רבי יצחק לוריא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (האר"י הועבר לרבי יצחק לוריא אשכנזי) |
תורת ארץ ישראל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
{{רב| | |||
|שם= האר"י (רבי יצחק לוריא) | |||
|תמונה=[[תמונה:Ha'ari's tomb.jpg]] | |||
|כיתוב=קבר האר"י | |||
|תאריך לידה= ה'רצ"ד | |||
|תאריך פטירה= ה' ב[[אב]] של"ב | |||
|נושאים בהם עסק=[[קבלה]] (מייסד "הקבלה הלוריאנית" על שמו) | |||
|רבותיו= [[רבי בצלאל אשכנזי]], [[רבי משה קורדובירו]]{{דרוש מקור}} (הרמ"ק) | |||
|תלמידיו= הגדולים: [[רבי חיים ויטאל]] [[רבי אליהו די וידאש]] ו[[רבי יוסף אבן טבול]] | |||
|חיבוריו= תורתו הובאה בכתבי תלמידו ר"ח ויטאל: [[שער הכוונות]], [[עץ חיים]], [[שער הגלגולים]] וכן פיוטים. | |||
}} | |||
'''רבי יצחק לוריא אשכנזי''', (מכונה '''האר"י הקדוש''' או '''האריז"ל''' [האר"י=האלוקי רבי יצחק]), היה מגדולי המקובלים בדורות האחרונים, מייסד שיטה מרכזית בתורת ה[[קבלה]] ("הקבלה הלוריאנית" - על שמו - לוריא) ופייטן ארץ-ישראלי. חי ופעל ב[[צפת]] לפני כחמש מאות שנה. קיבץ סביבו חבורה של תלמידים מבוחרים, המכונים "גורי האר"י". | |||
בעקבות חלום עלה | נולד בשנת רצ"ד ב[[מצרים]] למשפחה ממוצא אשכנזי. למד מ[[רבי בצלאל אשכנזי]], בעל ה"[[שיטה מקובצת]]". בעקבות [[חלום]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפת, שם למד מפי [[רבי משה קורדובירו]]- מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות ה[[ישיבה]] מי שידע איפה לקברו. האר"י ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, ונתמנה לראש הישיבה תחתיו. | ||
חי בתקופתו של [[רבי יוסף קארו]] , מחבר ה[[שולחן ערוך]], ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של האר"י. | |||
ב[[שו"ת]] "אבקת רוכל" של ר"י קארו {{מקור|אבקת רוכל סימן קלו|כן}}, מובאת שאלה בדיני ממונות מ"מהרר"ר יצחק אשכנזי" - הוא הוא האר"י<ref>אמנם [[רבי יוסף חיים]] מבגדד כתב {{מקור|סוד ישרים סימן ט, נדפס בסוף שו"ת רב פעלים, חלק ג|כן}} כי לדעתו השאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפיו של האר"י אלא שתלמיד אחר סידר כל זה מדעתו והובילה לר"י קארו בשם האר"י, כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם הוא היה מגיש הפלפול ההוא בשאלה לא היה מרן ז"ל נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא [שם ובחלק ד סימן ב, עיי"ש].</ref>. | |||
האר"י חידש שיטה קבלית שנקראת "סוד הצמצום" שנחשבת עד היום לשיטה היסודית ביותר בתורת הקבלה, ולמעשה מזמנו ועד ימינו, זוהי השיטה המרכזית בלימוד תורת הקבלה. | |||
[[תנועת החסידות]] שאבה רבות מתורת ומנהגי האר"י. מנהגים רבים על שם האר"י נוהגים היום בקרב עם ישראל, גם כאלו שאין להם מקור בתורת הנגלה. | |||
מתלמידיו: [[רבי חיים ויטאל]]- גדול תלמידיו ועורך ספריו ועוד. | |||
תורתו רוכזה ונערכה על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים: '''פרי עץ חיים''' '''שמונה שערים''', '''שער הכוונות''', '''שער רוח הקודש''', '''שער הגלגולים''' ועוד. ספריו נחשבים ספרי יסוד בתורת הקבלה. | |||
נפטר בגיל 38 שנים, בתאריך ה' ב[[אב]] של"ב, ונקבר ב[[בית העלמין העתיק בצפת]], על יד קבר הרמ"ק. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* פרופ' דוד תמר, '''האר"י הקדוש- ארבע מאות שנה לפטירתו''', משרד הדתות המחלקה להווי דתי, תשל"ב | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* פרופ' דוד תמר, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/haarie-4.htm האריז"ל - תולדותיו והנהגתו] (אתר דעת) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5294|מספר שנים=38}} | |||
