רבי דוד בן לוי מנרבונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי דוד הלוי מנרבונה''' היה מחכמי הראשונים בפרובנס בדור הרמב"ן. מחבר "'''ספר המכתם'''" ע...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי דוד הלוי מנרבונה''' היה | '''רבי דוד ב"ר לוי הלוי מנרבונה''' היה [[רב]] ו[[דיין]] בעיר נרבונה שבפרובנס בתחילת האלף השישי. מחבר "'''ספר המכתם'''" על הלכות ה[[רי"ף]]. | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
אין ידועים לנו פרטים רבים אודות חייו. בחידושיו ל[[מסכת פסחים]] (עמ' שעב) כתב: אדוני זקני רבי בנבנישה הלוי". יתכן שזהו רבי בנבנשתי הלוי סבו של ה[[רא"ה]], ואם כן הרי שרבי דוד | אין ידועים לנו פרטים רבים אודות חייו. חי בראשית האלף השישי (המחצית השניה של המאה ה-13 לספירה הנוצרית). בחידושיו ל[[מסכת פסחים]] (עמ' שעב) כתב: אדוני זקני רבי בנבנישה הלוי". יתכן שזהו רבי בנבנשתי הלוי סבו של ה[[רא"ה]], ואם כן הרי שרבי דוד הנו בן דודו של הרא"ה. למד אצל רבי שמואל ב"ר שלמה שקלי, ומביאו רבות בספריו (ונראה שהוא הנשיא רבי שמואל ב"ר שלמה מנברבונה ש[[המאירי]] מזכירו בהקדמתו למסכת אבות). שימש כדיין ורב בעיר נרבונה, לצדו של רבי מדרכי קמחי, ותשובות שהשיב במסגרת זו הודפסו בקובץ "[[שו"ת חכמי פרובינציה]]"<ref>{{מקור|שו"ת חכמי פרובינציה אה"ע ט$אה"ע סי' ט}} ו{{מקור|שו"ת חכמי פרובינציה אה"ע טז$שם טז}} תשובות אלו הודפסו קודם לכן ב"ספר המכתם" על מסכתות פסחים, סוכה ומו"ק במהדורת הרב משה בלוי, ניו ויורק תשי"ט (עמ' רלט-רנט). תשובה נוספת מודפסת ב{{מקור|שו"ת חכמי פרובינציה חו"מ נב}}. </ref>. | ||
=="ספר המכתם"== | =="ספר המכתם"== | ||
חיבורו על הלכות הרי"ף (ובמקומות מסוימים מביא גם פירושים על דברי הגמרא שלא נכללו ברי"ף), נקרא בפי הראשונים "ספר המכתם" ({{מקור|מגן אבות למאירי עמ' לו}}; {{מקור|מאירי ביצה ו א}} ד"ה וכיון; פעמים רבות בארחות חיים ובכל בו ועוד). ונראה, שהמחבר קרא לספרו בשם זה משום ששמו דוד, ע"ש הפסוק "מכתם לדוד". | חיבורו על הלכות הרי"ף (ובמקומות מסוימים מביא גם פירושים על דברי הגמרא שלא נכללו ברי"ף), נקרא בפי הראשונים "ספר המכתם" ({{מקור|מגן אבות למאירי עמ' לו}}; {{מקור|מאירי ביצה ו א}} ד"ה וכיון; פעמים רבות בארחות חיים ובכל בו ועוד). ונראה, שהמחבר קרא לספרו בשם זה משום ששמו דוד, ע"ש הפסוק "מכתם לדוד". רבי דוד מרבה להביא בחיבורו מדברי חכמי פרובנס - [[רבי משולם בן משה]] (בעל "ספר ההשלמה" על הרי"ף), ה[[ראב"ד]], [[רבי זרחיה הלוי]] ו[[רבי יצחק בן אבא מארי]] (בעל העיטור). | ||
