רבי יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏יחסו לאחרונים: יחסו לציונות)
(12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הגאון הגדול הרב יוסף רוזין זצ"ל הידוע בתואר "הרוגוצ'ובר" [ה'תרי"ח (1858),  - י"א באדר, תרצ"ו (1936)] מחבר ספרי צפנת פענח, ורבה של העיר דווינסק. סיני ועוקר הרים, גאון נדיר ובעל שיטת לימוד ייחודית, גילה בקיאות נדירה מסוגה בכל תחומי התורה והיה אחד מגדולי המשיבים בהלכה.
[[תמונה:Rogacober.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יוסף רוזין- הרוגצ'ובר]]
'''רבי יוסף רוזין''' הידוע בתואר "הרוגוצ'ובר" או "הרוגאצ'ובי" [ה'תרי"ח (1858),  - י"א באדר, תרצ"ו (1936)] מחבר ספרי צפנת פענח, ורבה של העיר דווינסק. נחשב לגאון וחריף במיוחד, בעל שיטת לימוד ייחודית, גילה בקיאות נדירה מסוגה בכל תחומי התורה והיה אחד מגדולי המשיבים בהלכה. נמנה על חסידי [[חסידות חב"ד|חב"ד]].
==תולדות חייו==
נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן כינויו. אביו הרב פישל רוזין היה אף הוא חסיד חב"ד.
למד בצעירותו אצל [[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]] (יחד עם בנו [[רבי חיים סולובייצ'יק]]).  


== תולדות חייו ==
לאחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. בתרמ"ט (1889) מונה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט (נכד [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]] מליובאוויטש)  לרב עדת חסידי חב"ד בדווינסק (רב הליטאים שם היה [[רבי מאיר שמחה הכהן]], ה"אור שמח").
 
הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן כינויו. אביו הרב פישל רוזין היה גאון וחסיד חב"ד .
הרוגוצ'ובר למד בצעירותו אצל בעל בית הלוי (יחד עם בנו רב חיים מבריסק).
 
לאחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. בתרמ"ט (1889) מונה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט (נכד ה"[[צמח-צדק]]" מ[[ליובאוויטש]])  לרב עדת חסידי חב"ד בדווינסק (רב הליטאים שם היה בעל ה"[[אור שמח]]").
   
   
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[סנקט פטרבורג]], ואחר כך שב לדווינסק.
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לסנט פטרבורג, ולאחריה שב לדווינסק.
 


הרוגוצ'ובר לא הסתפר ונאמרו לכך מספר טעמים (הטעמים הובאו בספרו של יאיר בורוכוב: הרוגוצ'ובי):
1.משום ביטול תורה בזמן התספורת
2.לפי החסידות שערות הם מותרי הדינים והרוגוצ'ובר היה בדרגא כזו שמותרי דינים שלו היו במעלה שלא צריכים תיקון בתספורת
3.משום שהיה נזיר (לפי מסורת אחת בעקבות קבלת נזירות שהצמח צדק מלובביץ' אמר לו ללמוד מסכת נזיר והבין מדבריו כן אך טענה זו נשללת מעדי ראיה שאכל ענבים)


== גדלותו התורנית ==
הרוגוצ'ובר לא הסתפר ונאמרו לכך מספר טעמים (הטעמים הובאו בספרו של יאיר בורוכוב "הרוגוצ'ובי"):
1.משום [[ביטול תורה]] בזמן התספורת.
2.לפי [[החסידות]] שערות הם מותרי הדינים והרוגוצ'ובר היה בדרגה כזו שמותרי דינים שלו היו במעלה שלא צריכים תיקון בתספורת.
3.משום שהיה [[נזיר]] (לפי מסורת אחת בעקבות קבלת נזירות שהצמח צדק מלובביץ' אמר לו ללמוד [[מסכת נזיר]] והבין מדבריו כן. אמנם, טענה זו נשללת על פי עדות שאכל ענבים).
4.משום שסבל מפצעים בראשו ולכן לא יכל להסתפר.


