Difference between revisions of "רבי יהושע בועז"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(תולדות חייו: הוספה)
(החזרת הגרסא האמיתית כמבואר בדף השיחה)
Line 1: Line 1:
 
'''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.  
 
'''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.  
 
==תולדות חייו==
 
==תולדות חייו==
'''לידתו''' - יש הטוענים שרבי יהושע בועז נולד בקטלוניא שבספרד בתקופת מרן [[רבי יוסף קארו]] זצ"ל בשנת רל"ב לערך{{הערה|1=אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכן כתבו הרב שלום דוב וולפא בספר לקט שכחת הפאה בהתבסס על כך שגלה בגירוש ספרד וכדלהלן. והעתיק דבריו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47238&st=&pgnum=42 ספר "חן וכבוד" בהקדמה (עמ' ב)].}}, ובהיותו אברך צעיר גלה ב[[גירוש ספרד]]{{הערה|1=הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169. וכן הובא ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית 'דעת'] בשם אנציקלופדיה "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן.}} (שנת רנ) לארץ איטליה, שם כיהן כרב. קביעה זו בטעות יסודה, מאחר וכאשר היה בגיל 36 הזכיר בהקדמתו את מסורת הש"ס שנדפסה בשנת רפ"ג, ונראה יותר שנולד בסביבות שנת רנ"ד. מאידך יש הטוענים כי נולד באיטליה בשנת רע"ח{{הערה|1=ראה במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו], וכן מאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וראה בהערה הבאה.}}, והוא מצאצאי מגורשי ספרד{{הערה|1=ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108103& מוריה גיליון קג] (עמ' צח ואילך), וזאת בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את העובדה כי שלח את כתביו לדפוס הש"ס שנדפס בשנת ש"ו. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד. הרב חבצלת חותם את דבריו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מדבריו הוא שבן ל"ו שנה היה כשמסר הספר לבית הדפוס, גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך".{{ש}}וראה דיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה']}}.
+
'''לידתו''' - רבי יהושע בועז נולד באיטליה בסביבות השנים ה"א רע"ה - רע"ח {{הערה|1= ע"פ המבואר במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו], וכן במאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בישורון שם ובקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את הש"ס שהדפיס בשנת שי"א. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד וחי בשנת שי"א. וראה בהערה על פטירתו, שיש ראיות שנפטר בסביבות השנים שי- שט"ו, וא"כ לפי השיטה שנפטר בשי"ב, היה בין ל"ו כאמור, א"כ נולד בסביבות רע"ה-רע"ו. יש שטעו לומר שנולד בספרד שלפני הגירוש, כך באנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכך טעה הרב שלמה בניזרי, גרסא מוטעית זו מצאה חן  בעיני  הרב שלום דוב וולפא וליאור עזרן ומופצת על ידם למטרותיהם, גרסא זו לא עומדת במבחן המציאות כמבואר. 
 +
.{{ש}}וראה דיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה'.}}, והוא מצאצאי מגורשי ספרד{{הערה|1=ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108103& מוריה גיליון קג] (עמ' צח ואילך), מסיק: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך" ]}}.
  
'''פטירתו''' - היתה בין שנת שי"ד לשנת שט"ו, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל{{הערה|1=ראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל  - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו].}}. יש הטוענים בטעות כי נפטר בשנת שי"ג{{הערה|השערה זו (שנפטר בשנת שי"ג) מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.}}. לכל הדעות, הוא נפטר טרם הדפסת רוב ספריו.
+
'''פטירתו''' - נפטר בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו,{{הערה|1= ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך '''ז"ל'''", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר. כמה חוקרים, ראה במאמרים לעיל, קבעו שנפטר בשנת שי"ד, זה היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל. וההשערה שנפטר בשנת שי"ג, מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.}}.
  
 
== חיבוריו ==
 
== חיבוריו ==

Revision as of 00:24, 29 August 2012

רבי יהושע בועז היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.

תולדות חייו

לידתו - רבי יהושע בועז נולד באיטליה בסביבות השנים ה"א רע"ה - רע"ח ‏[1], והוא מצאצאי מגורשי ספרד‏[2].

פטירתו - נפטר בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו,‏[3].

חיבוריו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: חסר ספרו העיקרי - שלטי הגיבורים.

כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "ספר התמים" או "ספר הפשוטים" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "'ספר המחלוקות" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה(דרוש מקור). בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה[4].

התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "תורה אור"[5], מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "מסורת הש"ס" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"(דרוש מקור)), ומראי המקומות לדברי הפוסקים (רמב"ם, סמ"ג, טור ושולחן ערוך) מדברי הגמרא נקראים בשם "עין משפט". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה.

הוא אף תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"(דרוש מקור), ולשם כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "נר מצווה"(דרוש מקור), אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על מסכת בבא בתרא), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט".

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ע"פ המבואר במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן בישורון כ עמ' עו, וכן במאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בישורון שם ובקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את הש"ס שהדפיס בשנת שי"א. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד וחי בשנת שי"א. וראה בהערה על פטירתו, שיש ראיות שנפטר בסביבות השנים שי"ב- שט"ו, וא"כ לפי השיטה שנפטר בשי"ב, היה בין ל"ו כאמור, א"כ נולד בסביבות רע"ה-רע"ו. יש שטעו לומר שנולד בספרד שלפני הגירוש, כך באנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכך טעה הרב שלמה בניזרי, גרסא מוטעית זו מצאה חן בעיני הרב שלום דוב וולפא וליאור עזרן ומופצת על ידם למטרותיהם, גרסא זו לא עומדת במבחן המציאות כמבואר. .
    וראה דיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה'.
  2. ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת במוריה גיליון קג (עמ' צח ואילך), מסיק: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך" ]
  3. ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך ז"ל", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר. כמה חוקרים, ראה במאמרים לעיל, קבעו שנפטר בשנת שי"ד, זה היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל. וההשערה שנפטר בשנת שי"ג, מופיעה בספר 'סדר הדורות הקצר', שם.
  4. הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים) כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד ריא"ז. אכן הרב בצלאל דבליצקי (ישורון כ, עמ' צ ואילך) האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.
  5. יש מי שהטיל ספק האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט נר מצוה".