הספר התפשט בפרובנס כבר בדורו של ר' דוד. דבריו מובאים רבות בספרי חכמי פרובנס של אותה התקופה- "[[ארחות חיים]]" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], ספר ה[[כל בו]], "בית החבירה" ו"מגן אבות" ל[[רבי מנחם המאירי]]. גם חכמי ספרד הכירו את ספר המכתם, והוא הובא בספריהם של יוצאי ספרד כ[[רבי שמעון בן צמח דוראן]] (הרשב"ץ)<ref>{{מקור|תשב"ץ א קיא$ח"א סי' קיא}} ו{{מקור|תשב"ץ ב רסג$ח"ב סי' רסג}} ופעמים רבות בחידושיו על מסכת ברכות.</ref> ובנו [[רבי שלמה בן שמעון|רבי שלמה]] (הרשב"ש)<ref>{{מקור|רשב"ש תריט}}</ref>, [[רבי שלמה סירילאו]]<ref>פירושו לירושלמי כלאיים דף לט ע"ב</ref>, [[רבי משה אלשקר]]<ref>{{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קז}} (שם הוא מצטט קטע מן הספר שראה במצרים) ו{{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר לה$שם לה}}. </ref> ו[[רבי בצלאל אשכנזי]]<ref>כתב יד שהובא על ידי ה[[חיד"א]], פתח עיניים פסחים קט ע"ב. </ref>, וכן הגיע לאיטליה<ref>רבי נתנאל טרבוט הדפיס חלקים מספר המכתם תחת השם "תוספות ספרדיות". תוספות אלו הובאו על ידי ה[[מהר"יק]] ({{מקור|מהרי"ק נ$שורש נ}} ; {{מקור|מהרי"ק קנב$קנב}} ועוד). גם [[רבי יהושע בועז]] כנראה מצטט מדבריו {{מקור|שלטי הגבורים מגילה ב ב|כן}}.</ref>. פעמים מספר, דבריו הובאו ב[[שולחן ערוך]] ובהגהות ה[[רמ"א]], אך תמיד מתוך דברי החכמים שהביאוהו. | |||
הספר נותר במשך שנים רבות בכתב יד, והודפס בחלקים: | |||
* בשנת תקס"א, הדפיס בליוורנו ר' אברהם בן אליעזר הלוי קובץ חידושי הראשונים על הש"ס בשם "סם חיים", שם הובאו קטעים מהמכתם על [[מסכת מגילה]] ו[[מסכת יומא]] בשם "רבי טודרוס הלוי", אולם מקורם אינו ברבי טודרוס הלוי אלא בספר המכתם<ref>הרב רן יוסף לב, "בענין ייחוסם של הליקוטים שבספר סם חיים לרבינו דוד ב"ר לוי מנרבונה", בתוך: "מקבציאל" לב, ירושלים תשס"ז, עמ' תרכט-תרל. כל הקטעים המודפסים שם מופיעים בספר המכתם שהודפס מאוחר יותר. </ref>. | |||
* בשנת תרס"ד הוציא ר' מנשה גרוסברג מטרסטינא את הספר על [[מסכת מגילה]] וליקוטים על [[מסכת יומא]]. | |||
* בשנת תשי"ט הוציא הרב משה יהודה בלוי בניו יורק את ספר המכתם על מסכתות [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת סוכה|סוכה]] ו[[מסכת מועד קטן|מועד קטן]], בתוספת התשובות שהודפסו בשו"ת חכמי פרובינציה. | |||
* בשנת תשי"ט הוציא בירושלים הרב אברהם סופר הו"ל בשנת תשי"ט את ספר המכתם על מסכתות סוכה, [[מסכת ביצה|ביצה]], מועד קטן ופסחים. | |||
* קטעים אחדים מן הספר על מסכת פסחים הודפסו באותה שנה בתוך "גמרא שלמה". | |||
* בשנת תשכ"ג הדפיס הרב משה הרשלר בספר "גנזי ראשונים" (בהוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם) את הספר על מסכתות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], יומא ו[[מסכת תענית|תענית]]. | |||
* בשנת תשכ"ז הדפיס הרב הרשלר את הספר על [[מסכת ברכות]]. | |||
* בשנת תשנ"ז הדפיס שנית הרב משה יהודה בלוי את הספר על מסכת מגילה, ע"פ מהדורתו של הרב מנשה גרוסברג. | |||