באישים ושיטות (לרש"י זווין) נפתח המאמר על הרוגוצ'ובר כך:"פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, הייתי אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי. לא שאינה ''נכנסת'' מפני רוב גדלה ועומקה ורחבה, אלא שאינה ''נכללת''... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם "חד בדרא" מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי-פרטיה, לחחדרי חדריה ולעמקי סתריה."
==גדלותו התורנית==
{{ציטוטון|פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועומקה ורחבה, אלא שאינה נכללת... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם "חד בדרא" מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה|[[הרב שלמה יוסף זוין]], "אישים ושיטות"}}.  
==ספרו==
דברי תורתו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", [[שו"ת]] וחידושים, שהם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות רבים, לעיתים אפילו מבלי לבאר את פשר ההפניה, ולעם הארץ ולעיתים אף לת"ח לא ברורה בדיוק כוונתו. שלושה מקרים מסופרים בהקשר זה של ריבוי מקורות אף בלי תשובה הלכתית:{{ש}}
1.בחור כתב לו תשובה הלכתית גאונית והאור שמח שראה את התשובה אמר שהיא תשובה של גאון אחר והרוגוצ'ובר שלח תשובה לבחור שכוללת מראה מקומות למושג "גנב" "גזלן" "מסיג גבול".{{ש}}
2.אחד הטריד אותו בשאלות שטותיות כתב לו הרוגוצ'ובר תשובה שכללה את כל המקורות של המילה "עם הארץ". {{ש}}
3.כששלחו לשאול את דעתו על [[אגודת ישראל]] כתב תשובה על המושג "אגודה" (אגודת אזוב וכו') וששאלו אותו מה פשר תשובתו ענה שיש גדולי ישראל מאחורי הארגון ואין הוא מתערב בעניינם.


דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", והם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות לעיתים אפילו מבלי לבאר פשר ההפניה, ולעם הארץ ולעיתים אף לת"ח לא ברורה בדיוק כוונתו. שלש מקרים מסופרים בהקשר זה של ריבוי מקורות אף בלי תשובה הלכתית:
מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]] בארצות הברית.
1.בחור כתב לו תשובה הלכתית גאונית והאור שמח שראה את התשובה אמר שהיא תשובה של גאון אחר והרוגוצ'ובר שלח תשובה לבחור שכוללת מראה מקומות למושג "גנב" "גזלן" "מסיג גבול".
2.אחד הטריד אותו בשאלות שטותיות כתב לו הרוגוצ'ובר תשובה שכללה את כל המקורות של המילה "עם הארץ"
3.כששלחו לשאול את דעתו על אגודת ישראל כתב תשובה על המושג "אגודה" (אגודת אזוב וכו') וששאלו אותו מה פשר תשובתו ענה שיש גדולי ישראל מאחורי הארגון ואין הוא מתערב בעניינם.


מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי ישיבת רבי יצחק אלחנן בארצות הברית.
נפטר בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים,  ונקבר בדווינסק.


מספרים שרב אחד שאל אותו אם גם אליו, כמו אל כל הרבנים האחרים, הוא מתייחס בביטול  השיב לו: "לא!". שאל אותו הרב: "מדוע ?". השיב לו הרוגוצ'ובר "אני מתייחס בביטול רק לגדולים לאנשים פשוטים אני מתייחס יותר בסבלנות" (ח"ו אין הכוונה לזלזול שלצערנו יש הנכשלים בו וכאשר אחד התבטא כנגד אחד מגדולי האחרונים בזלזול אמר לו הרוגוצ'ובר "מבזה ת"ח!"האדמו"ר מצאנז-קלוייזנבורג זצ"ל הסביר זאת על פי הפסוק "יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי" למי שברמה תורנית גבוהה יותר (שלומד לקח התורה) יש יותר לזרזו (יערוף - בקושי) ולמי שמתחיל בלימוד (שלומד אמרות התורה) יש להתייחס יותר ברכות (תזל) ומעין זה גמרא מפורשת "אין מזרזין אלא למזורזין".)
הותיר אחריו שתי בנות: מרת רחל שהוציאה לאור חלק מכתביו, אשתו של הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של [[פתח תקוה]] (נפטר בדמי ימיו בשנת תרפ"ז). לזוג לא היו ילדים. רחל נספתה ב[[שואה]] יחד עם יתר יהודי דווינסק בשנת תש"א. חנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב במוסקבה, שנפטר בשנת תרצ"ו. ככל הנראה, הרבנית וילדיה (ידוע על שני בנים) נספו בשואה.
==דרך פסיקתו ההלכתית==
דרכו של הרוגוצ'ובר היא מעין הרחבה של שיטתו המפורסמת של רבי חיים מבריסק עם מספר דגשים:{{ש}}
1.ירידה לעומק המושגים. כך לדוגמא השתמש אף בהגדרות מ[[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]] להסביר את עומק המושג.{{ש}}
2.חלוקת הדין לגורמיו.{{ש}}
3.דגש מאוד גדול על תורתו של הרמב"ם.{{ש}}
===יחסו לאחרונים===
יש לעמוד על נקודה שמביא הרב זווין: {{ציטוטון|יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני ה[[אחרונים]]. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט|}}. אמנם, הוא עסק בתורת האחרונים (מסופר כי אמר ליהודי אחד כי אם יפתחו לו במקום אקראי בספר [[קצות החושן]] והוא יוכל לצטט ממנו בעל פה), אולם, לא מרבה להתייחס אליהם בתורתו. לאחרונה יצאו לאור הערות שכתב על שו"ע יו"ד, בשו"ת צפנת פענח החדשות חלק ב' על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק.


