רבי יצחק בן אליקים

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק בן אליקים היה מראשוני אשכנז. על חייו ידוע אך מעט: פרט לשם אביו, גם ידוע כי נולד במאה השלוש עשרה, כי חי בעיר שטרַוּבינג (שבגרמניה), כי שימש אב בית דין, כי הכיר את ספר אביאסף ואת ספר אור זרוע, כי רבו היה מהר"ם מרוטנבורג, וכי תלמידו היה רבי יעקב יששכר בן שלום. מתשובותיו בהלכה – שרדו רק בודדות: ארבע מהן – פורסמו במאה השש-עשרה בשו"ת רשב"א, וארבע אחרות – פורסמו בשנת התשע"ב ע"י פרופסור שמחה עמנואל.

אין לערבב בינו, לבין רבי יצחק (בן אליקים) מוירצבורג - אשר מת על קידוש ד' בפוגרום של כב אדר שנת 1147 - ואשר יתכן כי הוא זו המכונה (בספר "אבן העזר" תחילת סי' א) ע"י ראב"ן (חתנו של רבי אליקים): "גיסי ר' יצחק". וכן אין לערבב בינו, לבין רבי יצחק (בן אליקים) מטרויש, אשר על מותו - בְּפוגרום-ליל פסח שנת 1288 - חוברה (בשנה זו) קינה ע"י רבי מאיר בן אליאב. וכן אין לערבב בינו, לבין רבי יצחק (בן אליקים) גטניו - בן המאה השמונה עשרה.

זיהוי מקום מגוריו[עריכה]

רבי יצחק בן אליקים חי בעיר שטרַוּבּינג (שבחבל באואריה תחתית, בדרום גרמניה). לפי המסורת הבאוארית, העיר נקראת על שמו של שטרוּפּינגָא – ראש-שבט מקומי, ואכן בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ("ספר שערי תשובות", דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד) מצויין כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "שטרובינגא", וכיו"ב – גם במקום אחר בכתב היד שממנו (או מִשֶכּמוֹתוֹ) נדפס הספר הנ"ל (בתשובה שהודפסה שם עמוד 286 סי' שמב) – מצויין (כפי שהעיר פרופסור שמחה עמנואל ב"תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" עמ' 129) כי עירו של רבי יצחק [בן אליקים] היא "ש[ט]רובינגא" (בעוד שהשמטת ה-ט' בכתב היד נגרמה מן הסתם רק מתוך טעות; בדפוס ברלין עצמו שם – נדפס בטעות: שמבינצא). הסיומת "ינג" של שמות-מקומות בניב הבאוארי - היא קיצור של "ינגן", המשמשת תדיר בגרמנית כסיומת של שמות מקומות, וכפי ששימשה אף בעיר שטרַוּבּינג עצמה - אשר נקראה אפוא בגרמנית עתיקה גם: שטרַוּבּינגן (כמתועד למשל במקור משנת 1552 וכן במקור משנת 1784), ואכן בשו"ת בעלי התוספות (סי' קטז) מצויין כי עירו של רבי יצחק בן אליקים היא "שטרובינגן"; אמנם, בדפוס של שו"ת רשב"א (ח"ב ראש סי' כז) היא נקראת "שטרוביטן”, אך זאת מן הסתם עקב שגיאת פענוח של כתב היד – אשר בו אל-נכון היה כתוב "שטרובינגן”.

משפחתו[עריכה]

ידוע רק שמו של אביו: אליקים. לפחות חלק מתשובותיו של רבי יצחק בן אליקים נכתבו רק אחרי מות אביו. על תשובותיו של רבי יצחק בן אליקים – הוא נהג לחתום: יב"א מכל"ו [=יצחק, בן אליקים מנוחתו כבוד לעולם ועד], או: יבהר"א [=יצחק בן הרב רבי אליקים], או אף במפורש: יצחק בן הרב רבי אליקים מכל"ו.

רבו[עריכה]

רבי יצחק בן אליקים היה תלמידו של רבי מאיר בן ברוך (מהר"ם) מרוטנבורג, ומכנהו ("תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו", סי' תמא פיסקה ד): "מורי...הקדוש" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שמהר"ם מרוטנבורג עצמו (ב"ספר שערי תשובות" שלו, דפוס ברלין תרנ"א, עמוד 291, סי' שסד) מכנה את רבי יצחק בן אליקים (בלשון רבים דרך כבוד): "חברנו".

תלמידו[עריכה]

רבי יצחק בן אליקים היה רבו של רבי יעקב יששכר בן שלום, אשר (בשו"ת רשב"א ח"א סי' שפו) מכנה את רבי יצחק בן אליקים: "מורי" (בלשון יחיד, המעידה אפוא שאין זו לשון כבוד בעלמא), בעוד שרבי יצחק בן אליקים עצמו – ראה בתלמידו הנ"ל – חבר, ואף מכנהו שם (בלשון רבים דרך כבוד): "מורנו".

תפקידו הציבורי[עריכה]

רבי יצחק בן אליקים היה אב בית דין, כשקיבל עדות מפי "הישיש הח"ר [=החכם רבי] פינחס בן הח"ר יהודה, והישיש הח"ר צדוק בן רבי שלמה, ורבי יוסף בן רבי יעקב", שהעידו לטובת כשרות היוחסין של משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה (שו"ת רשב"א ח"א סי' שפו).

