רבי וידאל די טולושא

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי וידאל די טולושא (טולוזא, מכונה גם הרב המגיד על שם פירושו), גדול מפרשי הרמב"ם, בעל "מגיד משנה" על משנה תורה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיר טולוז שבקטלוניה (כיום בצרפת). סביר להניח שבגיל צעיר עזב את טולוז, מפני שיהודי העיר גורשו, והנשארים נטבחו.

ישנו ויכוח מי היו רבותיו. הרדב"ז (ח"ו סי' ב"א שטז) כתב ש"בעל 'מגיד משנה' הוא תלמידו של הרשב"א". הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ו, ערך [ד] רבינו וידאל די טולושא) כתב שלא מסתבר שהיה תלמידו ממש, משום שאף שהוא מצטט מדברי הרשב"א רבות, לא מצאנו בשום מקום שהוא מכנה את הרשב"א בכינויים: 'רבי', 'מורי' וכדומה, ואף במחינת סדר הזמנים רחוק הדבר. ומסיים החיד"א: "לכן היה נראה שמה שכתב [הרדב"ז]: 'תלמידו של הרשב"א'... כונתו שהולך בעקבותיו תמיד".

כמו כן, משיג החיד"א על דברי רבי חיים ויטאל, שרבו של רבי וידאל היה הרא"ה(דרוש מקור), שהדבר איננו מסתדר עם סדר הזמנים, וגם לא נראה כן מדברי רבי וידאל[1].

רבי יוסף קארו כותב (הקדמת הכסף משנה), כי ר' וידאל היה חברו של הר"ן.

הריב"ש מכנה את רבי וידאל בכינוי "רבי אנוידאל"[2], ופירושו- "האדון וידאל", שכן א' ו- נ' הן קיצור המילה 'אדון', וזו תופסת מקובלת בתשובות הר"ן, הריב"ש והתשב"ץ (שו"ת חיים שאל ח"א סוף סי' לח; וכן שם הגדולים, שם).

הריב"ש ורבי יוסף קארו מכנים אותו 'קדוש'(דרוש מקור), ויש שהסיקו מכאן, שכנראה נרצח על קידושה ה' ברדיפות שהיו בזמנו על יהודי ספרד וקטלוניה(דרוש מקור).

על פי דברי רבי חיים ויטאל בשם האר"י (שער הגלגולים, הקדמה לח, מהדורת ירושלים תשמ"ח, עמ' קכו[3]; וכן בספר החזיונות), רבי חיים ויטאל הוא גלגול מנשמתו של רבי וידאל, שכן פירוש המילה וידאל (וכן ויטאל) הוא "חיים"(דרוש מקור). על פי דבריו, רבי וידאל נאלץ לחזור בגלגול מפני שהורה לאשה הוראה שגויה בהלכות נדה(דרוש מקור), או מפני שהתעסק בפילוסופיה במקום בקבלה.

משפחתו[עריכה]

בנו היה רבי יצחק, והיה רב בעיר אלקלה שבספרד, ואליו מופנית התשובה בשו"ת הריב"ש (סי' תעג).

ספרו מגיד משנה[עריכה]

פירושו "מגיד משנה" נחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והיסודיים ביותר לספר היד החזקה. הוא נכתב רק על הספרים: זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים. אמנם, על פי דבריו של מהר"ם אלשקאר, נמצאים במצרים כתבי יד של פירושיו לשאר ספרי הרמב"ם.

בפירושו, מביא את מקורותיו של הרמב"ם, וכן מגן עליו מקושיותיו של הראב"ד. לרוב, כאשר יש מחלוקת בינו לבין נושא כלים אחר, ההלכה נפסקה כדבריו.

בהקדמתו משבח את הסדר שסידר הרמב"ם את ספרו:

"יותר שהיה רבינו חכם בדיני התורה ודבריו בהם צוף אמרי נועם, עוד אזן וחקר בהפלגת סידורו בספריו ולמד דעת את העם, בהיות כל דבר דבור על אופניו וכל ענין מיושב במקומו. לזאת כל בקי בספריו ואשר יחפוץ לבוא לחדריו, כי מקדש מלך ובית ממלכה סתריו, וערב לו לדעת סידור רבינו במאמריו" (הקדמת המגיד משנה לספר זמנים).

