רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 9: שורה 9:


בנו הוא [[רבי חיים מבריסק]].  
בנו הוא [[רבי חיים מבריסק]].  
==לקריאה נוספת==
* הרב אהרן בן ציון שורין, '''קשת גבורים''' חלק ג', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], עמ' 161-166.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 19: שורה 21:
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:מפרשי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:שושלת בריסק]]
[[קטגוריה:שושלת בריסק]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]]
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]]
[[קטגוריה:לויים]]
[[קטגוריה:לויים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]

גרסה אחרונה מ־15:05, 30 במאי 2013

ערך זה עוסק בבעל בית הלוי. אם התכוונתם לאחד ממנהיגי יהדות אמריקה, עיינו בערך הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק.
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק

רבי יוסף דב הלוי סולובייציק מבריסק (מכונה לעיתים ר' יושע בער), מגדולי האחרונים, אבי "שושלת בריסק", מייסד "שיטת בריסק" בלמדנות ופלפול, מחבר הספרים הלמדניים "שו"ת בית הלוי" , המשנה לראש ישיבת וולוז'ין ורבן של הערים סלוצק ובריסק. כתב גם ספר "בית הלוי" על משנה תורה לרמב"ם.

כיהן כר"מ בישיבת וולוז'ין, שהיתה נחשבת לאחת הישיבות המובילות בליטא, ובסוף שנת תרי"ג, כשנפטר רבי יצחק אליעזר פריד, ראש הישיבה, מונה יחד עם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב לכהן כראש ישיבה. אולם, שניהם היו בעלי שיטות שונות ודרכי לימוד שונות לגמרי זו מזו. הנצי"ב היה פשטן ובקיא, ואילו הרב סולובייצ'יק היה חריף ופלפלן. עקב כך, הוחלט על ידי ארבעה מגדולי רבני ליטא בדור ההוא, ביניהם הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, שהנצי"ב יכהן כראש הישיבה. רבי יוסף דב עזב את וולוז'ין, ולמרות הפצרותיו של הנצי"ב לא שב יותר לישיבה.

נפטר בד' באייר ה'תרנ"ב.

בנו הוא רבי חיים מבריסק.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 161-166.

קישורים חיצוניים[עריכה]