רבי חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Chaim_Yosef_David_Azulai.jpg|left|thumb|250px|רבי חיים יוסף דוד אזולאי - המקור:ויקישיתוף, תרם: Inyan]] | [[תמונה:Chaim_Yosef_David_Azulai.jpg|left|thumb|250px|רבי חיים יוסף דוד אזולאי - המקור:ויקישיתוף, תרם: Inyan]] | ||
'''חיים יוסף דוד אזולאי''', היה [[שליח דרבנן]] - | '''חיים יוסף דוד אזולאי''', היה [[שליח דרבנן]] - שְׁלוּחָא דְּרַבָּנָן <ref>שליח ואוסף תרומות</ref> . מגדולי הפוסקים ומקובל. העתיק ספרים וכתבי יד עתיקים ונמנה עם ראשוני הביבליוגרפים העברים. | ||
החיד"א נולד ב[[ירושלים]] בתחילת | ==תולדות חייו== | ||
החיד"א נולד ב[[ירושלים]] בתחילת שנת תפ"ד (1724) לאביו הרב רפאל יצחק זרחי', ממשפחת אברהם אזולאי, מחבר '''חסד לאברהם''' מחכמי קשטיליא שבאו מ[[גרוש ספרד]] והתיישב ב[[חברון]] ואשר נפטר בשנת ת"ד (1643) שם קבןר אביו במערה אחת עם הרב ר"א ארחא. | |||
מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הודיות. | מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הודיות. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
הוא נפטר ממחלה בשבת [[פרשת זכור]] י"א אדר תקס"ו (1806) והוא בן פ"ג (83). הוא נקבר בליבורנו. | הוא נפטר ממחלה בשבת [[פרשת זכור]] י"א אדר תקס"ו (1806) והוא בן פ"ג (83). הוא נקבר בליבורנו. | ||
==על ספרו "העלם דבר"== | |||
היה סופר מהיר וכתב יותר מחמישים ספרים, ביניהם הספר "העלם דבר", שהיווה יסוד לחיבורו "שם הגדולים", הכולל שתי מערכות: א) מערכת גדולים והיא סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברם כסדר א"ב. ב) מערכת ספרים, כסדר א"ב <ref>[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2068 אנציקלופדיה יהודית '''דעת''']</ref>. | |||
הספר "העלם דבר" כתב בבחרותו, ועסק בו בכמה השמטות והשגות על גדולי ישראל שנעלם מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות החכמים, ולכן הקשו על הרב מדברי תלמידו ומסברת אחרון על קדמון. מחברת זו הייתה בסיס לחבורו "שם הגדולים", שהוא אבן הפינה לתולדות גדולי ישראל. | |||
הספר כולל שני חלקים [מערכות]: | |||
# מערכת גדולים, סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברים בסדר א"ב. | |||
# מערכת ספרים, ספרי המחברים שנזכרו בחלק א', בסדר א"ב. | |||
רשימת המחברים כוללת יותר מ- 1300 שמות, ורשימת הספרים יותר מ- 2200. לתולדות הוסיף אגדות-עם שאין לסמוך עליהם. יצחק אייזיק בן-יעקב ערך מחדש את "שם הגדולים" (וילנה 1852)<ref>שם</ref>. | |||
==העלאת עצמותיו לארץ ישראל== | |||
בשנת 1960 , [[הראשון לציון]][[ רבי יצחק נסים]], מינה את [[רבי מרדכי אליהו]] לימים הראשון לציון לפקח ולנהל את סוגיית העלאת עצמותיו של החיד"א ל[[ארץ ישראל]], והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בשם יד החיד"א. | בשנת 1960 , [[הראשון לציון]][[ רבי יצחק נסים]], מינה את [[רבי מרדכי אליהו]] לימים הראשון לציון לפקח ולנהל את סוגיית העלאת עצמותיו של החיד"א ל[[ארץ ישראל]], והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בשם יד החיד"א. | ||
בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק נסים]] שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים [[ארון קודש|ארונות קודש]] מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל. | |||
בקבורה ולפניה התרחשו אירועים חריגים, אותם ראה הרב מרדכי אליהו כניסים גלויים. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 24: | שורה 43: | ||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99 חיים יוסף דוד אזולאי] - הויקיפדיה העברית | * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99 חיים יוסף דוד אזולאי] - הויקיפדיה העברית | ||
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | [[קטגוריה:רבנים איטלקים|אזולאי, חיים יוסף דוד|החיד"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי|אזולאי, חיים יוסף דוד|החיד"א]] | ||
גרסה מ־23:47, 26 בינואר 2009
|
|
חיים יוסף דוד אזולאי, היה שליח דרבנן - שְׁלוּחָא דְּרַבָּנָן [1] . מגדולי הפוסקים ומקובל. העתיק ספרים וכתבי יד עתיקים ונמנה עם ראשוני הביבליוגרפים העברים.
