רבי יהושע בן לוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''[[רב|רבי]] יהושע בן לוי''' (ריב"ל) היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל|ארץ-ישראלי]] בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין ה[[תנאים]] לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים ב[[משנה]] ‏מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצים פרק ג משנה יב‏. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה. ‏‏מגדולי הדרשנים וחכמי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].
'''רבי יהושע בן לוי''' (ריב"ל) היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל|ארץ-ישראלי]] בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין ה[[תנאים]] לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים ב[[משנה]] ‏מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצים פרק ג משנה יב‏. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה. ‏‏מגדולי הדרשנים וחכמי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].




שורה 16: שורה 16:


{{מיון רגיל:יהושע בן לוי}}
{{מיון רגיל:יהושע בן לוי}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]

גרסה מ־09:29, 17 באוגוסט 2011

רבי יהושע בן לוי (ריב"ל) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון, חי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים, ושני מאמרים שלו מופיעים במשנה ‏מסכת אבות פרק ו' משנה ב', מסכת עוקצים פרק ג משנה יב‏. ראוי לציין כי שתי משניות אלו עוסקות בדברי אגדה ולא הלכה. ‏‏מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה.


חייו

היה ריש מתיבתא בלוד, ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה. הוא היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי צבור והשתדל לטובת בני עמו אצל שרי הממשלה.

מאמריו בהלכה ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו במדות ובמוסר. בני זמנו היו משבחים אותו וקראוהו בעל אגדה. בהלכה הלך בדרך משנתו של רבי, ואמר "עמוד ברזל זו המשנה"ויקרא רבה (מרגליות) כא, ה, ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהגירושלמי: פאה פ"ז ה"ה . היה ממנה את כל תלמידיו וסמך ידם לדון יחידי, להתיר נדרים, לראות כתמים ולהתיר בכורות.


על פי האמור בילקוט שמעוני יחזקאל כח ובגמרא כתובות עז ע"ב, לא מת ריב"ל והוא עלה לשמים בעודו בחיים, וי"א שנכנס בחייו לגן עדן.

קישורים חיצוניים