נפטר בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים. הוא נקבר בדווינסק.
הרוגוצ'ובר התנגד ל[[ציונות]], וכן כתב בשנת תר"ס בשו"ת צפנת פענח ח"א, סימן סט (והתפרסם בספר אור לישרים) "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים"{{הערה|מכתב של הרוגוצ'בר לירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.}}.  
הותיר אחריו שתי בנות: מרת רחל שהוציאה לאור חלק מכתביו, אשתו של הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקוה (נפטר בדמי ימיו בשנת תרפ"ז). לזוג לא היו ילדים. רחל נספתה בשואה יחד עם יתר יהודי דווינסק בשנת תש"א. חנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב במוסקבה, שנפטר בשנת תרצ"ו. ככל הנראה, הרבנית וילדיה (ידוע על שני בנים) נספו בשואה.


== דרך פסיקתו ההלכתית ==
בשנת תרס"ה, התפרסם מכתב בירחון [[הפלס (ירחון)|הפלס]] משנת תרס"ה כתב נגד [[תנועת המזרחי]], מכתב ט' (עמ' עמ' 138-139).


דרכו של הרוגוצ'ובר היא מעין הרחבה של שיטתו המפורסמת של רבי חיים מבריסק עם מספר דגשים:
בשנת תרפ"ז כתב התפרסם 'פסק דין של גאוני ארץ'<ref>[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NNL_Ephemera&DocID=NNL_Ephemera700174944 צילום של הכרוז] '''מרא דארעא ישראל''', כרך ב', נספחים, צילום בעמ' 47</ref> ובו מכתב חריף נגד [[הרב קוק]]. מכתב זה פורסם בכרוז נגד הרב קוק, ביחד עם מכתבי [[רבי אליעזר דוד גרינוולד]] ו[[רבי שאול בראך]].
1.ירידה לעומק המושגים כך לדוגמא השתמש אף בהגדרות ממורה נבוכים להסביר את עומק המושג.  
2.חלוקת הדין לגורמיו.  
3.דגש מאוד גדול על תורתו של הרמב"ם.


==יחסו לאחרונים==
ר' [[חיים בלוך]] בספרו "[[דובב שפתי ישנים]]" הדפיס ארבעה מכתבים נוספים נגד [[הרב יצחק יעקב ריינס|הרב ריינס]] ו[[תנועת המזרחי]], אותם ייחס לרב רוזין. [[הרבי מלובביץ']]{{הערה|1=ב[[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)|אגרות קודש]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7171.htm חלק י"ט איגרת ז'קעא], באתר [[ספריית חב"ד]].}} טען מכיוון שאינם כתובים בסגנונו של הרב רוזין, אזי שהמכתבים הללו מזוייפים<ref>באופן כללי הספר ברובו הגדול הינם מכתבים מזוייפים, וכן פורסם ע"י [[רבי חיים מיכאל דוב ווייסמנדל]], תורת חמד, ס"ב; הרב אהרן ראזנבערג, [https://drive.google.com/file/d/1dSSnaSrnVWThl9RC4gQ6cDOm54GSRRNp/view שו"ת עקבתא דמשיחא], סימן טז
 
ובין היתר [[שמואל הכהן וינגרטן]] הוציא כנגד ספר זה ספר בשם "מכתבים מזוייפים נגד הציונות על שמם של גדולי ישראל" בו הוא טוען שרובם הגדול של מכתבי ספר זה הם זיופים, ושניכר מהדמיון בסגנונם ומהחזרה על הטיעונים שבהם שנכתבו ע"י זייפן אחד.</ref>.
יש לעמוד על נקודה שמביא הרב זווין: "יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], ה[[רא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט". אין הכוונה כפי שעלול לחשוב מי שלא מכיר את שיטתו שהוא לא התעסק באחרונים (ואחד שהקשה לו האם אינו לומד אחרונים הרוגוצ'ובר אמר לו שיכול לפתוח בכל מקום אקראי ב"קצות" והרוגוצ'ובר יוכל לצטט ממנו בע"פ מילה במילה) אלא שבתשובתיו הראה את הדברים משורשם.
 
