רבי הלל מפאריטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי הלל מפאריטש''' היה מחשובי רבני חב"ד. ==תולדות חייו== נולד בחומץ שברוסיה הלבנה לרבי מאיר. התפרסם...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי הלל מפאריטש''' היה מחשובי [[רב]]ני [[חב"ד]]. | '''רבי הלל הלוי מליסוב מפאריטש''' היה מחשובי [[רב]]ני [[חב"ד]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בחומץ שברוסיה הלבנה לרבי מאיר. התפרסם כעילוי ונודע כ"העילוי מחומץ". בצעירותו התקרב ל[[רבי אברהם דב מאוורוטש]] ו[[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]], אצלם החל את דרכו ב[[החסידות|חסידות]]. על פי המסופר בקרב החסידים, ר' הלל התחתן לפני היותו [[בר מצוה]], ולכן זכה לכינוי "ר' הלל חול המועד", מפני שהתעטף ב[[טלית]] לפני שהניח [[תפילין]], כפי שנהוגים ב[[חול המועד]]. בהמשך דרכו נחשף ל[[ספר התניא]] של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], נסע לליובאוויטש והספיק להכיר את בנו [[האדמו"ר האמצעי]]. הוא החל לתפוס מרכזי ב[[חסידות חב"ד]]. האדמו"ר השלישי, [[הצמח צדק]], היה שולח אליו תלמידים מובחרים לקבל ממנו הדרכה. | נולד בחומץ שברוסיה הלבנה לרבי מאיר. התפרסם כעילוי ונודע כ"העילוי מחומץ". בצעירותו התקרב ל[[רבי אברהם דב מאוורוטש]] ו[[רבי מנחם נחום מטשרנוביל]], אצלם החל את דרכו ב[[החסידות|חסידות]]. על פי המסופר בקרב החסידים, ר' הלל התחתן לפני היותו [[בר מצוה]], ולכן זכה לכינוי "ר' הלל חול המועד", מפני שהתעטף ב[[טלית]] לפני שהניח [[תפילין]], כפי שנהוגים ב[[חול המועד]]. בהמשך דרכו נחשף ל[[ספר התניא]] של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]], נסע לליובאוויטש והספיק להכיר את בנו [[האדמו"ר האמצעי]]. הוא החל לתפוס מרכזי ב[[חסידות חב"ד]]. האדמו"ר השלישי, [[הצמח צדק]], היה שולח אליו תלמידים מובחרים לקבל ממנו הדרכה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{מיון רגיל:הלל מפאריטש}} | {{מיון רגיל:הלל מפאריטש}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]][[קטגוריה:רבני חב"ד]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:לויים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים רוסים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:32, 20 באפריל 2013
|
|
רבי הלל הלוי מליסוב מפאריטש היה מחשובי רבני חב"ד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בחומץ שברוסיה הלבנה לרבי מאיר. התפרסם כעילוי ונודע כ"העילוי מחומץ". בצעירותו התקרב לרבי אברהם דב מאוורוטש ורבי מנחם נחום מטשרנוביל, אצלם החל את דרכו בחסידות. על פי המסופר בקרב החסידים, ר' הלל התחתן לפני היותו בר מצוה, ולכן זכה לכינוי "ר' הלל חול המועד", מפני שהתעטף בטלית לפני שהניח תפילין, כפי שנהוגים בחול המועד. בהמשך דרכו נחשף לספר התניא של רבי שניאור זלמן מלאדי, נסע לליובאוויטש והספיק להכיר את בנו האדמו"ר האמצעי. הוא החל לתפוס מרכזי בחסידות חב"ד. האדמו"ר השלישי, הצמח צדק, היה שולח אליו תלמידים מובחרים לקבל ממנו הדרכה.
כיהן כרב בעיר פאריטש, לאחר מכן עבר לכה כרב בבוברויסק. כרב, התקבל בכבוד גם על ידי ה"מתנגדים" בעיר.
הרבה לנדוד על מנת לאסוף כספים לישובים החקלאיים היהודיים שהתייעצו עמו וקבלו את הדרכתו. נפטר בחרסון במהלך אחד המסעות האלה, בי"א באב תרכ"ד, ונטמן שם.
ספריו[עריכה]
ספריו שנדפסו אחרי מותו:
- אמרי נועם- של ראש השנה ושביעי של פסח.
- ליקוטי ביאורים על תורתו של האדמו"ר האמצעי.
- מאמר ההשתטחות
- פלח הרימון על ספר בראשית, שמות ושיר השירים.