{{מיון רגיל:לוריא יצחק}} | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי צפת]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בבית העלמין בצפת]] | |||
גרסה מ־09:02, 28 ביוני 2017
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| האר"י (רבי יצחק לוריא) | |
|---|---|
 קבר האר"י | |
| תאריך לידה | ה'רצ"ד |
| תאריך פטירה | ה' באב של"ב |
| נושאים שבהם עסק | קבלה (מייסד "הקבלה הלוריאנית" על שמו) |
| רבותיו | רבי בצלאל אשכנזי, רבי משה קורדובירו(דרוש מקור) (הרמ"ק) |
| תלמידיו | הגדולים: רבי חיים ויטאל רבי אליהו די וידאש ורבי יוסף אבן טבול |
| חיבוריו | תורתו הובאה בכתבי תלמידו ר"ח ויטאל: שער הכוונות, עץ חיים, שער הגלגולים וכן פיוטים. |
רבי יצחק לוריא אשכנזי, (מכונה האר"י הקדוש או האריז"ל [האר"י=האלוקי רבי יצחק]), היה מגדולי המקובלים בדורות האחרונים, מייסד שיטה מרכזית בתורת הקבלה ("הקבלה הלוריאנית" - על שמו - לוריא) ופייטן ארץ-ישראלי. חי ופעל בצפת לפני כחמש מאות שנה. קיבץ סביבו חבורה של תלמידים מבוחרים, המכונים "גורי האר"י".
נולד בשנת רצ"ד במצרים למשפחה ממוצא אשכנזי. למד מרבי בצלאל אשכנזי, בעל ה"שיטה מקובצת". בעקבות חלום עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם למד מפי רבי משה קורדובירו- מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות הישיבה מי שידע איפה לקברו. האר"י ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, ונתמנה לראש הישיבה תחתיו.
חי בתקופתו של רבי יוסף קארו , מחבר השולחן ערוך, ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של האר"י.
בשו"ת "אבקת רוכל" של ר"י קארו (אבקת רוכל סימן קלו), מובאת שאלה בדיני ממונות מ"מהרר"ר יצחק אשכנזי" - הוא הוא האר"י[1].
האר"י חידש שיטה קבלית שנקראת "סוד הצמצום" שנחשבת עד היום לשיטה היסודית ביותר בתורת הקבלה, ולמעשה מזמנו ועד ימינו, זוהי השיטה המרכזית בלימוד תורת הקבלה.
תנועת החסידות שאבה רבות מתורת ומנהגי האר"י. מנהגים רבים על שם האר"י נוהגים היום בקרב עם ישראל, גם כאלו שאין להם מקור בתורת הנגלה.
מתלמידיו: רבי חיים ויטאל- גדול תלמידיו ועורך ספריו ועוד.
תורתו רוכזה ונערכה על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים: פרי עץ חיים שמונה שערים, שער הכוונות, שער רוח הקודש, שער הגלגולים ועוד. ספריו נחשבים ספרי יסוד בתורת הקבלה.
נפטר בגיל 38 שנים, בתאריך ה' באב של"ב, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת, על יד קבר הרמ"ק.
לקריאה נוספת
- פרופ' דוד תמר, האר"י הקדוש- ארבע מאות שנה לפטירתו, משרד הדתות המחלקה להווי דתי, תשל"ב
קישורים חיצוניים
- פרופ' דוד תמר, האריז"ל - תולדותיו והנהגתו (אתר דעת)
הערות שוליים
- ↑ אמנם רבי יוסף חיים מבגדד כתב (סוד ישרים סימן ט, נדפס בסוף שו"ת רב פעלים, חלק ג) כי לדעתו השאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפיו של האר"י אלא שתלמיד אחר סידר כל זה מדעתו והובילה לר"י קארו בשם האר"י, כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם הוא היה מגיש הפלפול ההוא בשאלה לא היה מרן ז"ל נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא [שם ובחלק ד סימן ב, עיי"ש].
| תקופת חייו של רבי יצחק לוריא על ציר הזמן |
|---|
 |