==על התמדתו==
 
כשישב שבעה למד ועסק בתורה כהרגלו בקודש ואף בתשעה באב. היו שסיפרו שמשהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה. החזון איש אמר שהסבר זה לא יצא מפיו של הרוגוצ'ובר ותלו בו בוקי סריקי! שהרי אנו לומדים לעשות רצון ה' ואם רצון ה' שלא נלמד באותו זמן הרי שהרוגוצ'ובר לא היה עוסק בתורה באותו זמן וכששאלו את הסיבה את [[הרב יחזקאל אברמסקי]] אמר שמובא בירושלמי מסכת מועד קטן (פרק ואלו מגלחין) שכל האיסור לאבל הוא משום "פיקודי ה' ישרים משמחי לב" היינו שהשמחה בלימוד היא שמחת תענוג אך במי שלהוט אחר התורה שקשה לו בלעדיה אין איסור (דומיא דאיסור סיכה שמי שיש לו חטטים בראשו לא אסור בסיכה שאינה לתענוג אלא למניעת צער (מימיני מיכאל לרב מיכאל פודור על מסכת מו"ק פרק ג).


==לקריאה נוספת==
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ד', בני ברק תשמ"ז, עמ'פח- קטז
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references/>  
<references/>  


 
{{מיון רגיל:רוזין יוסף}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל|ה]]
[[קטגוריה: אדמו"רים וגדולי החסידות|ה]]
[[קטגוריה: אחרונים]]
[[קטגוריה: אחרונים]]
[[קטגוריה:מקובלים|ה]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]

גרסה מ־18:20, 17 ביוני 2020

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
רבי יוסף רוזין- הרוגצ'ובר

רבי יוסף רוזין הידוע בתואר "הרוגוצ'ובר" או "הרוגאצ'ובי" [ה'תרי"ח (1858), - י"א באדר, תרצ"ו (1936)] מחבר ספרי צפנת פענח, ורבה של העיר דווינסק. נחשב לגאון וחריף במיוחד, בעל שיטת לימוד ייחודית, גילה בקיאות נדירה מסוגה בכל תחומי התורה והיה אחד מגדולי המשיבים בהלכה. נמנה על חסידי חב"ד.

תולדות חייו

נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן כינויו. אביו הרב פישל רוזין היה אף הוא חסיד חב"ד. למד בצעירותו אצל רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק (יחד עם בנו רבי חיים סולובייצ'יק).

לאחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. בתרמ"ט (1889) מונה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט (נכד רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק מליובאוויטש) לרב עדת חסידי חב"ד בדווינסק (רב הליטאים שם היה רבי מאיר שמחה הכהן, ה"אור שמח").

במלחמת העולם הראשונה עבר לסנט פטרבורג, ולאחריה שב לדווינסק.


הרוגוצ'ובר לא הסתפר ונאמרו לכך מספר טעמים (הטעמים הובאו בספרו של יאיר בורוכוב "הרוגוצ'ובי"): 1.משום ביטול תורה בזמן התספורת. 2.לפי החסידות שערות הם מותרי הדינים והרוגוצ'ובר היה בדרגה כזו שמותרי דינים שלו היו במעלה שלא צריכים תיקון בתספורת. 3.משום שהיה נזיר (לפי מסורת אחת בעקבות קבלת נזירות שהצמח צדק מלובביץ' אמר לו ללמוד מסכת נזיר והבין מדבריו כן. אמנם, טענה זו נשללת על פי עדות שאכל ענבים). 4.משום שסבל מפצעים בראשו ולכן לא יכל להסתפר.

גדלותו התורנית

"פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועומקה ורחבה, אלא שאינה נכללת... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם "חד בדרא" מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה" ([[הרב שלמה יוסף זוין]], "אישים ושיטות").