* בשנת תשע"ה יצאה לאור בירושלים מהרורה חדשה של ספר המכתם על מסכתות ברכות, ראש השנה ופסחים, על פי כתבי יד נוספים, בעריכת הרב יוסף הלל והרב רן יוסף לב, בהוצאת מכון אהבת שלום. | |||
אם כן, כיום מצויים בידינו פירושיו למסכתות ברכות, פסחים, ראש השנה (מפרק שלישי ואילך), סוכה, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן. מדבריו ומדברי המביאים אותו עולה שכתב פירוש על מסכתות נוספות ([[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת שבת|שבת]], ואולי גם [[מסכת כתובות|כתובות]] ו[[מסכת נדרים|נדרים]]) ויתכן שחיבר פירוש לכל הש"ס. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* פנחס רוט, '''רבי דוד בן לוי וספרו 'המכתם'''', מבוא לספר המכתם על מסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת פסחים|פסחים]] ו[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], מכון אהבת שלום, ירושלים תשע"ה. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:דוד הלוי}} | {{מיון רגיל:דוד הלוי}} | ||
גרסה מ־12:02, 12 ביוני 2015
|
|
רבי דוד ב"ר לוי הלוי מנרבונה היה רב ודיין בעיר נרבונה שבפרובנס בתחילת האלף השישי. מחבר "ספר המכתם" על הלכות הרי"ף.
חייו
אין ידועים לנו פרטים רבים אודות חייו. חי בראשית האלף השישי (המחצית השניה של המאה ה-13 לספירה הנוצרית). בחידושיו למסכת פסחים (עמ' שעב) כתב: אדוני זקני רבי בנבנישה הלוי". יתכן שזהו רבי בנבנשתי הלוי סבו של הרא"ה, ואם כן הרי שרבי דוד הנו בן דודו של הרא"ה. למד אצל רבי שמואל ב"ר שלמה שקלי, ומביאו רבות בספריו (ונראה שהוא הנשיא רבי שמואל ב"ר שלמה מנברבונה שהמאירי מזכירו בהקדמתו למסכת אבות). שימש כדיין ורב בעיר נרבונה, לצדו של רבי מדרכי קמחי, ותשובות שהשיב במסגרת זו הודפסו בקובץ "שו"ת חכמי פרובינציה"[1].
"ספר המכתם"
חיבורו על הלכות הרי"ף (ובמקומות מסוימים מביא גם פירושים על דברי הגמרא שלא נכללו ברי"ף), נקרא בפי הראשונים "ספר המכתם" (מגן אבות למאירי עמ' לו; מאירי ביצה ו א ד"ה וכיון; פעמים רבות בארחות חיים ובכל בו ועוד). ונראה, שהמחבר קרא לספרו בשם זה משום ששמו דוד, ע"ש הפסוק "מכתם לדוד". רבי דוד מרבה להביא בחיבורו מדברי חכמי פרובנס - רבי משולם בן משה (בעל "ספר ההשלמה" על הרי"ף), הראב"ד, רבי זרחיה הלוי ורבי יצחק בן אבא מארי (בעל העיטור).
הספר התפשט בפרובנס כבר בדורו של ר' דוד. דבריו מובאים רבות בספרי חכמי פרובנס של אותה התקופה- "ארחות חיים" לרבי אהרן הכהן מלוניל, ספר הכל בו, "בית החבירה" ו"מגן אבות" לרבי מנחם המאירי. גם חכמי ספרד הכירו את ספר המכתם, והוא הובא בספריהם של יוצאי ספרד כרבי שמעון בן צמח דוראן (הרשב"ץ)[2] ובנו רבי שלמה (הרשב"ש)[3], רבי שלמה סירילאו[4], רבי משה אלשקר[5] ורבי בצלאל אשכנזי[6], וכן הגיע לאיטליה[7]. פעמים מספר, דבריו הובאו בשולחן ערוך ובהגהות הרמ"א, אך תמיד מתוך דברי החכמים שהביאוהו.
