רבי יעקב בן חביב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''רבי יעקב ב"ר שלמה בן חביב''' היה מחכמי סלוניקי בדור שלאחר גירוש ספרד. מחבר ספר '''[[עין יע...")
 
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יעקב ב"ר שלמה בן חביב''' היה מחכמי סלוניקי בדור שלאחר [[גירוש ספרד]]. מחבר ספר '''[[עין יעקב]]'''.
'''רבי יעקב ב"ר שלמה בן חביב''' היה מחכמי סלוניקי בדור שלאחר [[גירוש ספרד]]. מחבר ספר '''[[עין יעקב]]'''.


נולד בעיר סמורה במחוז קסיטיליה שבספרד. בהמשך עמד בראשות ישיבה גדולה בעיר סלמנקה. בגירוש ספרד בשנת רנ"ב השתקע בסלוניקי שביוון, שם נחשב לאחד מגדולי העיר, ובה נפטר בשנת רע"ו בערך. בנו המפורסם הוא [[רבי לוי בן חביב]]- מהרלב"ח.  
נולד בעיר סמורה במחוז קסיטיליה שבספרד. בהמשך עמד בראשות ישיבה גדולה בעיר סלמנקה. לאחר גירוש ספרד בשנת רנ"ב, כפי הנראה התגורר תקופה קצרה בליסבון שבפורטוגל, עד שגם משם גורשו היהודים, ואז השתקע בסלוניקי שביוון, שם נחשב לאחד מגדולי העיר, ובה נפטר בשנת רע"ו בערך. בנו המפורסם הוא [[רבי לוי בן חביב]]- מהרלב"ח.  


חיבורו העיקרי הוא "עין יעקב" המלקט את אגדות הש"ס ומפרשיהן, ועליהן הוסיף את פירושיו תחת הש"ם "חידושי הכותב". הוא לא הספיק להשלים את החיבור ובנו המהרלב"ח השלימו.  
חיבורו העיקרי הוא "עין יעקב" המלקט את אגדות הש"ס ומפרשיהן, ועליהן הוסיף את פירושיו תחת הש"ם "חידושי הכותב". הוא לא הספיק להשלים את החיבור ובנו המהרלב"ח השלימו.  

גרסה אחרונה מ־15:15, 20 בפברואר 2015

רבי יעקב ב"ר שלמה בן חביב היה מחכמי סלוניקי בדור שלאחר גירוש ספרד. מחבר ספר עין יעקב.

נולד בעיר סמורה במחוז קסיטיליה שבספרד. בהמשך עמד בראשות ישיבה גדולה בעיר סלמנקה. לאחר גירוש ספרד בשנת רנ"ב, כפי הנראה התגורר תקופה קצרה בליסבון שבפורטוגל, עד שגם משם גורשו היהודים, ואז השתקע בסלוניקי שביוון, שם נחשב לאחד מגדולי העיר, ובה נפטר בשנת רע"ו בערך. בנו המפורסם הוא רבי לוי בן חביב- מהרלב"ח.

חיבורו העיקרי הוא "עין יעקב" המלקט את אגדות הש"ס ומפרשיהן, ועליהן הוסיף את פירושיו תחת הש"ם "חידושי הכותב". הוא לא הספיק להשלים את החיבור ובנו המהרלב"ח השלימו.

כמו כן, חיבר חיבור על הטור, שהובא מספר פעמים בבית יוסף, אולם הוא לא נדפס ואבד. כמו כן, חיבר תשובות בהלכה, שחלקן הובאו בספרי הש"ות של חכמי דורו ובהם מהרשד"ם, רד"ך, מהר"א מזרחי ובנו מהרלב"ח.