקום שבתו בוורמייזא, והקים שם [[ישיבה]]. רבים מגדולי הדור הבא היו מתלמידיו, ביניהם [[רבי יצחק מוינה]]- בעל ה[[אור זרוע]]. פרעות [[מסעי הצלב]] פגעו קשה גם בו ובמשפחתו, ובאחת הפרעות היו בין הנרצחים אשתו ובנותיו, והוא ובנו וכמה מתלמידיו נפצעו. על פרעות אלו ו[[פרעות תתנ"ו]], נכתב בשמו: "...שראה בספר "מעשה נסים" לרבינו אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח, ד[[עזרא]] שלח אגרות לכל ערי הגולה שיעלו איתו ל[[ארץ ישראל]], ובא מכתב כזה גם למדינת אשכנז לעיר וורמס (וורמייזא) שדרו שם ישראל, והשיבו: שבו אתם ב[[ירושלים]] הגדולה ואנחנו נדור פה בירושלים הקטנה כי היו חשובים מאד בעיני השרים והערלים, והיו עשירים גדולים וישבו שם בשלום ובשלווה... שעל כן שכיחים גזרות גדולות וקשות בארץ אשכנז ובקהילת וורמייזא יותר משאר הקהילות... כי בחורבן [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] באו ונתיישבו שם ואחר כלות שבעים שנה כתב אליהם עזרא איתו שיבואו גם כן לשם ולא עלו" {{מקור|אם הבנים שמחה, הקדמה שניה|כן}}.
{{להשלים|כל הערך= כן}}
'''רבי אלעזר מגרמייזא'''- מכונה על שם ספרו '''[[הרוקח]]''', היה מן הבולטים שבין "[[חסידי אשכנז]]" בסוף האלף החמישי. נולד במגנצא בערך בשנת ד"א תתק"כ לאביו ר' יהודה ב"ר קלונימוס (ריב"ק ממגינצא), אצלו קיבל תורה בילדותו. מאוחר יותר פנה לעיר מיץ ולמד שם אצל [[רבי אליעזר ממיץ]], בעל [[ספר יראים]], ואח"כ בשפירא אצל רבו המובהק ר' יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר בעל 'יחוסי תנאים ואמוראים' (ריב"ק משפירא). בשפירא התקרב ל[[קבלה]] אצל קרובו [[רבי יהודה החסיד]], שבביתו שבריגנשבורג גם שהה תקופה מסויימת. בכל המקומות בהם ישב למד מתורתם של חכמי המקום, ולימים הפך לתלמיד חבר של רבים מהם. לאחר זמן קבע את מקום שבתו בוורמייזא, והקים שם [[ישיבה]]. רבים מגדולי הדור הבא היו מתלמידיו, ביניהם [[רבי יצחק מוינה]]- בעל ה[[אור זרוע]]. פרעות [[מסעי הצלב]] פגעו קשה גם בו ובמשפחתו, ובאחת הפרעות היו בין הנרצחים אשתו ובנותיו, והוא ובנו וכמה מתלמידיו נפצעו. על פרעות אלו ו[[פרעות תתנ"ו]], נכתב בשמו: "...שראה בספר "מעשה נסים" לרבינו אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח, ד[[עזרא]] שלח אגרות לכל ערי הגולה שיעלו איתו ל[[ארץ ישראל]], ובא מכתב כזה גם למדינת אשכנז לעיר וורמס (וורמייזא) שדרו שם ישראל, והשיבו: שבו אתם ב[[ירושלים]] הגדולה ואנחנו נדור פה בירושלים הקטנה כי היו חשובים מאד בעיני השרים והערלים, והיו עשירים גדולים וישבו שם בשלום ובשלווה... שעל כן שכיחים גזרות גדולות וקשות בארץ אשכנז ובקהילת וורמייזא יותר משאר הקהילות... כי בחורבן [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] באו ונתיישבו שם ואחר כלות שבעים שנה כתב אליהם עזרא איתו שיבואו גם כן לשם ולא עלו" {{מקור|אם הבנים שמחה, הקדמה שניה|כן}}.
 
נפטר בוורמייזא לקראת סוף האלף החמישי, בערך בשנת ד'תתק"ץ, ושם נקבר. מבנה בית מדרשו שרד שם עד היום (רגילים לכנותו 'בית המדרש של רש"י').  
==ספריו==
==ספריו==
ספרו החשוב ב[[הלכה]] -[[הרוקח]], נחשב לאחד מספרי היסוד של ראשוני אשכנז. כמו כן, כתב פירושים ותוספות על [[הש"ס]], ביאורים על ה[[מקרא]], המדרשים, ה[[סידור]] וה[[פיוט]]ים, וכן חיבר חיבורים שלמים ב[[מוסר]] ובתורת הסוד ופיוטים רבים. הוא גם כתב כמה וכמה חיבורים בהלכה שלא הגיעו לידינו. פירושיו על סידור התפילה יצאו לאור בשני כרכים בשם '''פירושי סידור התפילה לרוקח''' בידי ר' משה הרשלר ובנו ר' יהודה אלתר הרשלר בשנת תשנ"ב בירושלים. בין ספרי הסוד שחיבר הרוקח נמצאת סידרת ספרים בשם '''סודי רזיי''', בהם שני חלקי הספר 'סודי רזיי' (או: סודי רזיא, סודי רזיה), 'ספר השם', פירוש [[ספר יצירה]] וספר 'חכמת הנפש'. החלק הראשון של ספר 'סודי רזיי' כונה ע"י הקדמונים שהכירו אותו 'ספר אלפא ביתא' או 'סוד מעשה בראשית', והוא כולל ביאור קבלי בעניינים שונים לפי סדר הא"ב. הוא מהווה כנראה אחד המקורות החשובים של הספר 'מגלה עמוקות' לר' משה נתן נטע שפירא מקרקא ושל הספרים 'ילקוט ראובני' ו'ציוני', ואף הספר המפורסם '[[רזיאל המלאך]]' הוא למעשה העתקה חלקית של 'סודי רזיי' ח"א. החלק השני כולל 'הלכות' שונות: הלכות מטטרון, הלכות [[מלאך|מלאכים]], הלכות [[נבואה]] וכד', וחלקו מועתק מ'מדרשי היכלות' עתיקים. נדפס בפעם הראשונה באופן משובש בשנת תרצ"ו בבילגורייא. 'ספר השם' כולל חידושים וענייני מוסר קבליים ודרשות של [[שם|שמות]] ה', ומעולם לא נדפס. שלושה ספרים אלו יצאו לאור ע"פ כתבי יד בכרך אחד בשנת תשס"ד ע"י ר' אהרן אייזנבך, בהוצאת מכון 'סודי רזיא' ירושלים.
* '''[[הרוקח]]'''- ספר הלכה חשוב ויסודי.  
 
* פירושים ותוספות על [[הש"ס]]
 
* ביאורים על ה[[מקרא]] (מתוכם יצאו לאור על מגילות [[מגילת רות|רות]], [[שיר השירים]] ו[[מגילת אסתר|אסתר]])
נפטר בוורמייזא לקראת סוף האלף החמישי, בערך בשנת תתק"ץ, ושם נקבר. מבנה בית מדרשו שרד שם עד היום (רגילים לכנותו 'בית המדרש של רש"י').
* ביאורים על המדרשים
 
* פירוש על [[הגדה של פסח]]
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1165|מספר שנים=75}}
* '''פירושי סידור התפילה לרוקח'''
 
* '''סודי רזיי''' (או: "סודי רזיא"; "סודי רזיה")- חיבור ב[[קבלה]]. החלק הראשון של הספר כונה ע"י הקדמונים שהכירו אותו 'ספר אלפא ביתא' או 'סוד מעשה בראשית', והוא כולל ביאור קבלי בעניינים שונים לפי סדר הא"ב. הוא מהווה כנראה אחד המקורות החשובים של הספר 'מגלה עמוקות' ל[[רבי נתן נטע שפירא]] מקראקא ושל הספרים 'ילקוט ראובני' ו'ציוני', ואף הספר המפורסם '[[רזיאל המלאך]]' הוא למעשה העתקה חלקית של 'סודי רזיי' ח"א. החלק השני כולל 'הלכות' שונות: הלכות מטטרון, הלכות [[מלאך|מלאכים]], הלכות [[נבואה]] וכד', וחלקו מועתק מ'מדרשי היכלות' עתיקים. נדפס בפעם הראשונה באופן משובש בשנת תרצ"ו בבילגורייא. 'ספר השם' כולל חידושים וענייני מוסר קבליים ודרשות של [[שם|שמות]] ה', ומעולם לא נדפס. שלושה ספרים אלו יצאו לאור ע"פ כתבי יד בכרך אחד בשנת תשס"ד ע"י ר' אהרן אייזנבך, בהוצאת מכון 'סודי רזיא' ירושלים.
 
* '''ספר השם'''- בקבלה
 
* פירוש ל[[ספר יצירה]]
* '''חכמת הנפש'''- בקבלה


{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4925|מספר שנים=75}}
==לקריאה נוספת==
* ישראל קאמעלהאר, '''רבינו אלעזר מגרמיזא ה"רקח": קורות חייו ומאורעותיו פעולותיו ושטתו, רבותיו, תלמידיו וספריו וגם סדר יחוסו עם תמונתו''',  רישא תר"צ.
{{מיון רגיל:אליעזר מגרמייזא}}
{{מיון רגיל:אליעזר מגרמייזא}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:מפרשי ספר יצירה]]
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות באשכנז ובגרמניה]]

גרסה אחרונה מ־20:15, 13 ביולי 2014

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי אלעזר מגרמייזא- מכונה על שם ספרו הרוקח, היה מן הבולטים שבין "חסידי אשכנז" בסוף האלף החמישי. נולד במגנצא בערך בשנת ד"א תתק"כ לאביו ר' יהודה ב"ר קלונימוס (ריב"ק ממגינצא), אצלו קיבל תורה בילדותו. מאוחר יותר פנה לעיר מיץ ולמד שם אצל רבי אליעזר ממיץ, בעל ספר יראים, ואח"כ בשפירא אצל רבו המובהק ר' יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר בעל 'יחוסי תנאים ואמוראים' (ריב"ק משפירא). בשפירא התקרב לקבלה אצל קרובו רבי יהודה החסיד, שבביתו שבריגנשבורג גם שהה תקופה מסויימת. בכל המקומות בהם ישב למד מתורתם של חכמי המקום, ולימים הפך לתלמיד חבר של רבים מהם. לאחר זמן קבע את מקום שבתו בוורמייזא, והקים שם ישיבה. רבים מגדולי הדור הבא היו מתלמידיו, ביניהם רבי יצחק מוינה- בעל האור זרוע. פרעות מסעי הצלב פגעו קשה גם בו ובמשפחתו, ובאחת הפרעות היו בין הנרצחים אשתו ובנותיו, והוא ובנו וכמה מתלמידיו נפצעו. על פרעות אלו ופרעות תתנ"ו, נכתב בשמו: "...שראה בספר "מעשה נסים" לרבינו אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח, דעזרא שלח אגרות לכל ערי הגולה שיעלו איתו לארץ ישראל, ובא מכתב כזה גם למדינת אשכנז לעיר וורמס (וורמייזא) שדרו שם ישראל, והשיבו: שבו אתם בירושלים הגדולה ואנחנו נדור פה בירושלים הקטנה כי היו חשובים מאד בעיני השרים והערלים, והיו עשירים גדולים וישבו שם בשלום ובשלווה... שעל כן שכיחים גזרות גדולות וקשות בארץ אשכנז ובקהילת וורמייזא יותר משאר הקהילות... כי בחורבן בית ראשון באו ונתיישבו שם ואחר כלות שבעים שנה כתב אליהם עזרא איתו שיבואו גם כן לשם ולא עלו" (אם הבנים שמחה, הקדמה שניה).

נפטר בוורמייזא לקראת סוף האלף החמישי, בערך בשנת ד'תתק"ץ, ושם נקבר. מבנה בית מדרשו שרד שם עד היום (רגילים לכנותו 'בית המדרש של רש"י').

ספריו[עריכה]

  • הרוקח- ספר הלכה חשוב ויסודי.
  • פירושים ותוספות על הש"ס
  • ביאורים על המקרא (מתוכם יצאו לאור על מגילות רות, שיר השירים ואסתר)
  • ביאורים על המדרשים
  • פירוש על הגדה של פסח
  • פירושי סידור התפילה לרוקח
  • סודי רזיי (או: "סודי רזיא"; "סודי רזיה")- חיבור בקבלה. החלק הראשון של הספר כונה ע"י הקדמונים שהכירו אותו 'ספר אלפא ביתא' או 'סוד מעשה בראשית', והוא כולל ביאור קבלי בעניינים שונים לפי סדר הא"ב. הוא מהווה כנראה אחד המקורות החשובים של הספר 'מגלה עמוקות' לרבי נתן נטע שפירא מקראקא ושל הספרים 'ילקוט ראובני' ו'ציוני', ואף הספר המפורסם 'רזיאל המלאך' הוא למעשה העתקה חלקית של 'סודי רזיי' ח"א. החלק השני כולל 'הלכות' שונות: הלכות מטטרון, הלכות מלאכים, הלכות נבואה וכד', וחלקו מועתק מ'מדרשי היכלות' עתיקים. נדפס בפעם הראשונה באופן משובש בשנת תרצ"ו בבילגורייא. 'ספר השם' כולל חידושים וענייני מוסר קבליים ודרשות של שמות ה', ומעולם לא נדפס. שלושה ספרים אלו יצאו לאור ע"פ כתבי יד בכרך אחד בשנת תשס"ד ע"י ר' אהרן אייזנבך, בהוצאת מכון 'סודי רזיא' ירושלים.
  • ספר השם- בקבלה
  • פירוש לספר יצירה
  • חכמת הנפש- בקבלה
תקופת חייו של רבי אלעזר מגרמייזא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת[עריכה]

  • ישראל קאמעלהאר, רבינו אלעזר מגרמיזא ה"רקח": קורות חייו ומאורעותיו פעולותיו ושטתו, רבותיו, תלמידיו וספריו וגם סדר יחוסו עם תמונתו, רישא תר"צ.