Open main menu

רבי דוב בער שניאורי

(Redirected from רבי דוב בער שניאורסון)

רבי דוב בער שניאורי המכונה האדמו"ר האמצעי- מאדמו"רי חסידות חב"ד.

Contents

תולדות חייוEdit

נולד בט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא", מייסד חסידות חב"ד, ונקרא על שם רבו של אביו, רבי דוב בער ממזריטש, משום שנולד בתוך שנת האבל על פטירתו. מנעוריו הצטיין בכשרונות רבים ומגוונים. בשנת תק"ן, בהיותו בן שש-עשרה, נתמנה על ידי אביו להיות מדריך ב"חדר" בלובאוויטש. בכ"ד בטבת תקע"ג נפטר אביו, והוא החל לכהן כאדמו"ר תחתיו, והעביר את חצרו לעיר ליובאוויטש (כיוון שעירו של אביו, לאדי, נחרבה שמלחמה עם נפוליאון). רוב חסידי אביו הלכו אחריו, אם כי היו גם חסידים שקיבלו את מרותו של רבי אהרן מסטראשולה (בעל "עבדות הלוי"). בין השניים פרצה מחלוקת עקרונית בענין הדבקות החיצונית בתפילה, והם הפסיקו להתרועע. לפי המסורת המקובלת בחב"ד, בזמן כהנתו התווספו לחסידות כחמישה-עשר אלף חסידים. בשנת תקפ"ב הוציא כרוז בו הוא הקורא לחסידיו בו הוא קורא להם לעסוק בעבודת כפיים וביחוד בחקלאות, וביוזמתו הוקמה המושבה החסידיית הראשונה באוקראינה, רומנובקה, על יד חרסון. הוא אף ישב בעצמו במושבות למשך כחצי שנה כדי להתרשם מקרוב באורח חייהם של המתיישבים ולהכיר את בעיותיהם. הוא המשיך את פועלו של אביו בגיוס כספים למען ארץ ישראל, ובשנת תקע"ט יצא בקריאה ליישב את חברון. בעקבות מחלה בלבו נאלץ למתן את פעלותיו, והתחלק בעבודה זו עם אחיו ואחיינו. בקיץ תקפ"ה נסע בהוראת רופאיו לקרלסבאד, ובדרך נפגש עם רבי עקיבא איגר ורבי מרדכי בנעט. הפגישה עשתה עליו רושם רב, והוא כתב לבנו שהלוואי וכל חכמי וואהלין, פולין וליטא יהיו כמותם. בתחילת שנת תקפ"ז נאסר עקב הלשנת יהודים עם כמה רבנים נוספים (ביניהם ר' אהרן מסטראשולה), בחשד לאיסוף כספים למרידה במלכות ולשליחת שוחד לטורקים ששלטו בארץ. כששהה בכלא, חסידיו הורשו להכנס אליו כדי לשמוע תורות. בי' בכסלו שוחרר ממעצרו, ויום זה הפך למעין חג בקרב חסידי חב"ד.

בשנת תקפ"ח החל לדבר על פטירתו. בימים הנוראים של אותה שנה שהה בעיר האדיץ', ובדרך חזרה לביתו, כשהיה בניעז'ין, חלה, והרופאים לא מצאו רפואה למחלתו. בליל ט' בכסלו התעלף מספר פעמים, כשהתעורר מעלפונו, ביקש שילבישוהו בגדי לבן והחל לומר תורה. מעלה השחר, סיים את תורתו במילים: "כי עמך מקור החיים מחיי החיים", נפטר ונקבר שם.

את מקומו מילא אחיינו וחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, בעלה של בתו חיה-מושקא ובנו של אחיו רבי חיים אברהם שניאורסון. בתו דבורה לאה נישאה לר' יעקב ישראל טברסקי- האדמו"ר מטשרקס.

ספריוEdit

  • אמרי בינה- מצוות יחוד ה', ציצית ותפילין.
  • בד קודש.
  • ביאורי הזוהר- ביאורים על ספר הזוהר ששמע מפי אביו.
  • דרך חיים- מוסר.
  • והנחש היה ערום.
  • ליקוטי ביאורים (נכתב יחד עם רבי הלל מפאריטש).
  • עטרת ראש- ראש השנה ויום הכיפורים.
  • עיון תפילהיידיש)- על התפילה (יש הטוענים כי לא האדמו"ר האמצעי כתבו אלא חסיד אחר).
  • ענין ההשתטחות.
  • פוקח עורים.
  • קונטרס ההתפעלות- על דבקות חציונית בתפילה.
  • פירוש המילות- על סידור בעל התניא.
  • שני המאורות.
  • שערי אורה- חנוכה ופורים.
  • תורת חיים בראשית על פרשיות השבוע.
  • תורת חיים שמות על פרשיות השבוע.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה.
הקודם:
רבי שניאור זלמן מלאדי
אדמו"רי חב"ד הבא:
רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק

קישורים חיצונייםEdit

הערות שוליים

  1. לקט מדברי רבי מנחם מנדל שניאורסון לדמותו.