רבי חיים פלאג'י (השני)

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף רבי חיים פלאג'י)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי חיים פלאג'י השני (מכונה החבי"ף- הרב חיים בן יעקב פלאגי') היה מגדולי חכמי ספרד בתקופת האחרונים. מחבר ספרים פורה. נקרא כן על שם סבו רבי חיים פלאג'י (הראשון) אביו של רבי יעקב.

תולדות חייו[עריכה]

נולד באיזמיר שבטורקיה בי"ז בטבת תקמ"ח לרבי יעקב פלאג'י, מחכמי ישיבת "בית יעקב בי רב" באיזמיר. אמו היתה בתו של רבי רפאל יוסף חזן (המכונה הרב החק"ל על שם ספרו חקרי לב), רבה של איזמיר וראש הישיבה, שעלה לארץ ישראל ונעשה לראשון לציון. רבי חיים למד מפי סבו ומפי רבי יעקב גאטנייו. התחתן בסביבות שנת תקס"ז. בשנת תקע"ז הוסמך על ידי סבו לתואר "החכם השלם", והולבש על ידו בגלימה מיוחדת לחכמים. בשנת תקפ"ח, בהיותו בן ארבעים, נפטר אביו. לאחר פטירתו של אביו, קבל עליו משרת דיין באיזמיר וראש הישיבה, ובשנת תקצ"ג הוכתר לאב בית דין. שנה לאחר מכן נפטרה אשתו, ולאחר שלוש שנים, בשנת תר"א, נישא בשנית לוידא נהמא. בשנת תרט"ו התמנה למשרת "הרב הכולל" (הרב הראשי) לאיזמיר, מינוי שאושר על ידי הסולטן. בזכות הסכמת הסולטן למינוי זה, התאפשר לו לנהל את הקהילה. כשהוחלף הסולטן, הורחבו סמכויותיו. הוא ייסד בית חולים יהודי באיזמיר, בסיעום של הנדבנים היהודים משה מונטיפיורי ובנימין רוטשילד. הוא יסד כולל לאברכים מצוינים, על מנת שיוכלו ללמוד ללא טרדות פרנסה. הוא תקין תקנות לביצור וחיזוק החינוך, שמירת המצוות, רווחת התושבים והעניים ועוד. תקנה מעניינת שתקן היא שאסור להתמכר לעישון, מפני שבשבת המעשן מתענה בכך שאינו מעשן, ומפסיד את מצוות עונג שבת. פעמים רבות נחבר לשמש כבורר יחיד בויכוחים, מריבות וסכסוכים. יחד עם פעילותו הציבורית, היה מגדולי המשיבים בהלכה, וענה תשובות לכל רחבי העולם היהודי- האשכנזי והספרדי. בין השאר התכתב עם המלבי"ם, רבי אפרים זלמן מרגליות מברוד, מהר"ם פדובה מבריסק, מהר"ץ חיות ועוד. היה נוהג לומר "לשם יחוד" לפני כתיבת תשובה, פסק דין ובירור הלכתי, וכן נהג לומר כל ערב שבת תפילה מיוחדת שלא יצטרכו לחלל את השבת בגלל פיקוח נפש.

בתקופת עלילות דמשק בהן הואשמו יהודים בסוריה וברודוס בעלילות שקריות ונגזרו עליהם גזרות קשות, הפעיל את קשריו והצליח לשדל את מונטיפיורי לפעול לביטות הגזרה. לאחר ביטול הגזרה, נפגשו החבי"ף ומונטיפיורי והתיידדו. מונטיפיורי תרם למוסדות הצדקה של ר' חיים, ור' חיים כתב לכבודו ולכבוד רעייתו יהודית ספר בשם חיים דרכיו למשה תהילה, בו מסופרות קורות העלילות בדמשק ופועלם של העסקנים היהודים לביטולן, וכן דרשות לשבחיו של מונטיפיורי. כמו כן, חיבר ספר בשפת הלאדינו בשם מצא חיים לכבודה של מלכת אנגליה, שאף היא סייעה בביטול הגזרות. בספר זה משווה אותה לבתיה בת פרעה, שהיתה גויה והצילה את משה.

פעם אחת כמעט שילם בחייו על השתדלותו למען היהודים, כאשר אחד משרי המלך הכה אותו קשות וכמעט הרגו.