ספרו

דברי תורתו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", שו"ת וחידושים, שהם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות רבים, לעיתים אפילו מבלי לבאר את פשר ההפניה, ולעם הארץ ולעיתים אף לת"ח לא ברורה בדיוק כוונתו. שלושה מקרים מסופרים בהקשר זה של ריבוי מקורות אף בלי תשובה הלכתית:
1.בחור כתב לו תשובה הלכתית גאונית והאור שמח שראה את התשובה אמר שהיא תשובה של גאון אחר והרוגוצ'ובר שלח תשובה לבחור שכוללת מראה מקומות למושג "גנב" "גזלן" "מסיג גבול".
2.אחד הטריד אותו בשאלות שטותיות כתב לו הרוגוצ'ובר תשובה שכללה את כל המקורות של המילה "עם הארץ".
3.כששלחו לשאול את דעתו על אגודת ישראל כתב תשובה על המושג "אגודה" (אגודת אזוב וכו') וששאלו אותו מה פשר תשובתו ענה שיש גדולי ישראל מאחורי הארגון ואין הוא מתערב בעניינם.

מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בארצות הברית.

נפטר בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים, ונקבר בדווינסק.

הותיר אחריו שתי בנות: מרת רחל שהוציאה לאור חלק מכתביו, אשתו של הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקוה (נפטר בדמי ימיו בשנת תרפ"ז). לזוג לא היו ילדים. רחל נספתה בשואה יחד עם יתר יהודי דווינסק בשנת תש"א. חנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב במוסקבה, שנפטר בשנת תרצ"ו. ככל הנראה, הרבנית וילדיה (ידוע על שני בנים) נספו בשואה.

דרך פסיקתו ההלכתית

דרכו של הרוגוצ'ובר היא מעין הרחבה של שיטתו המפורסמת של רבי חיים מבריסק עם מספר דגשים:
1.ירידה לעומק המושגים. כך לדוגמא השתמש אף בהגדרות ממורה נבוכים לרמב"ם להסביר את עומק המושג.
2.חלוקת הדין לגורמיו.
3.דגש מאוד גדול על תורתו של הרמב"ם.

יחסו לאחרונים

יש לעמוד על נקודה שמביא הרב זווין: "יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט". אמנם, הוא עסק בתורת האחרונים (מסופר כי אמר ליהודי אחד כי אם יפתחו לו במקום אקראי בספר קצות החושן והוא יוכל לצטט ממנו בעל פה), אולם, לא מרבה להתייחס אליהם בתורתו. לאחרונה יצאו לאור הערות שכתב על שו"ע יו"ד, בשו"ת צפנת פענח החדשות חלק ב' על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק.

הרוגוצ'ובר התנגד לציונות, וכן כתב בשנת תר"ס בשו"ת צפנת פענח ח"א, סימן סט (והתפרסם בספר אור לישרים) "אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם ציונים. לא לחנם רק משום דציון חוץ לירושלים"‏[1].

בשנת תרס"ה, התפרסם מכתב בירחון הפלס משנת תרס"ה כתב נגד תנועת המזרחי, מכתב ט' (עמ' עמ' 138-139).

בשנת תרפ"ז כתב התפרסם 'פסק דין של גאוני ארץ'[2] ובו מכתב חריף נגד הרב קוק. מכתב זה פורסם בכרוז נגד הרב קוק, ביחד עם מכתבי רבי אליעזר דוד גרינוולד ורבי שאול בראך.

ר' חיים בלוך בספרו "דובב שפתי ישנים" הדפיס ארבעה מכתבים נוספים נגד הרב ריינס ותנועת המזרחי, אותם ייחס לרב רוזין. הרבי מלובביץ'[3] טען מכיוון שאינם כתובים בסגנונו של הרב רוזין, אזי שהמכתבים הללו מזוייפים[4].

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ד', בני ברק תשמ"ז, עמ'פח- קטז

הערות שוליים

  1. מכתב של הרוגוצ'בר לירחון "הפלס" (עמ' 480), ברלין, תרס"א.
  2. צילום של הכרוז מרא דארעא ישראל, כרך ב', נספחים, צילום בעמ' 47
  3. באגרות קודש, חלק י"ט איגרת ז'קעא, באתר ספריית חב"ד.
  4. באופן כללי הספר ברובו הגדול הינם מכתבים מזוייפים, וכן פורסם ע"י רבי חיים מיכאל דוב ווייסמנדל, תורת חמד, ס"ב; הרב אהרן ראזנבערג, שו"ת עקבתא דמשיחא, סימן טז ובין היתר שמואל הכהן וינגרטן הוציא כנגד ספר זה ספר בשם "מכתבים מזוייפים נגד הציונות על שמם של גדולי ישראל" בו הוא טוען שרובם הגדול של מכתבי ספר זה הם זיופים, ושניכר מהדמיון בסגנונם ומהחזרה על הטיעונים שבהם שנכתבו ע"י זייפן אחד.