רבי יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:yoelish.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר]] | [[תמונה:yoelish.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר]] | ||
'''רבי יואל טייטלבוים''' היה ה[[אדמו"ר]] מסאטמר. נודע בקנאותו הגדולה ובהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]]. | '''רבי יואל טייטלבוים''' (מכונה '''ר' יואלי'ש''') היה ה[[אדמו"ר]] מסאטמר. נודע בקנאותו הגדולה ובהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תרמ"ח בעיר סיגט שבטרנסילבניה (כיום- רומניה. אז- הונגריה) ל[[רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבויים]], האדמו"ר מסיגעט. כונה "העלוי מסיגעט" - על שם עירו. למד בישיבת אביו בסיגעט, שם בין השאר למד עם [[רבי אליעזר פיש]], האדמו"ר מביקסאד. אחר כך עבר לעיר סאטמאר (סאטו מארה) שבטרנסילבניה, שם ייסד את [[חסידות סאטמר]] והחל לכהן כאדמו"ר. | נולד בשנת תרמ"ח בעיר סיגט שבטרנסילבניה (כיום- רומניה. אז- הונגריה) ל[[רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבויים]], האדמו"ר מסיגעט. כונה "העלוי מסיגעט" - על שם עירו. למד בישיבת אביו בסיגעט, שם בין השאר למד עם [[רבי אליעזר פיש]], האדמו"ר מביקסאד. אחר כך עבר לעיר סאטמאר (סאטו מארה) שבטרנסילבניה, שם ייסד את [[חסידות סאטמר]] והחל לכהן כאדמו"ר. | ||
===בתקופת השואה<ref>על פי אסתר פרבשטין, '''בסתר המדרגה- היהדות האורתודוקסית בהונגריה לנוכח השואה''', [[מסד הרב קוק]] [[ירושלים]] תשע"ג, חלק א'- בטרם שואה, פ"ב- "שער להציל שארית ישראל" ובעיקר בעמ' 129; 139-149; 175-176 וחלק שני- "שואה והצלה" פ"ד "שיחות עם השטן" ובעיקר בעמ' 283-284.</ref> ולאחריה=== | |||
עם תחילת ה[[שואה]] בפולין ובשאר מדינות אירופה, החלו להגיע אלפי פליטים מפולין ומסלובקיה להונגריה, בה טרם החלה השמדת יהודים. הקהילות והרבנים בהונגריה סייעו לקליטת הפליטים ולעזרתם. ר' יואלי'ש בעצמוקלט פליטים רבים בקהילתו, וסייע להם להשיג תעודות מזויפות וכן סייע בגיוס כספים עבורם, תוך ניצול השפעתו הרבה של הציבור היהודי בהונגריה. עם התגברות זרם הפליטים בראשית שנת תש"ג, ייסד יחד עם האדמו"ר מ[[חסידות מונקאטש|מונקאטש]] [[רבי ברוך רבינוביץ']] ורבי יהושע מרדכי פייגנבוים מוסברנץ (שהיה פליט בעצמו) ועד הצלה מאורגן לסיוע לפליטי המלחמה. ועד הצלה כזה היה ראשון מסוגכו בקרב היהדות החרדית בהונגריה. | |||
ר' יואלי'ש עצמו תפס את הנהגת ועד ההצלה, כפי שתיארה זו אסתר פרבשטין: "אפשר לומר כי אין כמעט תחום עשיה למען הפליטים שלרבי מסאטמר לא היה בו חלק מהותי"<ref>שם.</ref>. הוא הרחיב והגדיל את פעילות הועד, וצירף לשורותיו פעילים ברחבי העולם (טורקיה, ארה"ב, צפון אפריקה, שוויץ ועוד). פעילותו נעשהת בצנעהף וכמעט ואין תיעוד לכך<ref>מלבד כמה מסמכים, בהם מכתבים שנדפסו בספרו "ויואל משה".</ref>. כמו כן, לקח חלק חשוב גם במימון הפעילות. | |||
בשנת תש"ד, לאחר פרוץ הצבא הנאצי להונגריה, החלו הגרמנים לשלוח יהודים למחנות ההשמדה בפולין. ר' יואלי'ש ניסה לברוח באביב תש"ד לרומניה, אולם נתפס ונשלח לגטו בקלויזנבורג. משם, נקלח לרכבת ההצלה שארגן ד"ר ישראל קסטנר, שהצילה יהודים מכובדים מהונגריה. שהותו ברכבת השרתה על הנוסעים תחושת בטחון והקלה<ref>ר' שלום קרויז, "דברי שלום", הקדמה.</ref>. הרכבת הגיעה למחנה ברגן בלזן, ושמם, לאחר משא ומתן ממושך, שוחרר ר' יואלי'ש לשוויץ. | |||
לאחר השואה היגר לאמריקה. בארצות הברית ב"בורו פארק" הקים מחדש את [[חסידות סאטמר]], אשר היא כיום מהקהילות הגדולות והחשובות באמריקה, והחסידות הגדולה בעולם. מונה להיות נשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]]. | |||
== התנגדותו לציונות == | == התנגדותו לציונות == | ||
נודע בהתנגדותו החריפה לציונות ולשותפות במוסדות המדינה. ספרו העיקרי העוסק בנושאים אלו הוא הספר "[[ויואל משה]] | נודע בהתנגדותו החריפה לציונות ולשותפות במוסדות המדינה. ספרו העיקרי העוסק בנושאים אלו הוא הספר "[[ויואל משה]]". | ||
הספר כולל שלושה מאמרים נרחבים - לשון הקודש, [[שלוש השבועות]] ו[[ישוב ארץ ישראל|יישוב הארץ]]. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 14: | שורה 24: | ||
* '''חידושי מהר"י ט"ב''' | * '''חידושי מהר"י ט"ב''' | ||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15016&pgnum=1 אסיפות דברי יואל]'''- פסקי הלכה על או"ח, יו"ד ואה"ע. | * '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15016&pgnum=1 אסיפות דברי יואל]'''- פסקי הלכה על או"ח, יו"ד ואה"ע. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: טייטלבוים יואל}} | {{מיון רגיל: טייטלבוים יואל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
גרסה מ־16:45, 30 במאי 2013
|
|
רבי יואל טייטלבוים (מכונה ר' יואלי'ש) היה האדמו"ר מסאטמר. נודע בקנאותו הגדולה ובהתנגדותו החריפה לציונות.