מקורות הלימוד שלו[עריכה]

בתשובותיו הוא מביא – לא רק מהתלמוד ומדברי רבו מהר"ם מרוטנבורג – אלא גם מדבריהם של: רש"י, רשב"ם, ר"י, ספר אביאסף, ספר אור זרוע, ואף מחידושיו של רשב"א לתלמוד. כמו כן הוא מביא מדברי "רבינו יעקב בן רבינו יצחק סגן לויה" (הוא רבנו יעבץ המוזכר תדיר ע"י ראשוני אשכנז כמבואר בבית יוסף או"ח סי' תקנט ד"ה ומ"ש מעשה), ומדברי "רבי חזקיה בפסקיו".

פסקיו[עריכה]

בשלוש תשובות שלו, שהובאו בשו"ת רשב"א (ח"ב סי' כז-כט) ובשו"ת בעלי התוספות (סי' קטז), פוסק רבי יצחק בן אליקים (באורח מהפכני – ובניגוד לסטנדרט הקלאסי המקובל בהלכה) כי: האיש החי הנו קודם – לאחים של האם (אף הגרושה) של בניו/בנותיו (ובמקרים מסויימים אף של אחָיו-מאביו) – בירושתה; מבין שאר פסקיו של רבי יצחק בן אליקים, הפסק הנ"ל הוא היחיד שהשפיע – דידקטית – על איזשהו חלק ממבנה קודקס-ההלכה המקובל בעם ישראל, ואכן: כשהגיעו שלוש התשובות הנ"ל לידיו של רשב"א, הוא טרח – לא רק לצטטן במלואן (בשו"ת שלו שם) – אלא אף לכתוב כנגדן פסק הפוך (שם סי' לא, ושם ח"א סי' תשכו), שהובא במגיד משנה (נחלות א יג), שדבריו צוטטו בבית יוסף (ח"מ רעו ד"ה אין) והתקבלו אפוא קונצנזואלית להלכה. תשובה רביעית קצרה של רבי יצחק בן אליקים – אשר הובאה בשו"ת רשב"א (ח"א סי' שפו), מכשירה ליוחסין את משפחת דוד ועזריאל בני רבי משה, ואוסרת בחרם ושמתא – כל הוצאת לעז על משפחה זו. פרט לתשובות הנ"ל, הוא כתב לפחות עוד ארבע תשובות (השניה שבהן משיבה לחמש שאלות שונות של אותו שואל), אשר (הוכנסו לכת"י של קובץ גדול יותר המכיל גם תשובות של מהר"ם מרוטנבורג ושל חבריו-תלמידיו עם ליקוטים מספר אור זרוע, ואשר) התפרסמו לראשונה – בראשית שבט התשע"ב – בספרו של פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" (סי' תמ-תמב וסי' תמג פיסקה ג, עמ': 841-849, 851-852). בתשובה הראשונה מהארבע הללו (סי' תמ שם), פסק כי מסוֹר [=מלשין] חייב בדינא דגרמי. בתשובה השניה (סי' תמא שם), פסק (על חמש שאלותיו של השואל) כי: א. אשה שאמרה לבעלה טמאה אני לך כל ימי חיי – ואח"כ טבלה ואמרה שהיא טהורה – נאמנת; ב. הקונה זכות מהקהל - רשאי לזכותה לאחר; ג. אדם שבידיו הופקדו נכסי מי שמסרב לקיים בהם את פסק ביה"ד אודותיהם – חייב על פשיעתו בהם; ד. התובע יכול לכוף את הנתבע לדון בבית הוועד; ה. רק בני העיר – ולא הגבאי – רשאים לשנות (לדבר מצוה אחר) את יעוד הצדקה שניתנה ע"י מי שייעד אותה לנערים יתומים. בתשובה השלישית (סי' תמב שם), פסק כי זכאות המצרן (על פי דין בר מצרא) אינה חלה על קרקע שרק מושכנה (ולא נמכרה) לשכנו של המצרן. בתשובה הרביעית (סי' תמג שם פיסקה ג), פסק כי בי"ד הבקי בשומא – רשאי לחלק נכס שבו שותפים גדולים וקטנים, כשלא שייך בו דין גוד או אגוד – ויגרם הפסד אם הנכס לא יחולק.

מקורות ביוגרפיים מסופקים[עריכה]

  • בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג מוזכרים: שלוש פעמים – מו' ה"ר (וכן: מהר"ר) אליקים הכהן, ופעם אחת – מר אליקים הלוי. אין זה אפוא מן הנמנע שאחד משניהם הוא-הוא אביו של רבי יצחק [בן אליקים] – המוזכר אף הוא (פעמיים) בשו"ת הנ"ל.
  • בקטלוג-מחלקת-כתבי-היד שבספריה הלאומית שבירושלים מצויין כי – כתב היד שממנו נדפסו (בשנת התשע"ב) ארבע תשובות של רבי יצחק בן אליקים (בן המאה ה-13) – הוא מהמאה ה-15, שממנה יש במחלקה זו עוד שלושה כתבי יד (בכת"י אשכנזי) הראויים לציון: הראשון (מיקרופילם MSS-D 565) הוא "עדות בית הדין על מינדל, אלמנת יצחק בן אליקים, שנשבעה לפניהם כדי לפרוע כתובתה" (הרכב ביה"ד: יצחק בן אביעזרי זלה"ה, משה בן יהושע שלי"ט, שלמה בן יחזקאל שלי"ט); על שני כתבי היד הנוספים (מיקרופילם F 16437, ומיקרופילם F 30744) חותם מי שרכש אותם: יצחק בר אליקים.

לקריאה נוספת[עריכה]

פרופסור שמחה עמנואל: "תשובות מהר"ם מרוטנבורג וחבריו" (עמ': 128-130, 841-849, 851-852); ירושלים, האיגוד העולמי למדעי היהדות; שבט התשע"ב.