רבי דוד בן זמרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]].  
'''רבי דוד בן זמרא''' ('''רדב"ז'''), היה מחשובי ה[[פוסק]]ים, בדור שבין תקופת ה[[ראשונים]] לתקופת ה[[אחרונים]].  


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1479|מספר שנים=94}}
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפי [[רבי יוסף טאיטצאק]],[[רבי לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) ורבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי.
נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן [[גירוש ספרד]], גורש עם משפחתו, והתיישב ב[[צפת]]. למד מפיו של [[רבי יוסף טאייטצאק]]<ref>מאבותיו של [[בנימין זאב הרצל]], מייסד הציונות.</ref>, מ[[רבי לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) ומרבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי.


כנראה שהתיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים, ובשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב ב[[מצרים]], תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות [[דיין]] ב[[בית דין|בית דינו]] של [[רבי שמואל הנגיד]]. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". [[רבי אברהם הלוי]] (ה'ת"י-ה'תע"ב) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת ה[[רמב"ם]] {{מקור|גינת ורדים חו"מ ג|כן}}. בקהיר ייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: [[האר"י]], [[רבי יוסף קאשטרו]] (קסטרו)- מהריק"ש, [[רבי בצלאל אשכנזי]] (בעל [[שיטה מקובצת]]) ועוד.
כפי הנראה, התיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב ב[[מצרים]], תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות [[דיין]] ב[[בית דין|בית דינו]] של [[רבי שמואל הנגיד]]. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". [[רבי אברהם הלוי]] (בעל שו"ת גינת ורדים) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת ה[[רמב"ם]] {{מקור|גינת ורדים חו"מ ג|כן}}. בקהיר ייסד [[ישיבה]] גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: [[האר"י]], [[רבי יעקב קאשטרו]] (מהריק"ש), [[רבי בצלאל אשכנזי]] (בעל [[שיטה מקובצת]]) ועוד. הרדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק ב[[מסחר]] עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות.


רדבבחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק ב[[מסחר]] עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות.
בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה ל[[ירושלים]]. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, והרדבתיקן [[תקנות]] ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים משלמים רק מחצית מה[[מס|מסים]], והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר {{מקור|שו"ת רדב"ז ב תשנב$שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב|כן}}.המושל של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר [[רבי יוסף קארו]] וה[[מבי"ט]].


בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה ל[[ירושלים]]. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, ורדבתיקן [[תקנות]] ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים פטורים משלמים רק מחצית מה[[מס|מסים]], והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר {{מקור|שו"ת רדב"ז ב תשנב$שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב|כן}}.
הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: [[ארץ ישראל]], סוריה, רודוס, יוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויות למעלה מרבבת תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו<ref>ר' {{מקור|רדב"ז ג תקיג$שו"ת הרדב(סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג|כן}}: "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."</ref>. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש ה[[סמיכה]] ע"י [[רבי יוסף בירב|מהר"י בירב]] ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבו המהרלב"ח. הרדב"ז צידד כרבו והכריע שאין לחדש את הסמיכה {{מקור|רדב"ז סנהדרין ד, יא$בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א|כן}}.


המושל הע'תמאני של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר [[רבי יוסף קארו]] וה[[מבי"ט]].
הרדב"ז עסק אף ב[[קבלה]], וכתב חיבורים בתחום זה.  
 
הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: [[ארץ ישראל]], סוריה, רודוס ויוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויים למעלה מעשרת אלפים (10,000) תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו<ref>ר' {{מקור|רדב"ז ג תקיג$שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג|כן}}: "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."</ref>. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש ה[[סמיכה]] ע"י [[רבי יוסף בירב|מהר"י בירב]] ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבה של ירושלים - המהרלב"ח. הרדב"ז צידד והכריע שאין לחדש את הסמיכה {{מקור|רדב"ז סנהדרין ד, יא$בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א|כן}}, כדעת רבו המהרלב"ח.


הרדב"ז עסק אף ב[[קבלה]], וכתב חיבורים בתחום זה.  
מועד פטירתו שנוי במחלוקת: יש הטוענים כי חי קרוב ל-110 שנה ונפטר בכ"א ב[[חשוון]] שנת שמ"ט<ref>רבי יצחק עקריש בהקדמתו לפירוש הרדב"ז לשה"ש; הרב משה צוריאל ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 מבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז].</ref>, ויש אומרים כי הוא נפטר בשנת של"ד, קרוב לגיל 95<ref>ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו; מאיר בניהו, "ספר צפת" (הוצאת מכון בן צבי), במאמר אודות הרדב"ז.</ref>. הוא נקבר במערה ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].


