רבי אשתורי הפרחי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:




רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי (1280 - 1355), במקור משה בן יצחק, היה  חוקר ארץ ישראל והלכותיה. הוא  נולד בעיר פלורנס ( פרושה פרח ומכאן שמו) בפרובנס שבצרפת. לאחר גירוש יהודי צרפת ב-1306 נדד לפורטוגל ולמצרים. הוא הגיע לירושלים בשנת 1309 . בשנת 1313 התיישב בבית שאן ולפרנסתו שימש כרופא. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", המהווה שילוב של ספר הלכה וספר מחקר על זיהוי מקומות בארץ ישראל.
רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי (1280 - 1355), במקור משה בן יצחק, היה  חוקר ארץ ישראל והלכותיה. <ref>לפי לונץ שמו נכתב "אישתורי"</ref>  הוא  נולד בעיר פלורנס ( פרושה פרח ומכאן שמו) בפרובנס שבצרפת. לאחר גירוש יהודי צרפת ב-1306 נדד לפורטוגל ולמצרים. הוא הגיע לירושלים בשנת 1309 . בשנת 1313 התיישב בבית שאן ולפרנסתו שימש כרופא. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", המהווה שילוב של ספר הלכה וספר מחקר על זיהוי מקומות בארץ ישראל.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==

גרסה מ־17:49, 26 במרץ 2009

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
ספרו "כפתור ופרח"


רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי (1280 - 1355), במקור משה בן יצחק, היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. [1] הוא נולד בעיר פלורנס ( פרושה פרח ומכאן שמו) בפרובנס שבצרפת. לאחר גירוש יהודי צרפת ב-1306 נדד לפורטוגל ולמצרים. הוא הגיע לירושלים בשנת 1309 . בשנת 1313 התיישב בבית שאן ולפרנסתו שימש כרופא. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", המהווה שילוב של ספר הלכה וספר מחקר על זיהוי מקומות בארץ ישראל.

תולדות חייו

לונץ כתב כי הרב איחשתורי הפרחי הינהו "חטר מגזע רבנים וחכמים גדולים אשר העשירו את ספרותנו עושר רב". מחיבורי אביו, הרב ר' משה הפרחי לא נמצאו ספרים שחיבר, כנראה אבדו. אך ספריו נזכרים בספרים שחברו בני-דורו כמו רבי מנחם המאירי. אבי זקנו היה הרב ר'.מאיר מקרקסון ד"א תתק"פ (1220), אשר כתב את ספרו "העזר" שכלל תשובות להשגת זרחיה בן יצחק הלוי גירונדי (הרז"ה) בן המאה ה-12 על רבי יצחק אלפסי -הרי"ף - בן המאה ה-11 ועוד.

לדברי לונץ, שנת לידתו אינה ידועה. באחד מספריו הוא כתב שהוא נאלץ לנדוד "בעוצס למודי גרשוני מבית אבי ומארץ מולדתי, ערום יצאתי, שולל הלכתי, הער הייתי...ממלכה אל עם לא ידעתי לשונו נודחתי" . הגרוש עליו הוא נדבר היה בשנת ה"א ס"ו (1306) והוא הגיע ל [פארפיגנאן] (Parfignan) בספרד ומשם לברצלונה. מועד עלייתו ארצה היה כעבור 7 שנים. יש להניח כי הגיע כבר לגיל 30 ומכאן מולד לידתו המשוער לעיל.

ראשית לימודיו היו בבית אביו. הוא נשלח ללמוד אצל זקנו ר' נתן מטרונקטילא . רבו העיקרי, שהוא מזכיר ספרו היה ר׳ אליעזר ב״ר יוסף דשינון, אשר נשרף על קדושת השם כיוס שני של ראש השנה ה"ט פ"ב . הוא למד גם ר־ יעקב כן מכיר אבן תיבון ממונטיפישלייר - ממנו למד גם חכמת התבונה וכן למד אצל רבנו אשר בן יחיאל המכונה הרא"ש, אשר הגיע מגרמניה.

בספריו הוא מצטט כשבעים ספרים, שחוברו אחרי חתימת התלמוד. הייתהלו ידיעה רבה במדע|מדעי]] הימים ההם, כמו רפואה ובשפה הלטינית. הוא הכיר את כתבי החכמים: אריסטו, אלפרנגי, אבוקראט, בטלמיוס, גאלינוס, אבן סינא - המוזכרים בספריו.

בברצלונה שבספרד חבר ספר על אגדות חז"ל ובאר אותם בהתאם ל"מחקר והמדע המתקבליפ על הגעת". לעיתים הוא קבל אותם כפשוטם ולעיתים הסביר כי נכתבו רק בדרך המליצה או ההפלגה.

