רבי יעקב מעמדין

From ויקישיבה
Revision as of 10:43, 26 April 2012 by אריאל ביגל נ"י (talk | contribs) (דף חדש: '''רבי יעקב ישראל ב"ר צבי אשכנזי עמדין''', מגדולי הרבנים באירופה במאה ה-18. נודע בבכינוי '''יעב"ץ''' (ראשי התי...)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

רבי יעקב ישראל ב"ר צבי אשכנזי עמדין, מגדולי הרבנים באירופה במאה ה-18. נודע בבכינוי יעב"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי).

תולדות חייו

נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיוון תנ"ח לאביו רבי צבי אשכנזי ("החכם צבי"). בצעירותו התגורר בגליציה ובמהרין, ולמד מפי אביו ומפי סב אשתו, רבי נפתלי כ"ץ. בזיווג שני נשא את אחייניתו. כיהן כרב בקהילת עמדין שבגרמניה, אולם לאחר שנים אחדות התפטר ומאז סרב לכל הצעת רבנות שקבל, ומסופר כי נהג לומר במליצה "ברוך שלא עשני אב"ד". הוא התיישב באלטונה, פתח בה בית דפוס עברי ועסק במחסר.

היעב"ץ התאפיין בחוש ביקורתי ובחיתרה לאמת ללא פשרות. פעמים רבות תקף בחריפות ספרים ומחברים שדבריהם לא נראו לו. הוא אפילו כתב כי קטעים מספר הזוהר אינם מרבי שמעון בר יוחאי אלא נוספו מאוחר יותר.

נפטר בל' בניסן, ר"ח אייר תקל"ו.

מלחמתו בשבתאות והפולמוס עם רבי יהונתן אייבשיץ

ר' יעקב היה מהלוחמים החריפים והתקיפים ביותר בכת השבתאות של שבתאי צבי, יחד עם רבי יעקב ששפורטש. הוא רדף בקנאות אחר כל שרידי השבתאות.

באותן שנים ישב באלטונא רבי יהונתן אייבשיץ, שכיהן כרב הקהילות המאוחדות אה"ו (אלטונא, המבורג וונדסבק). בואו של ר' יהונתן לכהן כרב בעירו של היעב"ץ עוררה אצלו התנגדות, אע"פ שר' יהונתן כבדו מאד והיה נוטל ממנו רשות לדרוש.

באותה תקופה התחוללה באיזור מגיפה שפגעה בעיקר ביולדות, שגרמה לכך שנשים פחדו ללדת. מכיוון שר' יהונתן נודע ככותב קמיעות, התבקש לכתוב קמיעות לנשים היולדות. אחד ממתנגדיו פתח את הקמיעות, והתעורר חשד שהקמיע קשור לשבתאי צבי. כשהראו קמיע זה ליעב"ץ, הוא הכריז כי ר' יהונתן הוא ממאמיניו של שבתאי צבי, ומחלוקת זו התפשטה במהרה בחרבי אירופה. וקרעה את יהודת אירופה לשני מחנות- תמוכי ר' יהונתן ותומכי היעב"ץ. המחנות הללו היו מפולגים ומסוכסכים זה עם זה, ונגרמו כתוצאה מכך חילול השם גדול וירידת כבוד התורה.

פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- רבי יעקב יהושע פלק (בעל פני יהושע), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו לשבתאות. ר' יהונתן הוכיח כי באותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח את הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, והם הסכימו לדבריו כי צירופים אלה מקורם ברזי הקבלה.

היעב"ץ נאלץ לעזוב את אלטונא, והתגורר בבית גיסו באמסטרדם, משם המשיך במאבקו בר' יהונתן. פולמוס זה התפשט בכל רחבי אירופה, ואפילו נוצרים החוו בה את דעותיהם. המחלוקת החריפה והגיעה עד לכדי הלשנות ומעשי נבלה מקרב שני המחנות. מרבית רבני אירופה עמדו לצדו של ר' יהונתן, ואף ועד ארבע ארצות הכריע בשנת תקי"ד לטובתו והורה לשרוף את כתבי הפלסתר כנגדו. כמו כן, רבני ליטא התכנסו בעיר מיר והחרימו את מי שיוציא שם רע על ר' יהונתן.

בשנת תקט"ו הוציא ר' יהונתן קונטרס "לוחות עדות" ובו מכתבי הבנים שתמכו בו, תוך התנצלות וחולקת כבוד למתנגדיו וליעב"ץ.

בסופו של דבר, התקבל ר' יהונתן בעם ישראל כולו, והמחלוקת שככה.

ספריו

  • שו"ת שאילת יעבץ שני חלקים.
  • לחם שמים- פירוש על ה[[משנה].
  • מור וקציעה- ביאורים בשולחן ערוך חלק אורח חיים, שני חלקים.
  • 'מטפחת ספרים- מחקרים על הוזוהר ועוד.
  • סידור בתי יעקב עם הרחבות והקדמות חשובת בענייני הלכה וקבלה.
  • ציצים ופרחים- בענייני קבלה.
  • הגהות על הש"ס המודפסות בסוף הגמרא בדפוס וילנא.
  • מגדל עוז.
  • מגלת ספר.
  • תורת הקנאות על מלחמתו ברבי יונתן אייבשיץ.
  • שפת אמת ולשון זהורית, על קמעות שכתב הנ"ל.
  • עץ אבות.
תקופת חייו של רבי יעקב מעמדין על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן