רבי אריה לייב הכהן הלר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "[[קצות החושן]]" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "[[קצות החושן]]" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.


בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות רבי יעקב מליסא בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר שַב שמעתתא ("שבע סוגיות" בארמית) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש [[אבני מילואים]] על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.
בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות [[רבי יעקב מליסא]] בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר שַב שמעתתא ("שבע סוגיות" בארמית) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש [[אבני מילואים]] על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.


אחיו היה הרב יהודה כהנא מחבר הספרים "קונטרס הספיקות", "תרומת הכרי".
אחיו היה הרב יהודה כהנא מחבר הספרים "קונטרס הספיקות", "תרומת הכרי".

גרסה מ־16:54, 26 בנובמבר 2010

רבי אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (בכינויו הנפוץ הקצות החושן) (ה'תק"ה, קאלוש - י"ט בטבת, ה'תקע"ג, סטרי) רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בגלל ספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד בעולם הלימוד ופסיקת ההלכה.


ביוגרפיה

נולד בעיירה קאלוש שבגליציה (אין לבלבל עם קאליש הפולנית הנודעת), וכיהן ברבנות בעיירה רוזניאטוב בגליציה. בשנת תקמ"ח התמנה לרבנות בעיר סטרי, ולימד תלמידים רבים. היה ידוע בחריפותו הרבה ובהתנגדותו העזה לחסידות.

היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.

בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות רבי יעקב מליסא בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר שַב שמעתתא ("שבע סוגיות" בארמית) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.

אחיו היה הרב יהודה כהנא מחבר הספרים "קונטרס הספיקות", "תרומת הכרי".