רבי חיים בנבנשתי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
*'''פסח מעובין'''- על [[הגדה של פסח]]. | *'''פסח מעובין'''- על [[הגדה של פסח]]. | ||
*'''חמרא וחיי'''- על [[מסכת סנהדרין]]. | *'''חמרא וחיי'''- על [[מסכת סנהדרין]]. | ||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בנבנשתי חיים}} | {{מיון רגיל:בנבנשתי חיים}} | ||
גרסה מ־00:57, 5 בפברואר 2012
|
|
רבי חיים בנבנשתי (בנבנשת) היה מגדולי רבני טורקיה, מחבר "כנסת הגדולה" על השולחן ערוך.
תולדות חייו
נולד בקושטא (איסטנבול) בשנת שס"ג לרבי ישראל בנבנשתי נצר למשפחת בנבנשתי הנודעת[1].
בצעירותו למד אצל סבו רבי משה בנבנשתי. בהמשך, למד אצל רבי יוסף סאמיגה ורבי צמח נארבוני. בהמשך, למד בישיבתו של רבי יוסף מטראני (מהרי"ט), שהעריכו ואהבו מאד, והתייחס אליו כאל חבר ולא כאל תלמיד.
בשנת שפ"ד, בהיותו בן 21, התמנה להיות חבר ב"מועצת החכמים" של קושטא, בראש מחלקת "איסור והיתר".
בשנת ת"ג מונה להיות רב בעיר חירא הסמוכה לאיזמיר.
בשנת תי"ח עבר לאיזמיר, ובשנת תכ"א, משנחלש רב העיר רבי יוסף איסקאפה, מילא את מקומו בפועל, ובשנת תכ"ו מונה באופן רשמי לרבה של איזמיר.
על כיסא הרבנות באיזמיר ישב במשך שבע שנים, עד לפטירתו בי"ט באלול תל"ג.
ספריו
- כנסת הגדולה- חיבורו המרכזי, פירוש על השולחן ערוך. המחבר מגדיר את החיבור: "החיבור הזה כולל כל פרטי הדינים המחושים שבאו בספרי תשובות גדולי האחרונים, מזמן הרב המשביר (רבי יוסף קארו[2]) עד זמנינו..." וגם "דברים שנשמיט הרב המשביר מהקודמים אליו".
- שיירי כנסת הגדולה- הוספות לכנסת הגדולה.
- ינא דחיי- על הסמ"ג.
- בעי חיי- שו"ת בארבעה כרכים.
- פסח מעובין- על הגדה של פסח.
- חמרא וחיי- על מסכת סנהדרין.
הערות שוליים
- ↑ משפחה זו מוצאה בברצלונה שבספרד. פירוש שם המשפחה: "ברוכים הבאים" למשפחה זו השתייכו בני משפחת "אפשטיין" (הערוך השולחן ובנו רבי ברוך ועוד).
- ↑ על שם הפסוק: "ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ" (בראשית מב ו)