תולדות חייו
נולד בשנת תרמ"ח בעיר סיגט שבטרנסילבניה (כיום- רומניה. אז- הונגריה) לרבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבויים, האדמו"ר מסיגעט. כונה "העלוי מסיגעט" - על שם עירו. למד בישיבת אביו בסיגעט, שם בין השאר למד עם רבי אליעזר פיש, האדמו"ר מביקסאד. אחר כך עבר לעיר סאטמאר (סאטו מארה) שבטרנסילבניה, שם ייסד את חסידות סאטמר והחל לכהן כאדמו"ר.
בתקופת השואה[1] ולאחריה
עם תחילת השואה בפולין ובשאר מדינות אירופה, החלו להגיע אלפי פליטים מפולין ומסלובקיה להונגריה, בה טרם החלה השמדת יהודים. הקהילות והרבנים בהונגריה סייעו לקליטת הפליטים ולעזרתם. ר' יואלי'ש בעצמוקלט פליטים רבים בקהילתו, וסייע להם להשיג תעודות מזויפות וכן סייע בגיוס כספים עבורם, תוך ניצול השפעתו הרבה של הציבור היהודי בהונגריה. עם התגברות זרם הפליטים בראשית שנת תש"ג, ייסד יחד עם האדמו"ר ממונקאטש רבי ברוך רבינוביץ' ורבי יהושע מרדכי פייגנבוים מוסברנץ (שהיה פליט בעצמו) ועד הצלה מאורגן לסיוע לפליטי המלחמה. ועד הצלה כזה היה ראשון מסוגכו בקרב היהדות החרדית בהונגריה.
ר' יואלי'ש עצמו תפס את הנהגת ועד ההצלה, כפי שתיארה זו אסתר פרבשטין: "אפשר לומר כי אין כמעט תחום עשיה למען הפליטים שלרבי מסאטמר לא היה בו חלק מהותי"[2]. הוא הרחיב והגדיל את פעילות הועד, וצירף לשורותיו פעילים ברחבי העולם (טורקיה, ארה"ב, צפון אפריקה, שוויץ ועוד). פעילותו נעשהת בצנעהף וכמעט ואין תיעוד לכך[3]. כמו כן, לקח חלק חשוב גם במימון הפעילות.
בשנת תש"ד, לאחר פרוץ הצבא הנאצי להונגריה, החלו הגרמנים לשלוח יהודים למחנות ההשמדה בפולין. ר' יואלי'ש ניסה לברוח באביב תש"ד לרומניה, אולם נתפס ונשלח לגטו בקלויזנבורג. משם, נקלח לרכבת ההצלה שארגן ד"ר ישראל קסטנר, שהצילה יהודים מכובדים מהונגריה. שהותו ברכבת השרתה על הנוסעים תחושת בטחון והקלה[4]. הרכבת הגיעה למחנה ברגן בלזן, ושמם, לאחר משא ומתן ממושך, שוחרר ר' יואלי'ש לשוויץ.
לאחר השואה היגר לאמריקה. בארצות הברית ב"בורו פארק" הקים מחדש את חסידות סאטמר, אשר היא כיום מהקהילות הגדולות והחשובות באמריקה, והחסידות הגדולה בעולם. מונה להיות נשיא העדה החרדית בירושלים.
התנגדותו לציונות
נודע בהתנגדותו החריפה לציונות ולשותפות במוסדות המדינה. ספרו העיקרי העוסק בנושאים אלו הוא הספר "ויואל משה". הספר כולל שלושה מאמרים נרחבים - לשון הקודש, שלוש השבועות ויישוב הארץ.
ספריו
- על הגאולה ועל התמורה
- שו"ת דברי יואל (ח"א; ח"ב; ח"ג; ח"ד; ח"ה; ח"ו; ח"ז; ח"ח).
- דברי יואל על התורה
- ויואל משה
- חידושי מהר"י ט"ב
- אסיפות דברי יואל- פסקי הלכה על או"ח, יו"ד ואה"ע.
הערות שוליים
- ↑ על פי אסתר פרבשטין, בסתר המדרגה- היהדות האורתודוקסית בהונגריה לנוכח השואה, מסד הרב קוק ירושלים תשע"ג, חלק א'- בטרם שואה, פ"ב- "שער להציל שארית ישראל" ובעיקר בעמ' 129; 139-149; 175-176 וחלק שני- "שואה והצלה" פ"ד "שיחות עם השטן" ובעיקר בעמ' 283-284.
- ↑ שם.
- ↑ מלבד כמה מסמכים, בהם מכתבים שנדפסו בספרו "ויואל משה".
- ↑ ר' שלום קרויז, "דברי שלום", הקדמה.