Open main menu

רבי חיים מרדכי מרגליות

רבי חיים מרדכי מרגליות היה פוסק חשוב בגליציה, מחבר "שערי תשובה" על שולחן ערוך אורח חיים.

נולד בשנת תק"מ בערך לרבי מנחם מאניש מרגליות, אב"ד ויטקוב, דינוביץ' ולכוביץ'. אחיו היה רבי אפרים זלמן מרגליות. למד תורה אצל אביו. נשא את בת אחיו ר' געציל פשקס מרגליות, מחכמי ה"קלויז" בברודי, והצטרף אליו ל"קלויז". בשנת תק"ס התקבל לכהן כרב בעיירה בסטריצקי הסמוכה לברודי. בהמשך כיהן כרב בדובנא (אולם המשיך לחתום כאב"ד של ביסטריצקי ודובנא). כרב תיקן תקנות שונות לבני הקהילה. על מנת שלא להתפרנס מהרבנות עסק במסחר. השתתף בועידות רבנים שונות שנערכו ברוסיה.

בשנת תקנ"ד החל לפעול ביוזמתו בתי הדפוס העברי הראשון בדובנא, שפעל עד שנת תקס"ח. לאחר שנסגר, החליט הרב מרגליות לחדש אותו, ולקח הלוואות לצורך כך. הוא תכנן להדפיס מהדורה חדשה של שולחן ערוך עם החיבור 'באר היטב' שמלקט את פסקי האחרונים שקמו אמז כתיבת השו"ע עד ימיו. ר' חיים מרדכי רצה להדפיס לצד ה'באר היטב' חיבור משלו, המביא את דברי הפוסקים שלא הובאו ב'באר היטב', כולל רבים מחכמי הספרדים. לצד חיבורו הוא תכנן להוסיף את הגהותיו של אחיו ר' אפרים זלמן לשו"ע בשם 'יד אפרים'. יש אומרים שאחיו גם סייע לו בכתיבת ה'שערי תשובה', כפי שרואים במספר מקומות בחיבור שמפנה לספרו יד אפרים (שדי חמד כללי הפוסקים טו כח; משפט צדק, סוף הספר). שניהם קיבלו הסכמות לספריהם מרבי אברהם יהושע השל מאפטא, רבי יעקב מליסא, החתם סופר והאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

הדפסת הספר החלה בשנת תק"ף, אולם באמצע ההדפסה פרצה שריפה בבית הדפוס שכילתה הרבה מהציוד והספרים. ר' חיים מרדכי, שקיווה לשלם את חובותיו ממכירת הספרים, עזב את דובנא בלב שבור וחובוות גדולים ושב לברודי, שם נפטר (ישנה גרסא שנפטר בשנת תקפ"ג אולם כנראה היא איננה נכונה).

לאחר פטירתו, השלים אחיו את ההדפסה, והספר יצא לאור בשנת תקפ"ה.

תקופת חייו של רבי חיים מרדכי מרגליות על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן