Open main menu

רבי חיים מאיר הגר

רבי חיים מאיר הגר
Imreichaim.JPG
חיבורו העיקרי אמרי חיים
תאריך לידה ט"ו בכסלו תרמ"ח
תאריך פטירה ט' בניסן תשל"ב
מקום קבורה בני ברק
חסידות ויז'ניץ
מקום פעילות וילחוביץ; גרוסווארדיין; תל אביב; בני ברק.
מספר בשושלת 4
הקודם רבי ישראל מויז'ניץ (אהבת ישראל)
הבא רבי משה יהושע הגר, רבי מרדכי הגר
תחילת כהונה תרצ"ו
בת זוג מרגלית

רבי חיים מאיר הגר (מכונה על שם ספרו האמרי חיים) היה האדמו"ר הרביעי מויז'ניץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ממבססי היהדות החרדית בארץ לאחר השואה וממנהיגיה.

תולדות חייוEdit

נולד לאביו האדמו"ר רבי ישראל הגר, בעל "אהבת ישראל", בט"ו בכסלו תרמ"ח. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית, בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו, אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרוסוורדיין שבטרנסילבניה. היה ידוע בהתמדתו ובלמדנותו, והוסמך לרבנות על ידי רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון מברז'ין (בעל שו"ת מהרש"ם). במהלך השנים כיהן כרבה של העיר וילחוביץ. בשנת תרצ"ו נפטר אביו, והוא הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר בגרוסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה, והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מגרוסוורדיין לרומניה, מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית של יהודי הונגריה הינו זמני בלבד, אך תכניתו לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד, הועבר עם יהודי העיר לגטו. בתו שבע-ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי. על מנת להנצל מעבודה בשבת פצע את עצמו, ובכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו לשהות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. באותה שבת נשלחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר לגרוסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה, החליט להגר ועבר לבלגיה, שם התגורר כשנה, ובחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב (בה כבר שכן קודם לכן אחיו רבי אליעזר הגר, האדמו"ר בעל "דמשק אליעזר" מויז'ניץ, שהקים בה את ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר). בשנת תש"ט החל בהקמת "שיכון ויז'ניץ" בבני ברק, שכלל דירות מגורים לחסידים, מוסדות לימוד לבנים ובנות, אולם שמחות ובית מלון, וכן קנה חלקה לחסידי ויז'ניץ בבית הקברות "שומרי שבת" בעיר.

כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיה מקברניטי היהדות החרדית בארץ.

נפטר בט' ניסן תשל"ב, ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק‏. בנו, רבי משה יהושע הגר כיהן תחתיו כאדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק. בנו רבי מרדכי הגר מכהן כאדמו"ר מויז'ניץ-מונסי.

את דברי תורתו כתב בעצמו בסדרת הספרים "אמרי חיים". כמו כן לוקטו חלק מאמרותיו בספר "ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות.

היה בעל חוש מוזיקלי, וכן חיבר ניגונים רבים. ניגוניו מתאפיינים ברגש רב ומבטאים את אופיו הסוחף. חלק מלחניו חרגו מגבולות החסידות ומפורסמים בכלל העולם האורתודוקסי. בין הניגונים שהלחין: "כבודו מלא עולם", "השבת נועם הנשמות", ועוד.

צאצאיוEdit

  • רבי משה יהושע הגר - האדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק.
  • רבי מרדכי הגר- האדמו"ר מויז'ניץ במונסי, ניו יורק בארצות הברית.
  • מרים- בזיווג ראשון אשת רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. בזיווג שני אשת הרב יהושע גרינוולד מחוסט. בזיווג שלישי אשת הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית ירושלים.
  • הינדא- אשת רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. בנם הוא רבי ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב, ואחד מחתניהם הוא רבי שמואל ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים.
  • שבע ברכה ארנסטר, אשת הרב משה ארנסטר, נשיא קריות "מאור חיים" בצפת ובירושלים.
  • ציפורה- אשת רבי ישראל פרידמן בן שלום, האדמו"ר מפשקאן ונשיא מוסדות "בית ישראל".