הספר נותר במשך שנים רבות בכתב יד, והודפס בחלקים:
- בשנת תקס"א, הדפיס בליוורנו ר' אברהם בן אליעזר הלוי קובץ חידושי הראשונים על הש"ס בשם "סם חיים", שם הובאו קטעים מהמכתם על מסכת מגילה ומסכת יומא בשם "רבי טודרוס הלוי", אולם מקורם אינו ברבי טודרוס הלוי אלא בספר המכתם[8].
- בשנת תרס"ד הוציא ר' מנשה גרוסברג מטרסטינא את הספר על מסכת מגילה וליקוטים על מסכת יומא.
- בשנת תשי"ט הוציא הרב משה יהודה בלוי בניו יורק את ספר המכתם על מסכתות פסחים, סוכה ומועד קטן, בתוספת התשובות שהודפסו בשו"ת חכמי פרובינציה.
- בשנת תשי"ט הוציא בירושלים הרב אברהם סופר הו"ל בשנת תשי"ט את ספר המכתם על מסכתות סוכה, ביצה, מועד קטן ופסחים.
- קטעים אחדים מן הספר על מסכת פסחים הודפסו באותה שנה בתוך "גמרא שלמה".
- בשנת תשכ"ג הדפיס הרב משה הרשלר בספר "גנזי ראשונים" (בהוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם) את הספר על מסכתות ראש השנה, יומא ותענית.
- בשנת תשכ"ז הדפיס הרב הרשלר את הספר על מסכת ברכות.
- בשנת תשנ"ז הדפיס שנית הרב משה יהודה בלוי את הספר על מסכת מגילה, ע"פ מהדורתו של הרב מנשה גרוסברג.
- בשנת תשע"ה יצאה לאור בירושלים מהרורה חדשה של ספר המכתם על מסכתות ברכות, ראש השנה ופסחים, על פי כתבי יד נוספים, בעריכת הרב יוסף הלל והרב רן יוסף לב, בהוצאת מכון אהבת שלום.
אם כן, כיום מצויים בידינו פירושיו למסכתות ברכות, פסחים, ראש השנה (מפרק שלישי ואילך), סוכה, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן. מדבריו ומדברי המביאים אותו עולה שכתב פירוש על מסכתות נוספות (חולין, שבת, ואולי גם כתובות ונדרים) ויתכן שחיבר פירוש לכל הש"ס.
לקריאה נוספת
- פנחס רוט, רבי דוד בן לוי וספרו 'המכתם', מבוא לספר המכתם על מסכתות ברכות, פסחים וראש השנה, מכון אהבת שלום, ירושלים תשע"ה.
הערות שוליים
- ↑ אה"ע סי' ט ושם טז תשובות אלו הודפסו קודם לכן ב"ספר המכתם" על מסכתות פסחים, סוכה ומו"ק במהדורת הרב משה בלוי, ניו ויורק תשי"ט (עמ' רלט-רנט). תשובה נוספת מודפסת בשו"ת חכמי פרובינציה חו"מ נב.
- ↑ ח"א סי' קיא וח"ב סי' רסג ופעמים רבות בחידושיו על מסכת ברכות.
- ↑ רשב"ש תריט
- ↑ פירושו לירושלמי כלאיים דף לט ע"ב
- ↑ שו"ת מהר"ם אלשקר קז (שם הוא מצטט קטע מן הספר שראה במצרים) ושם לה.
- ↑ כתב יד שהובא על ידי החיד"א, פתח עיניים פסחים קט ע"ב.
- ↑ רבי נתנאל טרבוט הדפיס חלקים מספר המכתם תחת השם "תוספות ספרדיות". תוספות אלו הובאו על ידי המהר"יק (שורש נ ; קנב ועוד). גם רבי יהושע בועז כנראה מצטט מדבריו (שלטי הגבורים מגילה ב ב).
- ↑ הרב רן יוסף לב, "בענין ייחוסם של הליקוטים שבספר סם חיים לרבינו דוד ב"ר לוי מנרבונה", בתוך: "מקבציאל" לב, ירושלים תשס"ז, עמ' תרכט-תרל. כל הקטעים המודפסים שם מופיעים בספר המכתם שהודפס מאוחר יותר.