רבי יצחק לוריא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יצחק לוריא אשכנזי''', (מכונה '''האר"י הקדוש''' או '''האריז"ל''' [האר"י=האלוקי רבי יצחק]), היה מגדולי המקובלים בדורות האחרונים. ומייסד שיטה מרכזית  בתורת ה[[קבלה]]. חי ופעל  ב[[צפת]] לפני כחמש מאות שנה. קיבץ סביבות חבורה של תלמטידים מבוחרים, המכונים "גורי האר"י".  
{{רב|
|שם= האר"י (רבי יצחק לוריא)
|תמונה=[[תמונה:Ha'ari's tomb.jpg]]
|כיתוב=קבר האר"י  
|תאריך לידה= רצ"ד
|תאריך פטירה= ה' ב[[אב]] של"ב
|נושאים בהם עסק=[[קבלה]] (מייסד "הקבלה הלוריאנית" על שמו)
|רבותיו= [[רבי בצלאל אשכנזי]] [[רבי משה קורדובירו]] (הרמ"ק)  
|תלמידיו= הגדולים: [[רבי חיים ויטל]] [[רבי אליהו די וידאש]] ו[[רבי יוסף אבן טבול]]
|חיבוריו= תורתו הובאה בכתבי תלמידו ר"ח ויטאל: [[שער הכוונות]], [[עץ חיים]], [[שער הגלגולים]] וכן פיוטים.  
}}


גדל במצרים, למשפחה ממוצא אשכנזי. למד מ[[רבי בצלאל אשכנזי]], בעל ה"[[שיטה מקובצת]]". בעקבות [[חלום]] עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם למד מפי  [[רבי משה קורדובירו]]- מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות ה[[ישיבה]] מי שידע איפה לקברו. האר"י ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, ונתמנה לראש הישיבה תחתיו.
'''רבי יצחק לוריא אשכנזי''', (מכונה '''האר"י הקדוש''' או '''האריז"ל''' [האר"י=האלוקי רבי יצחק]), היה מגדולי המקובלים בדורות האחרונים, מייסד שיטה מרכזית  בתורת ה[[קבלה]] ("הקבלה הלוריאנית"- על שמו- לוריא) ופייטן ארץ-ישראלי. חי ופעל  ב[[צפת]] לפני כחמש מאות שנה. קיבץ סביבו חבורה של תלמידים מבוחרים, המכונים "גורי האר"י".
 
נולד בשנת רצ"ד ב[[מצרים]] למשפחה ממוצא אשכנזי. למד מ[[רבי בצלאל אשכנזי]], בעל ה"[[שיטה מקובצת]]". בעקבות [[חלום]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפת, שם למד מפי  [[רבי משה קורדובירו]]- מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות ה[[ישיבה]] מי שידע איפה לקברו. האר"י ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, ונתמנה לראש הישיבה תחתיו.


חי בתקופתו של [[רבי יוסף קארו]] , מחבר ה[[שולחן ערוך]], ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של האר"י.
חי בתקופתו של [[רבי יוסף קארו]] , מחבר ה[[שולחן ערוך]], ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של האר"י.

גרסה מ־23:07, 15 באוגוסט 2011

האר"י (רבי יצחק לוריא)
Ha'ari's tomb.jpg
קבר האר"י
תאריך לידה רצ"ד
תאריך פטירה ה' באב של"ב
נושאים שבהם עסק קבלה (מייסד "הקבלה הלוריאנית" על שמו)
רבותיו רבי בצלאל אשכנזי רבי משה קורדובירו (הרמ"ק)
תלמידיו הגדולים: רבי חיים ויטל רבי אליהו די וידאש ורבי יוסף אבן טבול
חיבוריו תורתו הובאה בכתבי תלמידו ר"ח ויטאל: שער הכוונות, עץ חיים, שער הגלגולים וכן פיוטים.

רבי יצחק לוריא אשכנזי, (מכונה האר"י הקדוש או האריז"ל [האר"י=האלוקי רבי יצחק]), היה מגדולי המקובלים בדורות האחרונים, מייסד שיטה מרכזית בתורת הקבלה ("הקבלה הלוריאנית"- על שמו- לוריא) ופייטן ארץ-ישראלי. חי ופעל בצפת לפני כחמש מאות שנה. קיבץ סביבו חבורה של תלמידים מבוחרים, המכונים "גורי האר"י".

נולד בשנת רצ"ד במצרים למשפחה ממוצא אשכנזי. למד מרבי בצלאל אשכנזי, בעל ה"שיטה מקובצת". בעקבות חלום עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם למד מפי רבי משה קורדובירו- מגדולי המקובלים. הרמ"ק ציווה כי יעמוד אחריו בראשות הישיבה מי שידע איפה לקברו. האר"י ראה עמוד אש הולך לפני הארון ונעצר במקום כלשהו, ובעקבות כך נקבע מקום קברו של הרמ"ק שם, ונתמנה לראש הישיבה תחתיו.

חי בתקופתו של רבי יוסף קארו , מחבר השולחן ערוך, ובנו של רבי יוסף קארו היה נשוי לבתו של האר"י. בשו"ת "אבקת רוכל" של ר"י קארו (סימן קלו), מובאת שאלה בדיני ממונות מ"מהרר"ר יצחק אשכנזי" - הוא הוא האר"י. [1].

האריז"ל חידש שיטה קבלית שנקראת "סוד הצמצום" שנחשבת עד היום לשיטה היסודית ביותר בתורת הקבלה, ולמעשה מזמנו ועד ימינו, זוהי השיטה המרכזית בלימוד תורת הקבלה.

תנועת החסידות שאבה רבות מתורת ומנהגי האר"י. מנהגים רבים על שם האר"י נוהגים היום בקרב עם ישראל, גם כאלו שאין להם מקור בתורת הנגלה.

מתמלידיו: רבי חיים ויטאל- גדול תלמידיו ועורך ספריו, רבי אברהם מימין- בעל הפיוט אל מסתתר ועוד.

תורתו רוכזה ונערכה על ידי תלמידו ר"ח ויטאל (מהרח"ו) בספרים: פרי עץ חיים שמונה שערים, שער הכוונות, שער רוח הקודש, שער הגלגולים ועוד. ספריו נחשבים ספרי יסוד בתורת הקבלה.


נפטר בגיל 38 שנים, בתאריך ה' באב, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת, על יד קבר רבו הרמ"ק.

  1. אמנם רבי יוסף חיים מבגדד כתב (סוד ישרים סימן ט, נדפס בסוף שו"ת רב פעלים, חלק ג) כי לדעתו השאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפיו של האר"י אלא שתלמיד אחר סידר כל זה מדעתו והובילה לר"י קארו בשם האר"י, כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם הוא היה מגיש הפלפול ההוא בשאלה לא היה מרן ז"ל נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא [שם ובחלק ד סימן ב, עיי"ש].