תולדות חייו
החיד"א נולד בירושלים בתחילת שנת תפ"ד (1724) לאביו הרב רפאל יצחק זרחי', ממשפחת אברהם אזולאי, מחבר חסד לאברהם מחכמי קשטיליא שבאו מגרוש ספרד והתיישב בחברון ואשר נפטר בשנת ת"ד (1643) שם קבןר אביו במערה אחת עם הרב ר"א ארחא.
מספרים שכאשר נולד היה בן 7 חודשים, חשבו אותו למת ועזבו אותו וזקנתו הצילה אותו. למד תורה יומם ולילה, בעוני רב ואכל "רק לחם נקודים כל ימי החול". בן 17 כתב את ספרו הראשון "שער יוסף" על מסכת הודיות.
לחיד"א היו שני בנים ושתי בנות. כאשר היה בשליחות מצווה בטוניס, בשנת תקל"ד (1774), קבל אגרת מליבורנו ובה נמסר לו על פטירתה.בספר תולדות החיד"א כתוב ש"היתה יחידה בדורה בחכמה בצניעות נקיות וכ"ו". איש לא ידע עך כך כדי שלא יציעו לא אישה משם.
בנו בכורו היה הרב אברהם, גדול בתורה ובחכמה, יצא בשליחות למדינות אשכנז ופולין ונפטר בחיי אביו. בנו של רבי אברהם, נסים זרחיה היה רב בצפת. אף הוא מת, תחת מפולת מרעידת האדמה בשנת תקצ"ו (1837).
בנו השני, הרב רפאל ישעי' היה הרב של יהדות אנקונה.
השליחות הראשונה שבצע הייתה מחברון בשנת תקט"ו (1755) והיה ב"אפריקא, ממצרים, וטוניס ואגפיה". בפעם השנייה "סבב שליחותו גם ברוב מדינת פרנקיה, צרפת, אנגילטירה, הולאנדי, אשכנז ואגפיה".
הוא נפטר ממחלה בשבת פרשת זכור י"א אדר תקס"ו (1806) והוא בן פ"ג (83). הוא נקבר בליבורנו.
על ספרו "העלם דבר"
היה סופר מהיר וכתב יותר מחמישים ספרים, ביניהם הספר "העלם דבר", שהיווה יסוד לחיבורו "שם הגדולים", הכולל שתי מערכות: א) מערכת גדולים והיא סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברם כסדר א"ב. ב) מערכת ספרים, כסדר א"ב [2].
הספר "העלם דבר" כתב בבחרותו, ועסק בו בכמה השמטות והשגות על גדולי ישראל שנעלם מהם ידיעת סדר הזמנים ותולדות החכמים, ולכן הקשו על הרב מדברי תלמידו ומסברת אחרון על קדמון. מחברת זו הייתה בסיס לחבורו "שם הגדולים", שהוא אבן הפינה לתולדות גדולי ישראל.
הספר כולל שני חלקים [מערכות]:
- מערכת גדולים, סדר יוחסין למשפחות וספרים ומחברים בסדר א"ב.
- מערכת ספרים, ספרי המחברים שנזכרו בחלק א', בסדר א"ב.
רשימת המחברים כוללת יותר מ- 1300 שמות, ורשימת הספרים יותר מ- 2200. לתולדות הוסיף אגדות-עם שאין לסמוך עליהם. יצחק אייזיק בן-יעקב ערך מחדש את "שם הגדולים" (וילנה 1852)[3].
העלאת עצמותיו לארץ ישראל
בשנת 1960 , הראשון לציוןרבי יצחק נסים, מינה את רבי מרדכי אליהו לימים הראשון לציון לפקח ולנהל את סוגיית העלאת עצמותיו של החיד"א לארץ ישראל, והוא נקבר בהר המנוחות בשם יד החיד"א.
בשנת תשט"ז 1956 ,במלאות מאה וחמישים שנה לפטירתו, הועלו עצמותיו ארצה והוא נקבר בהר המנוחות ביום כ' באייר. היתה זו יוזמתו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים שהייתה לו חיבה מיוחדת לפועלו ולכתביו. שותף ליוזמתו היה שלמה אומברטו נכון נשיא ארגון יוצאי איטליה בישראל, אשר העלה קרוב לארבעים ארונות קודש מבתי כנסת עזובים באיטליה לבתי כנסת בישראל.
בקבורה ולפניה התרחשו אירועים חריגים, אותם ראה הרב מרדכי אליהו כניסים גלויים.
קישורים חיצוניים
- תולדות חיד"א - בספר שם גדולים
- חיים יוסף דוד אזולאי - הויקיפדיה העברית
- ↑ שליח ואוסף תרומות
- ↑ אנציקלופדיה יהודית דעת
- ↑ שם