Open main menu

רבי יוסף טאיטצאק

רבי יוסף טאיטצאק (טאיטאצאק) (מכונה לעיתים בשם מהרי"ט[1]) היה רב וראש ישיבה חשוב בסלוניקי שביוון.

Contents

תולדות חייוEdit

נולד בקשטיליה שבספרד בשנת רכ"ה לרבי שלמה טאיטצאק. על פי עדותו, גדל יחד עם רבי לוי בן חביב- המהרלב"ח. בשנת רנ"ב גורש בגירוש ספרד ועבר לפורטוגל. מפורטוגל עבר לסלוניקי, שם התיישב וייסד ישיבה גדולה, ממנה יצאו תלמידי חכמים גדולים. על פי עדותו, היה ישן ואוכל ביום במשך שש שעות בלבד, וכאשר היה צריך להשקיע זמן בכתיבת תשובה וכד', היה מפחית משעות השינה שלו (שארית יהודה דף ע ע"ב). בסוף ימיו עבר לקושטא, שם נפטר בגיל שמונים ואחת בשנת ש"ו. החיד"א כותב (שם הגדולים מערכת גדולים בערכו) כי זכה לגילויי "מגיד".

דמותו ותורתוEdit

רבי אליהו די וידאש כותב (ראשית חכמה שער הקדשוה פרק ז' אות פ"ח), כי במשך ארבעים שנה היה ישן על מיטה מוצעת רק בשבת, אלא היה ישן על תיבת עץ כאשר רגליו באויר, והיה נוהג לקום בחצות, ואיש מלבד אשתו לא ידע זאת.

החיד"א בספר "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך בית יוסף) כותב, כי דורו היה ראוי לכתיבת ספר כמו בית יוסף, והיו שלושה חכמים שהיו ראוים לכתביתו, והם רבי יוסף קארו, מהר"י טאיטצאק ומהר"י בן לב, אך ר"י קארו נבחר בסוף לכתיבתו.

תלמידיו וצאצאיוEdit

העמיד תלמידים גדולים רבים, כפי שכותב: "ויש לי יותר מעשרים תלמידים מובהקים שכל תורתם ממני והן ראוים לבעלי ישיבות וכולם בעלי הוראה" (שארית יהודה ז).

מתמלידיו:

בין צאצאיו נמנה בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים ונשיא ההתנועה הציונית[2].

ספריוEdit

התכתב בהלכה עם גדולי דורו, בהם ר"י קארו, שכתב עליו: "אור ישראל וקדושו, עטרת בני הגולה העומד לנס עמים ולצפירת תפארת ראש ישיבת תורתנו הרב המובהק החכם השלם והכולל" (אבקת רוכל נא), וכן בשו"ת בנימין זאב תכג ועוד.

מספריו:

  • פורת יוסף- על מגילת קהלת.
  • לחם סתרים- על ספר דניאל וחמש מגילות.
  • שארית יהודה- פסקים ותשובות.
  • פסקי הגאון מהרי"ט.
  • "ארבעה חיבורים של פירושים וגילויים מפי מגיד" (לשונו של ר' מאיר בניהו בהקדמה לספר "פסקי הגאון מהרי"ט). יתכן שאלו הכתבים בהם השתמש המקובל רבי אברהם אזולאי- בעל "חסד לאברהם", כפי שכותב נכדו החיד"א בספר שם הגדולים (ערך ר"י טאיטצאק).

לקריאה נוספתEdit

הערות שוליים

  1. יש להבדיל בינו לבין רבי יוסף מטראני שמכונה אף הוא בשם מהרי"ט.
  2. על פי דברי הרצי"ה קוק בשם ר' אהרן מרקוס, לנתיבות ישראל ח"ב, מאמר "להצדיק צדיקים"