הרדב"ז נפטר בכ"א ב[[חשוון]] ה'של"ג, בהיותו בגיל 110 כמעט<ref>כתב [[הרב משה צוריאל]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 במבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז]{{מקור|)}}: "רבנו  הרדב"ז ...נפטר בשם טוב בירושלים בשנת שמ"ט (1589), כלומר: הוא חי קרוב ל-ק"י שנים. [כן כתב 'אור החיים', דף  348, פסקה 779, בשם תלמיד הרדב"ז ר' יצחק עקריש בהקדמתו לפי' שיר השירים של הרדב"ז. אמנם לפי ד"ר מרגליות הוא נפטר בשנת של"ד, ובכן חי רק צ"ה  שנה. וכן  כתב מאיר בניהו, במאמרו על הרדב"ז ב'ספר צפת', הוצאת מכון בן צבי]."</ref>, ונטמן במערה ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. יחד עמו נטמן [[המבי"ט]].
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5239|מספר שנים=110}}


==שיטתו בפסיקת הלכה==
==שיטתו בפסיקת הלכה==
שורה 43: שורה 39:
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
* [[הרב משה צוריאל]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 רבנו דוד בן שלמה אבן זמרא (רדב"ז)]
* [[הרב משה צוריאל]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47579&st=&pgnum=18 רבנו דוד בן שלמה אבן זמרא (רדב"ז)]
== קישורים חיצוניים ==
* [[הרב יוסף צבי רימון]], '''[http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=56354&Word=%E4%F8%E1%20%E9%E5%F1%F3%20%F6%E1%E9%20%F8%E9%EE%E5%EF&gilayon=3054&mador= הפוסק שירד למצרים ועלה ממנה]''', מאתר עיתון 'הצופה'


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 52: שורה 51:
[[קטגוריה:חכמי צפת]]   
[[קטגוריה:חכמי צפת]]   
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:רבנים מצרים]]
[[קטגוריה:חכמי מצרים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]]

גרסה אחרונה מ־11:28, 27 בפברואר 2015

רבי דוד בן זמרא (רדב"ז), היה מחשובי הפוסקים, בדור שבין תקופת הראשונים לתקופת האחרונים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בספרד לרבי שלמה בן זמרא בשנת ה'ר"מ. בשנת ה'רנ"ב, בזמן גירוש ספרד, גורש עם משפחתו, והתיישב בצפת. למד מפי רבי יוסף טאיטצאק,רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) ורבי יוסף סאראגוסי. כמו כן, התחבר לרבי יוסף אלכסנדרי.

כפי הנראה, התיישב בפאס שבמרוקו לכמה שנים. בשנת ה'רע"ב או ה'רע"ג התיישב במצרים, תחילה באלכסנדריה ואחר כך בקהיר הבירה. בקהיר מונה להיות דיין בבית דינו של רבי שמואל הנגיד. לאחר ביטול משרת הנגיד במצרים, התמנה למשרה העליונה של "ראש רבני מצרים". רבי אברהם הלוי (בעל שו"ת גינת ורדים) כותב, כי במצרים נהגו כפי פסקי הרדב"ז ומהר"י קאשטרו תלמידו, אפילו כאשר הם כנגד שיטת הרמב"ם (גינת ורדים חו"מ ג). בקהיר ייסד ישיבה גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים, ביניהם: האר"י, רבי יעקב קאשטרו (מהריק"ש), רבי בצלאל אשכנזי (בעל שיטה מקובצת) ועוד. הרדב"ז בחר להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבל שכר על רבנותו, ועסק במסחר עורות ותבואה. הצליח מאד בעסקיו, ונחשב לאחד הסוחרים הגדולים, וכן יצר קשרים עם בכירים במצרים ובמדינות נוספות.

בשנת שי"ג עזב את מצרים ועלה לירושלים. המצב הכלכלי בירושלים היה אז רע מאד, והרדב"ז תיקן תקנות ופעל לתיקונו. למשל, ביטל את התקנה לפיה תלמידי חכמים משלמים רק מחצית מהמסים, והטיל עליהם לשלם את שכר שומרי השכונה במלואו ככל אנשי העיר (שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנב).המושל של ירושלים קינא בעושרו הרב של הרדב"ז, והטיל עליו מס כבד מאד. בשל כך, עזב הרדב"ז את ירושלים, וחזר לצפת. כשחזר לצפת, בגיל שבעים, התקבל בכבוד רב אצל רבני העיר רבי יוסף קארו והמבי"ט.