נפטר בי"ז בשבט תרכ"ח, בגיל 81.

בניו[עריכה]

  • ראש וראשון מרא דאתרא רבי אברהם (מכונה רב אפ"י), שכיהן כראב"ד וחיבר הספרים, ויקרא אברהם, זכותיה דאברהם, ברך את אברהם, אברהם את עיניו, שמו אברהם, אברהם אזכור, כבוד יעקב, ואברהם זקן, פדה את אברהם, ועוד ט"ו ספרים.
  • רבי רחמים נסים יצחק, שכיהן אחרי אחיו הגדול כראב"ד וחיבר הספרים, "אבות הראש" על אבות דרבי נתן, יפה ללב, יפה תלמוד, ועוד.
  • רבי יוסף, שכיהן כרב וחיבר 2 ספרים, יוסף את אחיו, ויוסף אברהם.

ספריו[עריכה]

רבי חיים כתב כשבעים ספרים (בגימטריה חיים), אולם כחמישים וארבעה אבדו בשרפה גדולה שארעה באיזמיר בשנת תר"א. לאחר השרפה, חלה ר' חיים מרוב צער על אבדן כתביו. בנו הבכור המלך רבי אברהם הציע לו לשחזר באזניו את מה שהוזכר מכתביו, וכך חלק מהספרים ניצלו ונמצאים בידינו‏[1]. במרבית ספריו, רמז את שמו חיים בשם הספר. עסק בכתיבת ספריו מגיל 17 עד יומו האחרון. את ספריו לא מכר מעולם, אלא חלקם. מספריו ששרדו:

הלכה[עריכה]

אגדה, מדרש ודרוש[עריכה]

חידושי תלמוד, משנה וזוהר[עריכה]

  • כל החיים- כללי ש"ס ופוסקים.
  • זכירה לחיים על הזוהר, שלושה חלקים.
  • חיים ומזון על זוהר חדש, שני חלקים.
  • כפר לחיים- על סדר עבודת הכהן ביום הכיפורים.
  • לחיים בירושלים- על הירושלמי.
  • עיני כל חי- על אגדות הש"ס.
  • פעולת צדק לחיים- על מסכת אבות.

תנ"ך[עריכה]

  • החיים יודוך- על תהלים.
  • הכתוב לחיים- על תהילים.
  • ובחרת בחיים- על פירוש רש"י, תוספות ורא"ם על התורה.
  • חיים לגופא- פרפראות וגימטראות לתורה.
  • סימנא דחיי- על אותיות התורה.
  • פני חיים- ביאורים ודרשות על התורה.
  • ראה חיים- דרושים על התורה- שני חלקים.
  • תנופה חיים- דרושים ופירושים לת"ך.

מוסר והנהגה[עריכה]

  • צוואה מחיים.
  • חוקי החיים-סדר הלימוד ללילה.
  • קול החיים- לימוד והנהגות לגיל שבעים (נכתב לכבוד יום הולדתו השבעים).
  • תוכחת חיים- מוסר על סדר פרשיות השבוע.
  • תורה וחיים- מעלות התורה.
  • תשובה מחיים- תיקוני תשובה.

נושאים אחרים[עריכה]

  • דרכיו למשה (דרכיו לחיים למשה תהילה)- דרשו על מעלתו ופעלו של מונטיפיורי, במיוחד בזמן עלילות דמשק.
  • חיים לראש- הגדה של פסח.
  • חיים תחילה- בענין "סמיכת התורה".
  • וטעמיה חיים על ספר החינוך.
  • חלקם בחיים- הספדים.
  • ימצא חיים- תפילות ובקשות.
  • ישמח חיים- כינויים משמעות "דורשים".
  • עמודי חיים.
  • עתרת החיים- תפילות ובקשות.
  • רפואה וחיים- סגולות ורפואות.
  • שנות חיים- סידור לראש השנה ויום הכיפורים.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ' נא- סד

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • הקדמת ספר עיני כל חי, שם האב רבי חיים מודה בקידה והשתחויה לבנו רבי אברהם, יעוין שם
  • הודפס מחדש על ידי הרב אברהם סופר (השני) מהדיר סדרת הספרים בית הבחירה מאת רבינו מנחם בן שלמה לבית מאיר המכונה מאירי