רבי יצחק לוריא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
רבי יצחק לוריא אשכנזי זצ"ל, אשר מכונה כ"האר"י הקדוש" (האר"י=האלוקי רבי יצחק), היה רב גדול ומפורסם בעיה"ק צפת ת"ו לפני כחמש מאות שנה.
רבי יצחק לוריא אשכנזי זצ"ל, אשר מכונה כ"האר"י הקדוש" (האר"י=האלוקי רבי יצחק), היה [[רב]] גדול ומפורסם בעיה"ק צפת ת"ו לפני כחמש מאות שנה.


דבריו נכתבו ע"י תלמידיו, המפורסם שבהם הוא מהר"ר רבינו חיים ויטאל ע"ה, בספרים 'פרי עץ חיים' 'שמונה שערים', 'שער הכוונות', ועוד.
דבריו נכתבו ע"י תלמידיו, המפורסם שבהם הוא [[הרב חיים ויטאל]] ע"ה, בספרים [['פרי עץ חיים']] [['שמונה שערים']], [['שער הכוונות']], ועוד.


רבינו האר"י גדל במצרים, ולאחר מכן עלה לארץ הקודש.
רבינו האר"י גדל במצרים, ולאחר מכן עלה לארץ הקודש.
רבינו האר"י למד מרבינו בצלאל אשכנזי זצ"ל, בעל ה"[[שיטה מקובצת]]".
רבינו האר"י למד מ[[רבינו בצלאל אשכנזי]] זצ"ל, בעל ה"[[שיטה מקובצת]]".


בעקבות חלום עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק [[צפת]], שם למד מפי ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו - מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות הישיבה מי שידע איפה לקוברו. האריז"ל ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, והאר"י נתמנה לראש הישיבה.
בעקבות חלום עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק [[צפת]], שם למד מפי ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו - מגדולי ה[[מקובלים]]. ה[[רמ]] ציווה כי יעמוד אחריו בראשות ה[[ישיבה]] מי שידע איפה לקוברו. האריז"ל ראה [[עמוד אש]] הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של ה[[רמ]] שם, והאר"י נתמנה לראש הישיבה.


רבינו האר"י חי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו ע"ה, מחבר ה"[[שולחן ערוך]]". ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של רבינו האר"י.
רבינו האר"י חי בתקופתו של מרן [[רבי יוסף קארו]] ע"ה, מחבר ה"[[שולחן ערוך]]". ובנו של [[רבי יוסף קארו]] היה נשוי לבתו של רבינו האר"י.
בשו"ת [[אבקת רוכל]] שכתב מרן ז"ל, מובאת שאלה בדיני ממונות [שאלה קלו] ממהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל. והוא רבינו האר"י. אלא שרבינו יוסף חיים זצ"ל כתב [סוד ישרים סימן ט, הנדפס בסוף שו"ת רב פעלים, חלק ג] כי לדעתו השאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפומיה דרבינו האר"י זלה"ה אלא שתלמיד אחר סידר כל זה מדעתו והובילה למרן ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל, כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם הוא היה מגיש הפלפול ההוא בשאלה לא היה מרן ז"ל נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא [שם ובחלק ד סימן ב, עיי"ש].     
ב[[שו]] [[אבקת רוכל]] שכתב [[מרן]] ז"ל, מובאת שאלה ב[[דיני ממונות]] [שאלה קלו] ממהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל. והוא רבינו האר"י. אלא ש[[רבינו יוסף חיים]] זצ"ל כתב [סוד ישרים סימן ט, הנדפס בסוף שו"ת רב פעלים, חלק ג] כי לדעתו השאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפומיה דרבינו האר"י זלה"ה אלא שתלמיד אחר סידר כל זה מדעתו והובילה למרן ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל, כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם הוא היה מגיש הפלפול ההוא בשאלה לא היה מרן ז"ל נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא [שם ובחלק ד סימן ב, עיי"ש].     


האריז"ל חידש שיטה קבלית שנקראת "תורת הצמצום".
האריז"ל חידש שיטה [[קבלית]] שנקראת "[[סוד הצמצום]]".


רבינו האר"י זצ"ל נפטר בהיותו בן 38 שנים, בתאריך ה' בחודש מנחם-אב. זיע"א.
רבינו האר"י זצ"ל נפטר בהיותו בן 38 שנים, בתאריך ה' בחודש [[מנחם-אב]]. זיע"א.

גרסה מ־21:20, 26 ביולי 2009

רבי יצחק לוריא אשכנזי זצ"ל, אשר מכונה כ"האר"י הקדוש" (האר"י=האלוקי רבי יצחק), היה רב גדול ומפורסם בעיה"ק צפת ת"ו לפני כחמש מאות שנה.

דבריו נכתבו ע"י תלמידיו, המפורסם שבהם הוא הרב חיים ויטאל ע"ה, בספרים 'פרי עץ חיים' 'שמונה שערים', 'שער הכוונות', ועוד.

רבינו האר"י גדל במצרים, ולאחר מכן עלה לארץ הקודש. רבינו האר"י למד מרבינו בצלאל אשכנזי זצ"ל, בעל ה"שיטה מקובצת".

בעקבות חלום עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם למד מפי הרמ"ק - רבי משה קורדובירו - מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות הישיבה מי שידע איפה לקוברו. האריז"ל ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, והאר"י נתמנה לראש הישיבה.

רבינו האר"י חי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו ע"ה, מחבר ה"שולחן ערוך". ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של רבינו האר"י. בשו"ת אבקת רוכל שכתב מרן ז"ל, מובאת שאלה בדיני ממונות [שאלה קלו] ממהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל. והוא רבינו האר"י. אלא שרבינו יוסף חיים זצ"ל כתב [סוד ישרים סימן ט, הנדפס בסוף שו"ת רב פעלים, חלק ג] כי לדעתו השאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפומיה דרבינו האר"י זלה"ה אלא שתלמיד אחר סידר כל זה מדעתו והובילה למרן ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל, כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם הוא היה מגיש הפלפול ההוא בשאלה לא היה מרן ז"ל נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא [שם ובחלק ד סימן ב, עיי"ש].

האריז"ל חידש שיטה קבלית שנקראת "סוד הצמצום".

רבינו האר"י זצ"ל נפטר בהיותו בן 38 שנים, בתאריך ה' בחודש מנחם-אב. זיע"א.