הרדב"ז היה מגדולי הפוסקים בדורו, וענה תשובות בהלכה לכל רחבי העולם: ארץ ישראל, סוריה, רודוס, יוון, מקדוניה, מצרים, ג'רבה ועוד. בספר תשובותיו מצויות למעלה מרבבת תשובות. מכתביו ניכר כי לעיתים היו שואלים אותו שאלות בזמן הליכתו[1]. שאלות כבדות משקל ובעלות השלכות ציבוריות כבדות משקל הועברו אליו. למשל, בתקופה שישב במצרים הועברה אליו השאלה אודות הפולמוס הגדול בעניין חידוש הסמיכה ע"י מהר"י בירב ושאר חכמי צפת, שאליו התנגד רבו המהרלב"ח. הרדב"ז צידד כרבו והכריע שאין לחדש את הסמיכה (בפירושו לרמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א).

הרדב"ז עסק אף בקבלה, וכתב חיבורים בתחום זה.

מועד פטירתו שנוי במחלוקת: יש הטוענים כי חי קרוב ל-110 שנה ונפטר בכ"א בחשוון שנת שמ"ט[2], ויש אומרים כי הוא נפטר בשנת של"ד, קרוב לגיל 95[3]. הוא נקבר במערה בבית העלמין העתיק בצפת.

תקופת חייו של רבי דוד בן זמרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

שיטתו בפסיקת הלכה[עריכה]

על אף שהיה בקיא בקבלה, סבר שכאשר חכמי הקבלה חולקים על חכמי הנגלה - הלכה נפסקת כדברי החכמים הנגלים (שו"ת הרדב"ז סי' אלף קיא - ח"ד סי' לו). ובמקום אחר כתב: "...ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות, אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה, אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים. ולעצמי, אם הוא חומרא - אני נוהג אותו, ואם קולא - לא אחוש לה" (שם סי' אלף קנא - ח"ד סי' פ). ובמקום אחר כתב: "ולכן זאת עצתי אם תאבה שמוע חזור בך מזה הדעת ואל תאשימני ותחשדני שאני פוסק הלכות ומורה הוראה על דרך הקבלה אלא אני מחזיק את האמת בדרך אמת" .

הוא נקט בשיטה כי בדרך כלל יש להקל ולא להחמיר: "איני רואה לחדש חומרות על ישראל מה שלא החמירו הראשונים, והלוואי שישמרו מה שהוטל עליהם שתפסת מרובה לא תפסת ולא ישאר בידם לא זה ולא זה" (שם ח"א סי' קסג).

מפסקיו[עריכה]

ספריו[עריכה]

  • שו"ת רדב"ז - שמונה חלקים הכוללים למעלה מעשרת אלפים תשובות. נדפס במהדורות רבות בליוורנו, ונציה, סדילוקוב, ורשה, פרוידה, ירושלים ועוד. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה, ומובא פעמים רבות בבית יוסף ובשאר ספרי הפוסקים.
  • יקר תפארת - פירוש על ספרי קדושה, הפלאה, זרעים ושופטים במשנה תורה לרמב"ם. פירוש מהוה השלמה למגיד משנה שלא כתב פירוש על אותם החלקים.
  • כללי הגמרא - הודפסו בספר "מהררי נמרים" לרבי אברהם עקרה.
  • דברי דוד - שו"ת ופסקי דינים.
  • מצודות דוד - באור לתרי"ג מצוות[4] בדרך הדרש, הפשט והסוד.
  • מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב.
  • מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ר' (שו"ת הרדב"ז (סי' תתקמח - ח"ג סי' תקיג): "האי מלתא עבידנא בה עובדא בנפשאי דלפעמים יתנו לי בשוק שאלה או ענין שיש בו תורה ואני מניח אותו בתוך המצנפת או בפאלדיקיר"א עד אשר אבוא אל הבית לעיין בה..."
  2. רבי יצחק עקריש בהקדמתו לפירוש הרדב"ז לשה"ש; הרב משה צוריאל במבואו לספר 'מצודת דוד' לרדב"ז.
  3. ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו; מאיר בניהו, "ספר צפת" (הוצאת מכון בן צבי), במאמר אודות הרדב"ז.
  4. להבדיל ממצודת דוד על הנ"ך.