בשנת ה"א ע"ג (1313) הפליג לבדו לאלכסנדריה שבמצרים. הוא פגש בקהיר את רבי שמואל הנגיד ואת הרמב"ם. הוצע לו להישאר אך כעבור "ימים אחדים" עלה לירושלים. הוא החל במחקריו ועסק במדידות בשטח הר הבית על מנת לקבוע את התחום בו מותר ליהודים לבוא. בירושלים הוא זכה לקבל קיצבה לפרנסתו אבל הריב בין תומכי הרמ"ם ושולליו גרמה לו לעזוב את העיר תוך שנה.

הוא בחר בבית שאן למקום בו יגור.


על ישיבתו בבית שאן

במבוא לספר "כפתור ופתח" כתוב: "החליט לעזוב את ירושלים ...אחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו" - עמ' xxxii ספר א': כפתור ופרח מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אישתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט.

בהיותו בבית שאן מפעם לפעם חזר לירושלים על מנת :"לבכות על שממנותה, לחקור על תכונתה ולהתיעץ עם רבניה ןחכמיה בחקרי דת והלכה". הוא הקדעש שבע שנים לעבודתו : שנתיים בגליל וחמש שנים בשאר חלקי הארץ. הוא התמלא סיפוק כאשר הצליח לזהות מקומות אשר מוזכרים במקרא.

הוא עשה מאמץ להוכיח את שטחים אשר נחשבו להיות מעוץ לארץ ישראל לעניין קידוש הארץ לצרכי ה]רשץ תרומות ומעשרות , נתקדשו שנית "אך בערכם, מעלתם וקדושתם" אין בינהם הבדל. וכך ניסה לשכנע שי מקום לישוב יהודים גם בבית שאן וברמלה.

בשנת ה"א פ"ב (1322) השלים את כתיבת ספרו "כפתור ופרח". הוא הציגן בפני ר' ברוך בירושלים "למען יוכח אם צדקו כל דבריו". גם הר מתתיהן מבית שאן בדק את תוכן ספרו. ברם, בעותק האחרון של כתב היד אבד. הוא ליקט מחדש את הפרקים שכתב וזאת הסיבה שלעיתים אין למצוא בהם סדר עיקבי.

על הספר כפתור ופרח

ערך מורחב - כפתור ופרח


כפתור ופרח הוא חיבורו הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור גאוגרפי של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה הערבית ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ולצמחים המוזכרים במקרא. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא ובתלמוד.

המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על-ידי אברהם משה לונץ בירושלים פעמיים:

  1. ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - - 418 עמודים
  2. ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר בב הודפס בתמיכת חברת כל ישראל חברים מפאריז ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.

לונץ מגדיר את הספא בתור חיבורו של :(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק[2] . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ולוח ארץ ישראל - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין לימינו והודפס שוב בימינו על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

הספר כפתור ופרח הינו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.

עקבות הספר נעלמו מאתים שנה לאחר חיבורו. העתקה אחת הגיע לעדע לר' יצחק כהן שולל ממצרים. ממנט נכשו עוצקים והופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש הרב היה בכל המודע להלכות התויות בארץ ומידות בית המקדש.

רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספק בונציה כל-יד מאיר בן עכקב איש פרענץ.

ספריו הנוספים

בנוסף לספר "כפתור ופרח" הוא חבר שש ספרים נוספים, בינהם שני תרגומים. אלו הם ל]י סדר הופעתם:

  1. ספר רפואה של ארמנגד בליסה (Armengaad Buiatt) - תורגם עוד ברצלונה.
  2. "ספר הכבוסים" - אף הוא מתחום הרפואה. חובר על-ידי הרופא אליהו בו-יהודה מהשפה הלטינית.
  3. על דברי אבן סינא.
  4. "בתי הנפש" - כללי תוכחה ומוסר.
  5. "שושנת מלך" - על החכמות והמדעים המוזכרים בתלמוד.
  6. "שער השמים" - ביאור מסכות

ארבעת האחרונים אבדו.

סופו

לןנץ מצר שלט ידוי לנו דבר על של שנת פטירתו, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום בספרי כי בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, מתאר את המומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אף הוא לא מזכיר את זמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב עש שנת הקץ ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מילה את ההשערה כי הוא המשיל בסיורים הארץ ומי יודע אם לר נרצח ורוצחיו"קרעונו חגזרין לבלי יודע עוונם ויבחע להם".


הערות שוליים

  1. לפי לונץ שמו נכתב "אישתורי"
  2. לפי המבוא של לונץ קדמו לו: בנימין מטודלה - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב ר2 שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה" ק " כי המה בבואם לאדה״ ק הלכו רק כדרך הסלולה ד ר ך ה ש י י ר ו ת ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקים היותר נודע בקורותינו ודבריימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים א ח ד י ס .