יד מלאכי כללי הפוסקים כללי הרב המגיד והכ"מ ומגדל עוז: "קבלתי מרבותי שביאור ג' פרקים ראשונים מהלכות גירושין עד ד"ה אבד וכו' איננו לשון הרב המגיד ז"ל כי אם דברי תלמיד וכן נראה מתשובת ריב"ש ז"ל סוף סי' קי"ז, מוהריק"ש בתשובותיו כ"י סי' פ"ב וע"ע כ"מ פכ"ג מהלכות אישות הלכה ח' ובני יעקב דף קמ"ד ד' וקנ"ט א':"


התייחסות חכמי הדורות לחיבורו[עריכה]

כתב הרדב"ז (ח"ה ללשונות הרמב"ם סי' לא): "וכלל גדול יש לי כל מקום שאני רואה מחלוקת בדברי הרב ז"ל [- הרמב"ם] אני סומך על דברי בעל 'מגיד משנה', שהיה אדם גדול ובקי, ורוב שיטתו הוא כשיטת הרשב"א. ועוד שכיון שהוא בא לפרש דבריו [- של הרמב"ם] דקדק בהם כל הצורך"[4]. מתוך הערכתו העצומה לפירוש המגיד משנה, כתב הרדב"ז פירוש לחלקי הרמב"ם אותם לא פירש ה'מגיד משנה'.

כתב המהרח"ש (בתשובות השייכות לאה"ע סי' לא, והובא בספר 'יד מלאכי', כללי הרב המגיד), שמכיון שהרב המגיד החשיב ביותר את דברי הרשב"א ותמיד עסק בתורתו ומצטט את דבריו, על כן ברור שהוא בר סמכא גדול יותר, על פני פרשנים אחרים, במקום שישנם חילוקי דיעות מה היא דעת הרשב"א.

כללי המגיד משנה[עריכה]

בספר 'יד מלאכי' (כללי המגיד משנה) ליקט כמה כללים מחכמי ישראל לדורותיהם, בדרכי ה'מגיד משנה:

  • כתב בכנסת הגדולה (חו"מ סי' עז הגהות הב"י אות כ"ז) בשם ספר 'פליטת בית יהודה' שכל מקום שאומר הרב המגיד שלא מצא ראיה לדברי הרמב"ם, מסכימים כל המפרשים שכוונתו לחלוק על הרמב"ם.
  • כתב בספר 'הלכה למשה' (פ"ד מהל' מכירה ה"ה, דף צד טור ג) שכשהרב המגיד מכנה את הרמב"ם "מחבר" (ולא "רבינו" כדרכו), סימן שהוא חולק עליו להלכה. מאידך הרב החיד"א (שם הגדולים, שם) חולק עליו וסובר שאסור לומר כך, ולשון זו ("המחבר") איננה זלזול ברמב"ם, והרב המגיד מכנה את הרמב"ם "פעמים כך [- רבינו] ופעמים כך [- המחבר]".

חיבורים נוספים[עריכה]

מיוחס לו פירוש לספר איוב ופירוש ערבי ספר "תולעת ההגיון" של הפילוסוף הערבי אל עזאלי.

לקריאה נוספת[עריכה]

תקופת חייו של רבי וידאל די טולושא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן



הערות שוליים

  1. כנראה כוונתו שלא נזכירו בתארים: 'מורי', 'רבי' וכדומה, כפי שהעיר החיד"א על דברי הרדב"ז; וכן לעובדה שהרא"ה נזכר ב'מגיד משנה' פעמים בודדות (פחות מעשרים וחמישה פעמים) בלבד. [לשם השוואה, הרשב"א נזכר בפירושו למעלה מאלף פעמים].
  2. ראה שו"ת הריב"ש (סי' שפח: "...גם הרב אנוידל דטולושה ז"ל נטה לזה בספרו..." וראה במוזכר להלן מדברי הרב החיד"א.
  3. וכן בקצרה בעמ' קל
  4. והדברים הובאו בספר 'שם הגדולים' להרב החיד"א (שם) - אלא שציין לשו"ת הרדב"ז ח"א סי' קעד - ולפנינו ליתא שם; וכן ב'יד מלאכי' יד מלאכי (כללי הרב המגיד) הביא זה וציין ל"שו"ת רדב"ז ח"א סי' קע"ד [- לפנינו אינו שם], ובח"ב בלשונותיו על הרמב"ם סי' ל"א [- זה המקור שהובא בפנים] ובקובץ ג' בלשונות הרמב"ם סי' ק"ד וקמ"ח."
  5. בפורום פרוייקט השו"ת נכתב ע"י המערכת שביוגרפיה זו נכתבה ע"י הרב יואל קטן.